לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רצ

אי מתים לעת"ל צריכין הזאה והשיב משרע"ה יהי' עמנו. וראיתי כי כת"ר בדרך חידודו נאמר דר"י ס"ל לפי"ד השערי תורה דחיישינן למעוטי מדאורייתא דלפי"ז אין הכרה מ"ש בב"מ מילפותא דגמ' מס' חולין פ"ק דילפי' מעולה ופ"א דאזלי' בתר רובא דנשאל לנביא א"ו דלא דיינינן הלכה עפ"י נביא וכו' עיי' בתורת משה מ"ש בפ' בשלח בפ' של מן, והנה במס' פסחים דף י"ג ראב"י איש ברתות' ור"י וכל חכמים שם ס"ל כן אי לאו דמובטח שבע"ש לא יבא אלי' וכי כולהו ס"ל דחיישינן למיעוט' עיי"ש אוה"נ דוש"ת.. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן יד שוכ"ט על ראש אהובי ה"ה כבוד הרב הג' כש"ת מוה' בנימין פוקס נ"י אבד"ק גראסווארדיין יצ"ו. הנני ע"ד אשר הציע לפני מך ערכי שאלה החמור' בדבר עגונה ובגב"ע ע"י ר' יוסף גליק והעיד שבשנת 915 למספרם בין 15-18 מאי הי' עם איש א' בניידארף עם איש שאמועל מבאנפי הוניאד ג' ימים על ההילפספלאטוץ ואמר לו שיש לו אשה ויחד הלכו לשווארמ- ליניע 15-20 שריטט רחוק זה מזה ואז נפל גראנאטע על משך 2-3 מעטער ושם הי' האיש שאמועל ומאימת שונא הלכו על הבטן ימין ושמאל ואחר איזה מינוטין שאל לאנשים אשר נסוגו אחור סמוך כו מה נעשה עם שאמועל והשיבו לו שאמועל "איזט גע- שנארבען" כי מצא כו הגראנאט במכוא' ועוד דברים באין צורך רק מה שידועה שבמקום שיפול הגראנאט אי אפשר להנצל מן המיתה וזאת הוא בבירור עכ"ל העד ועלו לפני מעכ"ת ג' ספיקות א' שלא אמר רק שם כנוי' ושם עירו ב') שהי' על שאלה ג') שנחסר אמיר' קברתיו, והנה בספק א' הביא דברי ת' דב"ח סי' ל"ב ח"א דשם לע"ז גרע משם משפח' שנזכר בת' מהרשד"ם והנה כיו"ב בת' נוב"י סי' מ"ב בשם וועהלי אכן כתב דשם משפחה גרע מכנוי דכמה אנשים נקראו בשם זה דמשפחה הנ"ל ועיי' בחת"ס דחשוב לי' כנוי כזה דשם הי' הכנוי פאפער וכן הביא הכת"ס סי' כ"ג לענין שם גרינהוט והני שמות ודאי שמות לע"ז ננהו ומ"מ מדמה לי' בחת"ס במ"ש בת' מהרא"ם לענין שם כנוי אשכנזי יותר מזה כתב בת' מהרי"א סי' ט' דשם כנוי לבד י"ל דמהני דכן איתא בגיטין דשם חניכ' לבד כשר ומעתה בנ"ז די"ל ג"כ כמ"ש כת"ה דעל שאמועל הידועה קאמרו כמ"ש בק"ע אות שע"ה דאל"ה לא שייך לשאול סתמא מה נעשה בשאמועל עכ"ח שא- מועל הידוע ועוד שמעתי כי הגאון דב"ח ג"כ יודה בשאינו שכיח וכעת לא מצאתי. והנה לכ"ע חפוש בעיר ב' הוניאד מהני וכמו שבירור עפ"י הגאב"ד דשם דגם במהרשד"ם מצריך חפוש ומ"ש דבלא שכיח גם ת' דב"ח יסכים הא ידוע דשם שאמועל לכנוי משפחה לא שכיח רק בשם עצם בלע"ז כידוע ובלא"ה י"ל מדברי נוב"י סי' מ"ב הנ"ל שצדד להתיר דעכ"פ זה שהי' מומר ממש לא חיישינן לישראל אח' דאיכ' חזקת כשרות ורובא