לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רצד
Levushe Mordekhai Even Haezer tanina 294 · לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →לגלוי מיד לראות אם נמצא שם והפוסקים לא אמרו רק בנשאל לערכיים אחר המעשה זמן רב לאחר שאינו בנמצא וא"א לגלוי מיד ועיי' במרדכי פ"ק דגטין דס"ל להדיא דגם בע"פ נאמנים הערכאות, והביאו האו"ת עיי"ש ומה שהקשה ע"ד הרא"ש ועיי' בכת"ס ח' אה"ע שהביא דברי הרא"ש וכתב שלא נודע מהיכן הוציא הרא"ש הלכה זו והפוסקים לא דיברו מזה והביא דברי התומים מ"ש ע"ד וחידוש שלא הביא דבריו מ"ש בשם המרדכי, והנה שפיר כתב כת"ה כיון שהוציא הפנקס ועיין בו אומדנא דמוכח שקרא מתוכו והא כתב ברמ"א סי' ס"ח בחו"מ דפנקס שלהם ה"ה כשטרות העולים יעיי"ש, ומ"ש מדברי העד בנו של ר"ש שהוא אינו כשר לעדות וכת"ה פלפל בזה אם באונן לחזור ממסל"ת ולמה כן כולי אם אין צורך לעדותו ומ"מ יש לצרף לסניף ממ"ש בתשו' מהרי"א ח"ב ט"ו דעפ"י ח"מ סי' ל"ה אין אדם נפסל אא"כ העידו עליו בבי"ד, ובב"י בשם מ"כ דאינו פסול אלא מדרבנן והא בעדות אשה כשרים פסולין דרבנן ובתשו' א"א פקפק בהוראה זו ומ"מ הניח על מכונו פסקו של מהרי"א להתיר מפ"י עדות בע"א עי"ש, ומ"ש כת"ה דאומנות הוי סימן כן איתא בתשו' מבי"ט ח"ג הובא בק"ע סי' רל"ו עיי"ש עכ"ד בס"ד במה שנראה לפענ"ד להיתרא דאתתא דא מכבלי עגון אם יסכים אתנו עוד מורה הוראה מובהק והנה אם כת"ה דעתו לשלחו למקום אחר מפני סידור החליצה עכ"ח הרב אב"ד של מקום ההוא צריך להסכים ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י"ז שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם וכו' כש"ת מהו' מאזעס חיים שליט"א אב"ד דק"ק קליינווארדיין יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי אשר בו ענותנותו הרבני ע"ד אשה עגונ' מבעלה זה עשר שנים מהיות בשדה קרב במלחמה הנוראה ונעשה גב"ע לפני הדר"ג בב"ד של שלשה והעיד ר' יושע בן משה שקבל מכתב אשר בו נאמר כי קרובו היימליך רעזשא מת במלחמה בחדש מאי 1915 למספרם וקבר' אותו הוא עם חביריו והנה זה ודאי עדות שלם ועדות בכתב כמו זה ודאי מהני אפי' לדעת הרמב"ם שצריך להיות ידוע שהוא כתב של ישראל מסתמ' מכיר האב במכתב בנו וכמ"ש הנו"ב הביא' מד' א"ר וגם בת' רע"א נזכר כ"פ בפשיטות דעפ"י כתב הוה כמו בע"פ ואם כי מחלוקת הוא בירושלמי הביא' הרי"ף סוף מ' יבמות. שדעתו ודעת הרמב"ם כמ"ש במס' גטין פ' מ"ש דבעדות אשה הקילם עיי' בהגר"א סי' י"ז סי"א ומשום בדדמי ליכ' דהא העיד קברתיו וז"פ עדות שני ר' יצחק יהוד' יש להעיר מדברי מ' חת"ס ח"א סי' ע' יען כי עדות' מפי רבים אנשי מלחמ' וגם למחרת שהכריזו מי שיודע וכו' וכל אנשי מלחמ' שעומדים שם אמרו שמת כאשר הזכיר שם היימליך רעזס"א הנ"ל ודברי מ' חת"ס החליט לחוש עכ"פ לדברי החכם