לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רצב

דודאי ישנו לתלות שנויי' הנ"ל בדבר שנתהוה ונתחדש בזמן מן הזמני' ובמ' מקואות בענין מים שאובי' מקילי' יותר במקום שיש לתלות וכן לענין ס' טריפות שיטת הרר"י והרשב"א דבספיקא לא אמרינן נשחטה הותר' משום דיש לנו במה לתלות ועוד יש טעם גדול באלו דברי' במ"ש הב"ש בס"ק כ"ה בשם ת' פני משה דעדי' שהכחישו זא"ז אפי' בחקירות מהני להתיר' דדוקא בד"מ דבעינן שני עדים אבל בעדות אשה דסגי' בעד א' והא עכ"פ יש לנו עד א' שאמר אמת ואם כי הנוב"י מהד"ק סי' מ"א וסי' מ"ו הביא דברי הסמ"ע סי' כ"ט בח"מ ס"ק ט' דאפי' לענין שבוע' אינ' נאמני' ואם כי דסגי' בעד א' כבר השיב עליו בת' אמרי אש סי' ל"ד דאדמקשי' מדברי הסמ"ע לסייע מדברי הרמ"ה והרא"ש מ' סנהדרין פ' זה בורר סי' פ"ד דאם שני עדים מכחישי' זא"ז בזמן כיון שא' אומר אמת ורק חד דמשקר והמלוה הודה ומכחיש דרק חד מנה אית לי' גבי' משתבע שבוע' דאורייתא ובאמת גם בסמ"ע סי' ל"ו ס"ק כ"ה כתב דמ"ש בסי' כ"ט דאפי' לשבוע' לא מהני בהכחשו בחקירות היינו באומר ל"א כ"י אבל בדבור לבד דרך עדות הא פסק המחבר דמשביעי' שבוע' דאורייתא ובודאי בעדות ערכאות לא מחמירין טפי מעדות דעלמ' לענין זה אלא שאין אנו צריכין לכל הנ"ל כמ"ש דאין כאן הכחש' וכמ"ש בסי' כ"ט וסי' ל"ו דכל שאנו יכולים להשוות העדות שלא יהי' מוכחשי' משוים ועיי' בנוב"י סי' מ"א מהד"ק כיו"ב ובנ"ז בלא"ה לא תלי' בענין עדות גופא רק משום הכחשת הזמן והא כבר כתב כת"ה טעמים ונמוקי' היטב בענין לתלות השנוי' ואחרי שהזכיר' שמו וכנוי שם עיר' וגם מסחר' או אומנת וגם הקבור' ודאי די להתיר' ע"כ אם עוד מורה הוראה מובהק יסכים אתנו הנני כמשיב' למכשור' להתיר' ואסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ט"ז שוי"ר על ראש ידידי ה"ה הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה יצחק טיגערמאנן נ"י אב"ד ק"ק גאווא יצ"ו. ע"ד אשה הנעצבת עגונה מבעלה שהי' בין השבויים ברוסיא עם כמה יהודים, ויש בנד"ז כמה ענינים. גוי מסלפ"ת ישראל חשוד מה"ת מסל"ת, וכן הערכאות דהיינו כ"ה זלמן זעגעלבוים העיד עליו הבח' נתן דייטש שהי' ג"כ מן השבויים האיך שהנ"ב נחלה בנויפוס והובא לשפיטאל בבאראקען. וביום שלאחריו בא מעצמו סאני טעטס סאלדאט וענה מעצמו, דער זעגעלבוים איזט געשטארבען' והוא נשכב בין הגעפאל- לענע השיב אח"כ, וכן נגבה עדות מן הב' משה פישביין אשר שאל עליו בקאנצלייא של השבויים והמזכיר פתח פנקס ושם נאמר כנ"ל וכן מסל"ת בנו של ר' שמעון וראיתי כת"ה האריך ע"ד מסל"ת בלא קישור דברים והנה הא מביא הב"ש מ"ש הב"י וגדולי פוסקים בעלי שו"ת שפשט המנהג לקבל עדות מסל"ת בלא ק"ד, ובפרט לפי מ"ש בתשו' פרשת מרדכי