לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רצו

הוכח' שדעת' לפייס ובת' הרא"ש הוי שאלה כזו בכלל מ"ה סי' י"ד עייש"ה ועיי' בת' בית שלמה סי' קל"ג ושוב ראיתי בת' הגאון בעל צמח השדה שהרגיש בס' התשוב' ליתן גט באבד זכרו אין תועלת רק ביש לו בנים וכת"ה לא הזכיר מזה כלום אך בעיקר הלכה לא יצא מידי להתיר' אפי' ביש לו בנים וכמ"ש כיון דעיקר יסוד ההיתר של הגאון ז"ל משום דהגט לטובת' וכבר הוכח' מג"ע שכ"מ דגם בזה חיישינן ודברי באה"ט שרצון מעכ"ת לסמוך עלי' דבזה ל"ח נסתר מעצמ' דהא הכנה"ג בעצמ' כתב עליו שהוא כנגד הרמב"ן והר"ן אפי' להחולקין על הרמב"ם הוי ספיק' וכמ"ש בש"ע ולענ"ד יש עוד לחקור ולדרוש פן ואולי ימצא שום עדות ואפיל' כ"ש ולסמוך על סניף מ"ש בת' מבי"ט סי' שכ"ו דבאבד זכרו מתיר' אפי' בקול הבר' ובת' חת"ס עשאו לסניף גדול בפרט בזה"ז דשכיח בי דואר כידוע עיי' באה"ע סי' מ"ג מ"ד ובכונ' תשוב' אם כי חלילה לסמוך עד"ז בלבד עכ"פ לסניף גדול ראוי' לאצטרופי' עיי"ש ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן י"ט שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הג' וכו' בנש"ק כש"ת מהו' מנחם מענדל שיק נ"י אבדק"ק סיקס יצ"ו. אחרי מבא דרך ברכה וכו' בענין אשה עגונה והנה עדות ערכאות בענין זה רבו המתירי' ה"ה שו"ת כנסת יחזקאל כבר ישב על מדוכה זו בסי' נ"ג מדברי התוס' מ' יבמות ד' קט"ו דילפינן אסור ממונ' היכ' דלא הוחזק ב' יוב"ש מהוחזק' בממונ' אלמא דילפינן דרך דרגא הה"ד דילפי' אסורא בעדות אשה מממונ' היינו מתני' פ"ק דגטין בשטרות העולי' בערכאות ש"ג דכשרי נמי נימ' דרגא דבשטרות שייך שוחד' משא"כ בעדות אשה ובזה מתורץ כמה קושי' האחרוני' עיי' בת' חת"ס סי' מ"ג ונ"ד צ"ה ובת' אמרי אש ח"ב ובזה החזיק בת' מהרמשי"ק סי' מ"ב ותי' כל הקושי' של בעלי תשוב' ע"ד מ' חת"ס ועיי' בת' כת"ס סי' כ"ג אריכות נפלא שהחזיק דברי מר אביו מרן חת"ס וכן בת' שו"מ כמה תשוב' להתיר ע"י ערכאות ובס' ישועות יעקב סי' י"ז בפיהק"צ כתב שהתיר פ"א ע"י עדות גענעראל קאמאבדא עם עוד אומדנ' וכן בת' חסד לאברהם ח"ב ב' תשובות שהחזיק להתיר כדברי מ' חת"ס ובת' פרשת מרדכי בסי' כ"ז סותר הנ"ל וכתב דשאני שטרות דבנמוסן שייך משפט השטרות ואפשר דבזה"ז דהוה פקיד' דד"מ להודיע כאשת' ומשפחת' מנפילת הגבורי' ג"כ יוד' דהא שייך לנמוסי' שלהם ובת' דברי חיים אשר דעתו להחמיר מ"מ בהשמטות ח"ב סי' כ"א נראה שחזר קצת להקל עיי"ש ובענין מה שאמרה האשה שקבל' מכתב מאיש א' שמת בעלה שהי' עמו בספיטאל בקראקא והי' ראה קבורת' וכת"ה לא ראה המכתב וכבר אבד' ממנ' והנה בש"ע אה"ע סי' ח' פסק עד א' שאמר לאישה בינו לבינה שמת בעלה אינ' צריכ' לעדות אלא באה לב"ד ואמר' מת