לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רפט

בנ"ז דליכ' הוכח' ל"ח דעריק לעלמ' והנה אינו מוחלט דלא קיימ"ל כרבא עיי' קרבן נתנאל בסוגי' ועוד דהא בסוגי' דסימני' מ' בב"מ פ"ב קאמר סתמא דתלמודא הנך תירוצא ולא הוזכר רבא, ועוד נלענ"ד לפימ"ש בת' מרן חת"ס ח"ב סי' ק"ב בענין רשמי שם בעלי' על הבגדי' ל"ח לגזלי דהא ודאי הגזלן ימח' אותיות הנ"ל כלומר שלא יהי' נתפס עי"כ, וא"כ בדינה' כך הוא בהכרת בגדים ולבעלי' דהם לא יחוש לשאלה ואפשר גם בסימני' גרועי' ישפוטו א"כ כמ"כ נאמר דודאי זה הנמצא בבגדי' לא בא מיד גזלן ע"כ קאמר בגמ' רק דניחוש לשאלה. ואחרי כל הנ"ל ידעתי מעוט ערכי ומה אני לסמוך בדבר חמור וזה משפט פני גדולי הדור ע"כ רק אם עוד יסכימו אתנו שני גדולי דורינו גם אני מצורף כמשיב' למכשור' והנני לסיים בכל חותמי ברכות המצפה לרחמי שמים למען עזר מקדש להצילנו ממכשולות ויצא כנוגה צדק בהתיר' דהאי אתת' דג"כ מצורף דעת ה' המביט אשר גם בת' מרן חת"ס בכ"מ מצרף לסמוך בעבור ימים ושנים ולא נשמע מזכרו דודאי הי' מודע לביתו בפרט בזה"ז דאיכ' בי דואר כמובן ובנ"ז כבר עברו ב' שנים עד כי הגיע שנת תרפ"א דהאי שתא כ"ד ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ק"ק מאד יצ"ו. סימן יב לכבוד יד"נ הרב הגאון המפורסם וכו' כש"ת מוה' דוד שליסעל שליט"א דומ"ץ ק"ק מונקאטש יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי כו' וראיתי להעיר במ"ש אם לאחר מתן תה"ק הי' צריכי' לקדש נשותיהם ותלוי' הדבר אם היו קודם מ"ת כב"נ או כישראל והנה כבר באתי בחקירה זו בפשיטות עפ"י הרמב"ם ריש ה' אישות דקודם מ"ת אדם פוגע באשה ומיחד' לו בזה נעשה אשתו ואח"כ נתחדש הלכה דצריך להקדים ולקדש ע"י ג' דברים כסף שטר או ביאה א"כ לפ"ז ודאי עלה השאלה אם הי' צריכי' קדושי' בנשותיה' ואם צריכי' קשה הלשון מ"ש בגמ' מס' ביצה בסוגי' דדבר שבמנין דשובו לכם לאהליכם דילמ' למצות עונה היא דאת' דמשמע בפשיטות לחיוב עונה כמ"ש מדברי רש"י ז"ל וקשה מה מצות עונה שייך אם פסק האישות מהם כנ"ל ועיי' במס' סנהדרין בענין זה ולפי"מ שהעיר רבינו נ"י יש לפשוט ספיקו של הברכ"י אה"ע סי' י"ז בהא דרבה שחטי' לר"ז וכי חי למחר אי הי' צריך לקדש את אשתו שנית עיי"ש ועיי' בדברי רבינו לקמן סי' י"ג. והרי אחז"ל בשבת פ"ח דבשעת מ"ת יצאה נשמותיהן של ישראל והוריד הקב"ה טל כו' ואפ"ה אמר להם השי"ת שבו לכם לאהליכם למצות עונה כנ"ל ול"ה צריכי' כלל לקדשם מחדש שו"ר בס' נ"ש הנדפמ"ח שהאריך בזה ואכ"מ ועלה בדעתי דתלי' במ"ד מס' זבחים דף קי"ד דפליגו ר"י ור"ע אם כללים ופרטים נאמרו בהר סיני ונאמרו באהל מועד ונשנו בערבות מואב ומ"מ אפי' נאמר דגם הפרטים נאמרו מ"מ ודאי לא נאמרו רק לאחר מ' יום שנשלם ביוהכ"פ כידוע וא"כ שובו לכם לאהליכם קדמ' טובא וע' בת"כ פ' תזריע ד"ה יולדת זב וזבה שהתחיל קודם הדיבור אינו מיטמ' ולא מטמא' מקרא כי יהי' דמשמע מ"ש אח"כ ומשמע דשאר אסורין כמו חלב ודם ונו"ט מיד נאסר' ובזה י"ל מ"ש בנוב"י מ"ש בגמ' מס' חולין לר"ע בשר נחירה שבא לא"י לאחר כבוש אם אסורים מפני מה לא נשאל לענין כל שאר איסורין ומדברי הת"כ מוכח דדוקא ביולדת וזבה והסבר דגרם של טומאה התחיל קודם הדיבור משא"כ שאר איסורין שאין דבר מתחדש רק נשארו בטבען וגושן כמו שהי' ובשר נחירה שאני דמצות זביח' מפני שני דברי' לסלק איסור אבמה"ח ושלא יעשה נבלה ובשר נחירה שנשאר להם הלא אין בו חיות ומה אבמה"ח שייך להתחדש וכן לענין נבלה שפי' ברמב"ן דהוא מתיבת עלה נבל כלומר נפילה וזה ל"ש במה שכבר פקע חיות' וגם תמוה שלא הביא הנוב"י דברי הת"כ הנ"ל ועיי' במס' נזיר דף נ"ד והייתי מאריך בס"ד בפרט זה ומפני ח"כ אקצר ואסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן יג' שוכ"ט על ראש חביבי בחור כארזים חו"ב עצום חתן תמים למעלות מוה' נטע שלמה שליסעל נ"י בק"ק מונקאטש. מ"ש ע"ד ברכ"י אה"ע סי' טו"ב בחקירה במ"ש במס' מגילה באגדה דרבה שחטי' לר"ז בתוך שמחת פורים בבסומי' אם אשתו מותרת ע"י שהי' מבעלה כ"ז כאלמנה שעי"כ פקע אסור א"א או נימא שחזר לאיתנ' בטעמים ונמוקי' שם [ע"ל סי' י"ב] והנה חקירה זו יש לחקור ג"כ אם בא"א אירע כיו"ב כמ"ש במס' כתובות דף ס"ב בעובד' דר"ח ב"ח שהי' כמה שנים בבי רב וכדאתי לביתי' סוי לבה ופרח רוחה א"ל רבש"ע עני' זו זה שכרה בעי רחמי עלה וחיתה ע' בכנה"ג ריש סי' הנ"ל דפשיטא לי' כשמתה אשה וחיתה דלא פקע זיקת בעלה והביא ג"כ ראי' מעובד' זו ע"ש] והא במס' יבמות דף כ"ה פשיט' לי' לגמ' דמשמש עם מתה פטור ומשמע שם דפקע מיניה ענין אישות לגמרי וא"כ יש לשאול אם צריך לקדש שנית ובלא"ה אינ' חזרת להיות א"א וכן לענין אחותה אם מותר' מה"ט או לא ועיי' בשו"ת מהרי"א חאה"ע סי' ד' שהביא הגמ' מס' נדה דף ע' דאנשי אלכסנדיא דקאמר דשאלו ג' דברי בורות וא' מהם בן שונמית מטמא והשיב להם מת מטמא ואין חי מטמא וכבר העירותי דהא עכ"פ חשיב' טמא מת דנגע בעצמו כמ"ש במס' שבת ובמס' חולין בכ"מ לענין טומא' מדרס דאם בטל מינ' טומא' מדרס ע"י שנעשה מעשה שאינו ראוי למדרס מ"מ יש בו משום מגע מדרס ושוב ראיתי בהגהות הרד"ל לש"ס ווילנא שהעיר דבר זה ע"ד תוס' שם וגם י"ל דבבן השונמית הי' מקום לשאול אם פקע ע"י אסור עריות אם נאמר כמשמעות הגמ' מס' יבמות דף נ"ה הנ"ל וכללו של דבר כמ"ש חכז"ל בפ"ב מס' יבמות אין מזכירי' מעשה נסים כי מי יודע להבחין האיך אופן הפעולה ע"י נס וכמ"ש לאנשי אלכסנדריא לענין השאלה