יעקב בכ"ה שמואל בת' ב"י סי' ז' אם שמע סתם אם ניחוש שמא שמע קול הברה וב"י חולק דמדברי הרמב"ם משמע דלא חיישינן לזה כלל והביא עד"ז ד' ת' המב"יט ח"ב סי' ע"ח ובד' חת"ס טעות הדפוס שציין סי' ח' לסי' פ"ט ושם לא נאמר דבר מהנ"ל) ודעת החת"ס דכוונת המבי"ט שקול הברה היינו ששמע מרבים אומרי' כן וכדרך שיחת נשים שדרכ' לומר אם כי רק כמו נטה למית' וכ"פ שופכי' מים ומרחיקי' כהני' משכוני' בגוונ' זו ובאמת אחרי איז' זמן קם ממטתו וחי וזהו שייך בשמע מרבים אבל שמע מאדם יחידי פלוני מת ודאי לא שייך הנ"ל דאל"כ רבים צועקי' כמ"כ מדלא נשמע מרבים ש"מ דאמת אתו וכמ"ש בגמ' גטין ד' ל' ע"ב חברך מית אשר איתעשר לא תאשר עיי' בק"ע סי' רל"ג בשם המבי"ט דאם אמר ששמע ואינ' יודע ממי שמע זהו קול הברה ואין משיאי' את אשתו זהו שיבוש וכוונת מ' חת"ס במ"ש מיהודי' בלשון רבים זהו שיבוש דמרבי' הוה קול הברה וא"כ בנ"ז לפי דברי עד הנ"ל הי' משמעות רבי' לדבריו לא מהני דהוה קול הברה, והנה דברי מרן נשגבי' ממני ל"ז להבין דבריו הקדושים דהא עובד' שנאמר בת' מבי"ט סי' ע"ח הנ"ל שנשאל שם על הישיש כ' אליהם שהעיד ששמע מיהודי' וגם מגוי' שנהרג ר' מאיר עם כל אנשי ספינה ע"י לסטים ודייק שם המבי"ט אם תיבת כל מורה שלא נשאר שם איש וכן הוא מסקנתו ושוב מחלק בין אמר ששמע מפלוני ובין שמע ולא ידע ממי שמע רק שמע קול הברה וכמ"ש בחת"ס מטעם דילמ' נטה למית' והא על עובד' זו סיים המבי"ט להתיר' א"כ עכ"ח צריך לומר כמ"ש בק"ע אומר ששמע מיהודי' אינו קול הברה עכ"פ ישמע מאנשים המצוייני' באיז' שם יהודי' או אפי' גוים אבל לחלק בין רבים ליחוד ל"ז להבין היאך רמיזו בדברי המבי"ט כיון שהתיר עגונה הנ"ל אם כי השמיע' הי' מרבים והב' שהביא ראי' להתיר ממתני' מ' יבמות ד' קכ"א ע"ב אפי' שמע מפי נשים והא סתם נשים רבים הם כמובן ועיי"ש בת' מבי"ט ועיי' עוד בת' מבי"ט ח"מ סי' שכ"ו מהו קול הברה והנה אפשר לומר דגם מ' חת"ס יודע להתיר כיון שהעיד שחקר ודרש גם בקאנצעלייא ואמרו לו פקודי החיל שמת היימליך רעזש"א דגבי פקידי קאנצעלייא שהם ודאי בכלל ערכאות לא שייך לומר דהוה רק קול הברה אדרבה הא ידועי' דברי מ' חת"ס סי' מ"ג ובכ"מ להתיר עפ"י עדות ערכאות וכי הערכאות אינ' רבים ואף כי בזה דוק' עפ"י מכתב כמ"ש שם ובת' מהרמשי"ק סי' מ"ב ורק במרדכי מבואר דגם בע"פ ערכאות נאמני' בשטרות והובא בתומים ובת' כת"ס מכל הנ"ל עכ"פ לא שייך בהם קול הברה ומאומד דעת כמובן וע"ד שלא אמר קברתיו יש לומר כיון דשמע מרבים וכל אנשי מלחמ' הי' עוני' פשיט' דהי' ביניהם גם יהודי' שנים עכ"פ והא בשנים לא חיישינן בדדמי כמ"ש ברמ"א סעי' נ' ואית' בב"ש ס"ק קנ"ג בשם מהר"ם דאפי' עד א' שאמר ששמע משנים דינ' הכי דלא נאמר בדדמי ומ"ש הדר"ג דמסתמ' טלטלו אותו והזיז' ממקומ' לא מצאתי רק במצא' סחובי' ומושלכי' כיו"ב