לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רצא

שהאו"ה תלוי בי' מקרי מסל"ת וקשה דא"כ אמאי ע"י שאלה כמו איה חברנו תו לא הוי מסל"ת מנ"ל דיודע עי"כ שאו"ה תלוי בזה ותי' דכל גוי יודע דכל עצמ' מה ששואלי' ודורשי' חוקרי' על דבר חיות היהודי היא משום התיר' אשתו משא"כ בשאר איסורי' מנא ידע א"כ לפי"ז כבר נדחה הראי' הנ"ל ממ' נדה דשם בשאר אסורי' אשת צדוקי ודאי לא ידעה מטהרה וטומא' תלוי משום צינורה דבעל' משא"כ בעדות עגונה ועכ"ח דברי חת"ס נגד סבר' מהרש"ם מ"ש עוד דבדבר שיכול להתברר מיד הוי נאמנות אפי' בשאלה כמ"ש בת' דב"ח סי' נ"ד ח"ב עיינתי בדברי' הק' שהאריך בגדולות בחריפות ובקיאות ועיי' בת' מהרמשי"ק סי' מ"ב כיו"ב לענין משמשי ערכאות לשקר ולזייף בדבר המלכות דעונשו חרוץ הנה בנ"ז לענ"ד לא שייכי' דברי ת' דב"ח ולא דברי ת' מהרמשי"ק דהא הי' הולכי' על הבטן מפני אימת האויב והיאך יערב לבם לילך למקום אשר הגיע הגראנאט לברר הדבר ואם כן נהפוך הוא כנ"ל ועיי' בת' פרשת מרדכי סי' כ"ה מה שפיר' בעמק' של הלכה בסוגי' הגמ' שלהי מ' יבמות בהאי דפונדקות והביא דברי ת' צ"צ הידועי'. וראיתי מ"ש בשם ת' שו"מ סי' רפ"ג ג"כ י"ל דשאני התם שהי' בדרך ונספרי' זל"ז מה שנעשה במלחמה וגם כי בלא"ה שהי' היתר ע"י שהודיעו מהריגימענט ע"כ לא חשש ללמד סברתו לסמך במ"ש הרדב"ז וכן בת' ח"צ דאין לסמוך ע"ד תשוב' כי אם יש כל צדדי התיר' שהוזכר' בתשוב' דדילמא לא הי' לענין מעשה עיי' במהרמשי"ק סי' תמ"ג שהביא' להלכה ולמעשה וע"ד כי אין לפני דבר ברור בסניף זה דהיינו להתיר ע"י שאלה לא יערב לבי להיות מן המתירי' ומי שדעתו רחבה מדעתנו יורה יורה ותרי תמיה' אני רואה בעדות זה שאמר כאשר שהלכו משם ונתקבצו אנשים הנשארי' קרוב לעד ר' יוסף שאל להם מה נעשה עם שאמועל וזה ריעות' שהי' ע"י שאלה וכי כל אנשים ההם גוים ולא הי' בהם אפי' יהודי א' ואפשר משום איז' פסול כמו דשכיח בבע"מ כידוע וכבר נחלקו בזה האחרוני' עיי' בת' מהרי"א סי' ט"ז הנ"ל שצדד לומר כיון שלא העידו לפניהם בב"ד על פסולי קיימ"ל בח"מ סי' ל"ד דלא מפסל אלא מדרבנן והא פסולי' דרבנן נאמנת בעדות אשה ושם הוזכר ג"כ ת' הגאון בעל אמרי אש עד"ז שמסר הדבר ליד הגאון מהרי"א וכאשר יאמר כן יקום, ושנית תמיה' בעיני וכי מזמן הנ"ל שהוא כמעט עשר שנים לא בא שום הודע' מהריגימנענט מנאבד הנ"ל והלא כן דרכן ע"כ לדעתי טוב לחקור ולדרוש אצל השופטי העיר ב' הוניאד ואצל השרי קאמידאט קלויזענבורג אם לא נזכר מהנ"ל בפינקס שלהם ואפשר גם להתודע במיניסטער בפעסט או אצל הפעריין אשר דרכה להכתב בפינקס שלהם והלא נאמנות הערכאות בזה הם המתירז' ת' כנסת יחזקאל סי' נ"ג עיין ת' פרשת מרדכי סי' כ"ה כ"ו מהרמשי"ק סי' מ"ב כת"ס סי' כ"ג ישוע"י סי' י"ז שו"מ בכ"מ לענ"ד כן תעשה