בעלה דנאמנת וציין בהגר"א ממ' שבועות דל"ב ע"ב ולעיין ברש"י שם והנה שם נאמר הכל מודי' בעד' מית' דמשביע עד א' פטור היינ' שאמר' לאשה מת בעלה ופי' רש"י ז"ל דיכול' לילך לב"ד ולומר מת בעלה דנאמנת אשה לומר מת בעלה ומעתה דמכתב הוה לענין זה כדבור וכמ"ש הרמב"ם בפי"ג מה' גירושין וכן פסק הש"ע בסעי' י"א בנודע שהוא כתב ישראל וא"כ מפני מה לא נאמר כ"כ דאשה נאמנת ומפני הקיום רבו המקילי' וגם הגר"א ס"ל כן כיון דגם אשה עבד ושפחה נאמנת דהקילו משום עגונ' לענין קיום ומ"ש בת' מ' חת"ס סי' מ"ח נגד זה משום דניחוש לחמש נשים ששונאת זא"ז וזייפו המכתב כדי לקלקלה ובשלמ' אם בא א' ושטר בידו לא חיישינן לזיוף דלא חציף אינש לזיופ' ויתגלה עזות' אבל בבא מכתב על בי דואר מה חציפות מי יודע וע"י מה יתעלה דזייפ' דילמ' גוי או איז' חשוד זייף. ולענ"ד י"ל עפ"י מ"ש התוס' מ' כתובות ד' צ"ב דאפי' מוחזק לגזלן והוציא שטרו לא חיישי' לזיוף דמתיירא שיתעלה בב"ד ומשמע דכל דיני עלי' והא בפ"ב שבועות דאפי' יתומים מן היתומים נפרעי' בשטר רק שצריכי' שבוע' שלא פקד' אבא לומר דשטר זה פרוע ומשמע דעל זיוף ל"צ כלום אלמ' דגם בזה לא חיישי' והא שם לא שייך לומר דתפיס שטר' דהשטר של אביהם ולא יתעלה הזיוף עליה' ועכ"ח לומר דמ"מ פן ואולי יתגלה ע"י איז' סיב' והודע וכבר השבתי כיו"ב והיינו באיש שאין בו חזקת חיים ולענין יורדי' למלחמה מחלוק' בשו"ת כתר כהונה ובשו"ת ברית אברהם דכתר כהונה ס"ל דאין ליורדי' מלחמה חזקת חיים ובברית אברהם ס"ל דרק אם הוקפ' מכל הצדדי' כמו עיר הבא' במצור דאין להם חזקת חיים ובכ"ז דנעשה ע"י "שעדל שוס" אפשר דלכ"ע אין בו חזקת חיים כידוע דהחץ בא בכח גדול ועיין בקונטרס של בעל צמח השדה כיו"ב והא במל"מ דבנפל למים של"ס דרובו למית' אפי' ה' נשים לבד מצרה נאמני' וכש"כ בנדון כזה שאינ' רק חששא וידוע כי במדינ' זו במקום מרחק מקראקא אין לה שם אקרובי' הנ"ל ואפשר לדרוש ולחקור מן האשה ומיודעי' עד"ז. עד כאן באתי במו"מ לכבוד התורה ולומדי' אבל לענין התיר' כיון שהעידו אנשי' ח"ק ונמצא בפינקס שלהם ע"י הרה"ג אב"ד ואנשי ח"ק אם יש כאן עדות ישראל ודאי פינקס שלהם לא שייך בי' זיוף דנשמר מידי זרי' וגם כוונו הזמן מיתת' וקבורת' א"כ לית דן צריך בושש להתיר' אחרי ב"ד של ג' יתבא לפניהם ויתיר' אות' מפני שכל עדות עפ"י מכתב אין בזה מהלכה של שני עדים ממש ע"כ צריכי' לשמוע מפי ב"ד של ג' כמ"ש בסי' י"ז סעי' ט"ל ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן כ' לכבוד ידיע ומר ידנ"פ ה"ה הרב הגאון המובהק המפורסים ציס"ע בנש"ק כקש"ת מהו' שמעון סופר שליט"א אבד"ק ערלוי יצ"ו. אחרי מבא דרך ברכה פני הדר"ג הנני במודע כי יק"מ בא לידי מאשר ענותנותו הרבני