לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רפז

אפרים סימן ט' דאפילו אמרו לגוי כי יהודי א' מת שיראה להם עצמותיו ומתוך כך ספר להם מיתתו האיך הי' הוה מסל"ת כיון שלא הי' עצם השאלה אם חי או מת והביא שכן דעת תשו' פנ"י והדבר מבואר באר היטב בת' מהר"ם אלשיך הנ"ל בהראי' מפ' גוזל בתר' מבב"ק ד' קי"ד בנאמנות אשה וקטן דלאו בעלי עדות ננהו ורק מסל"ת ומוקי לי' שם שהיו הבעלים מרדפים אחריהם ומשמע בפירוש שידעו האשה וקטן שהבעלים מרדפים ופשיטא דהוי כשאלה בעלמ' ועכ"ז לא הוי כשאלה בעצם הדבר כש"כ שאלות דעלמא שאינו נוגע לידע ולהודע אם היהודי חי או לאו ומדמה לי' במ"ש במסכת קדושין מדברי' בענין קדושין ונתנה בשתיקה מקודשת ומענין לענין לא חשיב בעצם הענין הה"ד שאלה שהוא ענין בפני עצמ' אלא שאח"כ משתלשל מזה הענין עצמה לא חשיב כמשיב על השאלה דאיה חברנו הוה שאלה מה נעשה בו כיון שאינו כאן הוי כמסופקי' אם חי או לאו משא"כ שאלות אחרות וכש"כ בנדון זה דלאו שאלה האשה להאיך הוליכהו רק מפני מה ומה חטא ועד"ז ודאי כאומר מפי עצמו והוי כמ"ש בכה"ג הובא בבאה"ט דאם מדברי' דברים אחרים והוזכ' אותו איש כמו בחזקת חי ועל זה אמר הגוי שמת דהוי שפיר מסל"ת וכש"כ לפמ"ש בעצי ארזים דאיה חברינו ג"כ אינו רק ספק אם הוי מסל"ת או לא וכשיש אומדונות סמכינן להקל בזה וכש"כ בנ"ז דודאי ישנ' אומדונת טוב' ע"י הכרת הגופ' ובגדיו ותשו' בית אפרים כתב על דברי עצי ארזים שאינו בכלל ספק ולא ידעתי מפני עה דבגמ' תלמוד בבלי משמע דלא הוי מסל"ת רק אם בא להתיר או להעיד אבל שיהא ע"ד השאלה הוא בירושלמי א"כ שפיר י"ל דהוי בגמ' דילן רק מספיק' ובעצי ארזים הוכיח כדברי' מהא דאמרינן בגמ' פ' גה"נ ור' חולין לטעמי' קפיל' דמשמע דאומרי' לטעמי' אם מרגישים טעמי' ורק שלא ידע שיש בעדותו לענין או"ה ועכ"ח לשיטת הנ"ל דל"ב אומן או נחתום דל"מ אומנת' משום דס"ל טע"כ דרבנן ע"כ מהני אפי' ע"י שאלה בספיק' דרבנן לקולא ומ"ש הרבני הגנ"י אם יש לחוש כי הבע"מ אמר עדות להתפאר או לירא ולהפרד ממנו והנה לא מצינו כזאת רק במ"ש בגמ' פ' כל הגט בקומטרסי' שהם ערכאות כלומר שופטים אבל בשארית גוים בע"מ פשוטים לא נקראים רק משמשים עיין בתשו' מהרמשי"ק מ"ש ע"ד תשו' בית אפרים שפקפק על ההיתר ערכאות לענין עדות שהעדות אינו מפי הערכאות עצמ' רק ע"י משמשים בבית החולים וידוע דהמשמשים בע"מ ועכ"ח לומר דערכאות הם מושלים ושררות והא בהדיא הזכיר ברמ"א סימן י"ז ערכאות ובשארית גוים מל"ת הא פי' בתה"ד דלא חיישינן שאמר משום איזה הנאה ופניי' רק ברגליים לדבר והביא' בב"ש שם ועיין בק"ע אות קכ"ח משמע להדי' דדוקא במושל חיישינן להתפאר אמר דבריו והנה כ"ז לענין העדות של בע"מ אך אני רואה ב' ריעותות בעדות בע"מ הנ"ל חדא שהוא