במכריז לרבים בלא אנשים מכירים ומיודעים לו כיון דטרח כולי האי קושטא קאמר, וגם כי ניכר שאינו משום או"ה וגם בהריטב"א במס' יבמות איתא סברא זו ע"ד הרמב"ם דמצריך לומר קברתיו בנכרי מסל"ת וקשיא עליו ממ"ד שם מסל"ת כמ"ש מאן איכא בי חואי והא לא נזכר שם קברתיו אלא משום דטרח כולי האי להכריז לרבים, ודאי לא אמר בדדמי, והכא בנ"ד שבא מעצמו לבאראקקען אשר שם היו כמה וכמה שבויים ודאי הוי טרח כולי האי א"כ יוותר לן דל"צ קישור דברים, וגם לא צריך קברתיו כנ"ל אשר בל"ז הי' צריך לומר קברתיו כיון שהחולי מתדבקת הוה כדבר וכמ"ש מ' יבמות ר"פ אשה שלום, ולהנ"ל א"ש, וגם כי שפיר קאמר כת"ה דטלטול כזה ודאי הוי כמו קברתיו שאמר שהשכיבהו בין הגעפאללענע, ולא גרע מעובדא דדגלת ד' קי"ט שמזה הוציא הרי"ף הלכה דעד א' במלחמה כידוע, וזה דעת הר"ן בתשובה והריב"ש ונ"י וכמ"ש ברמ"א וח"מ ס"ק ק"ג וב"ש שם. ומ"ש כת"ה שלא הזכיר אלא שמו ושם משפחה ועירו ולא שם אביו ודאי יש לסמוך ע"ד הריב"ש והרא"מ ותשו' מהרשד"ם דשם משפחה עדיף משם אביו וכן איתא בתשו' גאוני בתראי סי' כ"ה, ומ"ש עוד ע"ד כתיבת המכתב לאשתו א"כ אין שום ספק שעל זלמן הנ"ל ממקום גאווא נתכוון וכן איתא בבאה"ט ס"ק ס"א פלוני בעל פלונית הוי כמזכיר שמו ושם אביו וכ"כ בתשו' שב יעקב סי' ח"י בהזכיר בעל האשה שמכירים שהוא בעל של פלונית לא צריך לא שם אביו ולא שם עיר כדמוכח מדברי הרמב"ם, אבל כל זה נכון אם זה העד ראה מיתתו או לאחר מותו והי' מעיד מעצמו, אכן בנ"ז שהוא מפי גוי מסל"ת מה יועיל פרטי הדברים של העד וכן מוכח מתשו' מ"ב סי' מ"ה ותשו' הרשד"ם שדקדק בדברים אלו. ה"ה שם אביו ועיר בדברי מסל"ת של גוי והא בנ"ז לא פירש רק שם הכנוי "דער זעגעלבוים" א"כ לא הזכיר רק שם כינוי לבד וזה ודאי לאו כלום הוא, והא קמן שבתשו' דברי חיים אפי' שם כינוי משפחה לא רצה לסמוך כש"כ שם כנוי לבד, אך שם בח"ב סי' מ"ג כתב דשם כינוי שאינו מצוי יש לסמוך במקום שם אביו אבל לא במקום שניהם שם עצמי ושם אביו ואפשר לומר עפ"י תשו' מהרשד"ם שאם אמר הגוי היהודי בה' הידיעה מסתמא כוונת' על אותו איש שנדבר בין חבריו שמתוועדים עליו דאל"כ יאמר יהודי ראובן סתם וא"כ ה"נ יש לחקור אם הגוי הזכיר מלת "דער זעגעל- בוים' דמלת דער ודאי הוא במקום ה' הידיעה בלשון אשכנז כידוע. ועוד י"ל לפמ"ש המרמ"ל בסי' קל"ב דאם יש הוכחה שהגוי מדבר לחברת אנשים בני אדם מעיר אחד שמתאוננים על חבריהם והגוי סיפר להם כך וכך עשו עמהם שנהרגו מסתמא על איש הנ"ל כוונתו ונכלל בדברי' מה שהם יודעים ומכירים וכ"כ כיו"ב בתשו' מהרשד"ם סי' נ"ז, וכן בתשו' מהרי"ט סי' כ"ג לענין שם באלי שלא אמר איש ששמו באלי וא"כ ה"נ במ"ש העד שהסאניטעטס סאל- דאט בא מעצמו והגיד רק לאנשי הבאראקקען