כיו"ב עיין ת' חת"ס סי' ע"ה ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו. סימן ס"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מהו' משה הלוי ווערצבערנער נ"י דומיץזק"ק אורשיווא יצ"ו. ע"ד אשר ענותנותו הרבני בשאלת עגונ' להתיר' אם כי קשה עלי להיות נחית בענין חמור כזה אך ראיתי במכתב תשוב' של הגאון שר התורה אב"ד ק"ק ראדמישל שליט"א אות' נפשו היפה להסכמת התיר' אתי ע"כ למען המצוה באתי והנה בעובד' זו הגיע לידי מכתבי ההודע' מוויען ע"י הקאמאנדא עם ט' שיי"ן וכן מעיר אונגוואר כמ"כ וכול' ע"י ערכאות וכת"ה נו"נ אי הוי מסל"ת והנה ידוע לפניו בענין נאמנות ערכאות בהיתר עגונה ובאמת רבו המתירי' כי כבר ישב על מדוכה זו בת' כנסת יחזקאל סי' נ"ג והביא דברי התוס' מ' יבמות דף קט"ו דילפינן אסור' ממונ' באסור' דלא הוחזק' ב' יב"ש מממונ' דהוחזק' ה"נ ילפינן אסור' דהתיר' דלא שייך קבלת שוחד' מערכאות של שטרות שעולי' בערכאות פ"ק ונ' גטין דמהימנ' דלא משקרי ודברי מ' חת"ס סי' מ"ג וסי' צ"ד ידוע' ואם כי נראה שם כי מ' הגאון מהרמ"ב לפקפק עד"ז דמה דלא תקנו בתקנת חכמים כמו עד א' אשה וכו' וכן נכרי מסל"ת אין להוסיף וממילא נשאר באסור' מה"ת דהיינו אל תשת וגו' אך בת' פרשת מרדכי סי' כ"ה כ"ו נראה דתברי לגזיזי' ואדרבה נתן טעם לשבח בטעמ' ונמוק' בעומק דבריו הק' דדוקא בעד א' וכיו"ב וכן נכרי מסל"ת צריך לתקנה דאם כי מהימנ' עפ"י הלכה מ"מ יכול להיות דמשקרי אבל ערכאות דמהימנ' טעמ' דלא מרעי נפשיה' ולא משקרי והא אנו צריכי' רק לאמית' הדברי' בזה לא צריך לתקנה דהוה כעדי ידועה בלא ראיי' דמהימנ' כמ"ש במ' שבועות וכן בת' חסד לאברהם ח"ב סי' ט"ז וסי' כ"א מן המתירי' ות' מהרמשי"ק בסי' מ"ב החזיק בדברי רבו מ' חת"ס ותירץ כל הקושי' שהקשו החולקי' ובישיע"ק ג"כ כ' שהתיר עפ"י הודע' מהגענעראל שהי' ג"כ אומדנות והוכחות והא דבזמן רב שלא בא לבית' ולא כתב איז' ידוע ממנו ואבד זכרו ודאי הוי הוכחה ואומדנ' כמ"ש בת' חסד לאברהם הנ"ל והביא דברי הירושלמי מ' יבמות דרבי הכיר נשים אשר בעליהם ירדו למלחמה וזמן ארוך שלא שבו לביתם דקאמר אלו הי חי הי' בא ורב התיר בדיעבד דקאמר מן דנשאת נשאת וכן בת' שו"מ בכמה תשובו' התיר ע"י עדות ערכאות ועיי' בת' כ"ס סי' כ"ג אשר האריך מאוד להחזיק התיר' דמר אביו מ' חת"ס ובת' אמרי יושר שהביא כת"ה אשר דעתו הור' דנשאת לית' מתירי' לכתחיל' ע"י עדות ערכאות וה"נ לענין שאלת אשה ולאח"ז בלא שאלה וגם כי מאונגוואר הי' מסל"ת כמ"ש דעליהם החק להודיע וסבר' כזו נזכר ג"כ בת' מרן פרשת מרדכי הנ"ל וגם הביא בת' אמרי יושר דנראה מדברי חיים ח"ב בהשמטות סי' כ"א שחזר להתיר ע"י עדות ערכאות וכן נמצא שם בסוף הספר סי' כ"א ועל השנוי זמן לידה ושנוי ממעמדו בענין מסחר ואומנתו שפיר קאמר