אמר שמונח אצל האראק וו"א מא"ן געה"ט אי"ן דאר"ף והמחפשים מצאו אותו כמ"ש הגוי בשדה חטים שאצל הגן ומשמע שאין זה המקום שאמר הבע"מ והלא איתא בתשוב' מהרשד"ם סימן ר"מ וכן בע"נ הביא במהר"ל בקונטרוס עגונות דאם הנכרי אמר דמונח במקום פלוני ולא נמצא שם רק במקום אחר אם לא שכיחי חיות שם וגם אינו אצל כפר ומקום יישוב שיש לתלות בהם דהחיות סחבוהו או בני הכפר השליכו לרחוק מהם הוכחה שמשקר ולח אמר רק להלעיג ועוד נלענ"ד דהוי כהכחשה בחקירות דמקום הוי בכלל זו חקירות כמ"ש במס' סנהדרין ר"פ הי' בודקים דף מ' ועיין בתשוב' עבודת הגרשוני סי' ז' דאפי' אמרינן בעדות אשה דאם שנים מכחישים זה את זה בחקירות דהוי עדות דסכ"ס יש עד א' שמעיד אמת והא עד אחד נאמן בעגונה וכל זה אם שניהם מעידים על המיתה אבל אם רק עד א' מעיד על מיתתו והשני אינו מעיד רק מעיד שבאותו יום שהעד מעיד הי' חי, עדותו בטלה וכש"כ הכא שהוכחש המקום שהוא בכלל חקירות מוכחש מכמה עדים שחפשו אחריו ולא מצאוהו במקום שאמר הבע"מ ובגב"ע לא הוזכר כלל מזה שנית מה שאמר הבע"מ שהוא הי' הממית ע"י חצו, והא נמצא חתוך ראש ומי יעשה לו כן ידוע שע"י יריית חץ לא יתפעל חתוך ראש ועיין בסימן י"ז בדברי המחבר סעיף ט' בעד א' אמר מת ועד א' אמר נהרג דלא הוי הכחשה בגוף העדות ובח"מ וב"ש בזה פלפלו הרבה והביא' דברי ש"ג דס"ל דהוי הכחשה ודברי הנוב"י והגר"א הביא' דברי הירושלמי דהוי הכחשה בעדים ורק בצרתו המכחישים כה"ג לא הוה הכחשה וכש"כ בנ"ז דהוי הכחשה ע"י עינינו שרואות שאינו כמ"ש הבע"מ א"כ צריך עיונ' אם לא שנאמר ג"כ דבזמן רב כזה מפ' בחקתי כ"ד אייר עד ת"ב זמן רב אפשר שנעשה ע"י בני הכפר כלבים וחיות וכיו"ב ובזה מעכ"ת מבפני' ובקיאות אנשי המקומות ואני אינ' באחריות בענין זה כמובן. והנה ראיתי בתשו' שערי אפרים סימן ק"ג שהביא קושי' מהריב"ל ומ"ש בתשובת מהרשד"ם סימן ר"ד ממ"ש רש"י ז"ל שם שהבעלים מרדפים אחרי אבדה דרגליים לדבר שהם שלו וכן פי' שהבעלים מרדפים קודם אמירת האשה והקטן א"כ ליתא ראיות מהרי"ק די"ל דהבעלי' מרדפים הוא ענין בפני עצמו אלא שעוד הוקש' על פירש"י ז"ל גופ' אם נאמר שרדיפת הבעלים הוא רגליים לדבר א"כ מה מקש' שם מר"א דאמר אין מסל"ת אלא בעדות אשה דשאני' הכא דיש רגליים לדבר עיי"ש מ"ש בזה ולענ"ד הדבר פשוט דשם צריכי' עוד לסבר' דהא איירי דנאמנים אפילו באם עי"כ חושדי' להנתבע לגזלה בידו והא אמרינן במס' שבועות דף מ"ו ע"ב אחזוקי אינשי לגנבי לא מחזקינן כש"כ לגזלה ואפילו בגזל דרבנן ועיין בח"מ סוף סי' ש"ע ובטור שם ועיין בקצה"ח שם, ועוד ראיתי מ"ש בשם תשוב' פני משה מהא דאמרינן פ' גה"נ כולי' בחלב' הוי ואמר לטעמי קפילא ארמאי מלשונ' משמע אפילו ע"י שאלה ורש"י פי' שם דהוי מסל"ת דלא מוקמינן לי' דתלי