ישראל כשרי' וה"נ דהרי שאמועל הי' בעל מלחמה וכי רוב ישראלי' בע"מ וגם ח"י מפני מה לא נאמר לפי דברי המבי"ט הובא בק"ע דאומנת הוי לסימן במקום שם עירו ומצטרפי' וכי מלאכת בע"מ גרע משאר אומנ' ע"כ בשמו ושם עירו ואומנ' יש להתיר עם צדדי התירי' הנ"ל ובענין דלא אמר קברתיו כהלכה בעד א' במלחמה ג"כ יש ליישב עפ"י מ"ש מעכ"ת דבאמר' ודאי מת הוי כמו קברתיו ובנ"ז שאמרו "פאללע הגראנאט גענטוראפען" זה ודאי מוכח שאינו בדדמי שנותני' סימן מובהק זה. אך דא עקא מה שהשיבו הי' ע"י שאלה דודאי שאלת מה נעשה עם זה פלוני בייחוד גרע משאלת איה חברנו דשאלה זו ישנ' כמה אופני' שאינו מרמז אם הוא חי או מת דמצינ' לומר בבית או יצא חוצה וכיו"ב אבל בנ"ז שנפל הגראנאנו במקום שעמד או קרוב לו פשיטא דהשאלה אם נהרג עי"כ או לא וכן מוכח מדברי שו"ת אלשי"ך סי' קי"א דהוי עובד' בספינ' והי' שם יהודי' שאלו לגוי מה נעשה עם הספינ' והשיב שנטב' ומתו גם היהודיו שהיו בתוכ' והשיב דהוי כמסל"ת מפני שהשאלה הי' על כללית הספינ' ולא על היהודי' בייחוד ומשמע להדי' דאם הי' השאלה על היהודי' לא הוי מסל"ת רק אם חי או מת ע"כ ומדברי באה"ט שהביא בשם משפטי שמואל דכל שאינו בענין התיר' אשה הוי מסל"ת דנראה מדברי כה"ג שהביא על עובד' כל שנו"נ בשאלה סי' כ"ז זהו שאמר שאינ' בענין היתר אשה כלומר היתר דהיינו אם הוא חי או מת אבל אין לומר כוונתו שפיר' בכך הי' השאלה דאם יאמר דאפילו נתכוון להעיד הוי מסל"ת וכי פליג על הגמ' דילן ועל הירושלמ' דבשלהי יבמות מסקינן דכל המתכוון להעיד לא הוי מסל"ת וכדברי ר' יוחנן שהביא מעשה דלא הוד' לר"י להתיר רק כעובד' מאן איכ' בי חיואי כידוע ובלא"ה לפימ"ש בכה"ג בשם משפטי שמואל האי דסי' כ"ז וסי' ע"ה דסיים דמשום חומר' דא"א לא סמך עצמו להתיר דמשמע דכאחדים הוי. ומ"ש כת"ה מדברי מהרשד"ם דכל שאינו יודע שהאסור וההיתר תלוי בי' הוי מסל"ת ואין תח"י חלקי ת' מהרש"ם שציין ועיינתי בב' חלקי' אשר בידי סי' ו' וסי' קי"ח והביא כן בשם ר"ע א"ז וכתב שהביא ראי' לדברי' מדברי חדושי הר"ן מס' נדה ד' ל"ג ושם בעובד' דכ"ג שהגיע על בגדי' צבורי' דע"ה היינו צדוקי והוריק' פניו של כ"ג וקדם אל אשת' של צדוקי ואמר לו אעפ"י דנשי צדוקי' הן מתייראי' מן הפרושי ומראי' דם לחכמים והקש' הר"ן בשם הרשב"א היאך האמינה דהא חשוד לא דיינ' ולא מעיד' כמ"ש במ' בכורות ותי' דהית' מסל"ת וע"כ קדם שלא יספר בעלה מהעובד' שתרגיש בדבר א"כ ראי' ברורה דזה לבד מהני להיות מסל"ת דעי"כ דקדם לא תדע שאיסור והיתר תלוי ודאי זו ראי' נכונה אבל הא דייק מהמהרש"ם סימן קי"ח ועיין בת' מרן חת"ס אה"ע ח"ב סי' קכ"א וסי' קל"ב שם האריך בענין מסל"ת והביא דברי הש"ך סי' ס"ט ס"ק מ"ב דלכ"ע באם אינו יודע