לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רפו

ואם עוד יסכימו אתנו שני גדולי ההוראה הנני כמסיב' למכשורי להתיר' ואסיים בכל חותמי ברכות ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י' לכבוד יד"ע ומר ידי"נ הגאון הרב המובהק המפורסם צדיק תמים בנש"ק כקש"ת מהו' שלמה זלמן שליט"א אבד"קק שאאלוי יצ"ו. אחרי מודי' דרבנן פני הדר"ג הנני במודע כי יק"מ בא לידי כעין קו"ע אשר בו צלל במים אדירים מאסף כל המקומות רו"א בשו"ת למען התיר' דעגונה שהית' אשת ר' דוד צבי גראס ע"ה אשר באו בו מכתבים מבע"מ שנפטר ומת ע"י קנה שרפה שמצא' במלחמה במדינת איטאליען 1915 למספרם וגם זאת שהוא עיקר אשר גוי א' (Many Janos) בע"פ וכבוד הדר"ג החכים עשות אות' מסל"ת וגה"ע הי' בבד"צ גרוו"ד יצ"ו וענותנותו הרבני למען אסכים להתיר' ובאמת א"צ למך ערך כמוני כי ברב גדולתו ביאר באורך ורוחב צדדי ההיתר ע"נ. והנה מ"ש הדר"ג כי המכתבי' לא יועילו להתיר' דלא נאמר קברתיו ועוד הא לדעת הרמב"ם הביא' בש"ע סעיף י"א צריך לידע שהוא כתב ישראל א"כ עכ"ח דכתב גוי אפילו כמסל"ת לא מהני כמ"ש במ"מ וכ"מ דדוקא מל"ת בע"פ ולא מסל"ת בכתב וכתבו שהוא חדוש דין. והנה מקדמת דנא עמדתי ע"ד מפרשי הרמב"ם דלדבריהם בין לדברי מ"מ וכ"מ ודברי ב"מ הם דברי הרמב"ם מפי עצמ' אמר' ובגמרא אין זכרון לחלק בזה והא ידוע כי דרכו של הרמב"ם בכגון זה לומר בלשון ויראה לי או לכה"פ הי' מקום לומר בלשון תנאי במד"א והכ' כתב בלשון ונודע דמורה שהוא פשיטות מובן מעצמו ואם הוא חדוש דין האיך אפשר לומר כן ע"כ לע"ד פשוט כי דברי הרמב"ם ה"ה דברי תוספת' שהביא הר"ן פ"ב מס' כתובות במה דתני' שם ד' כ' ת"ר כותב אדם עדות' על השטר ומעיד עלי' לאח' כמה ימים עעו"ש ברי"ף ב' לשונות בחר בלשון שני וכתב הר"ן כי לשון ב' יחדיו מצומדים עם דברי התוספת' במ"ש יפה כח העדים מכח השטר ויפה כח השטר מכח העדים יפה כח העדים דכשהעידו בכתב פלוני מת אין משיאי' את אשתו ואם אמרו שמענו ושכחנו ושוב נזכרנו עפ"י השטר משיאי' את אשתו ובסוף מ' יבמות הביא הרי"ף בזה דברי הירושלמי שהוא מחלוקת ר"י ור"ב ר"י ס"ל דמשיאי' עפ"י כתב ור"ב חולק וקאמר בירושלמי תני' כוותי' דר"י מצאו כתוב בשטר פלוני מת משיאי' עפ"י כתב ולא נאמר מפיהם ולא מפי"כ ור"ב חולק דמפיהם ולא מפי כתבים והביא שם הנמ"י בשם הריטב"א אם כי הרי"ף אינו מכריע שם הרמב"ם פוסק כר"י וה"ה דברי הרמב"ם ועם דברי הר"ן מס' כתובות יחדיו מצומדי' וכיון שפי' הר"ן דהיא היא שם בברייתא כותב אדם עדות' על השטר והא ג"כ ר' יוחנן שפי' והוא שזוכר ע"י עדות הנ"ל ואיירי בממון ופשוט הוא שהוא דרך עדות כמ"ש ברש"י ור"ן שנמסר להם עדות' וכתבו בשטר וגם לשון "שטר" שייך דוקא בעדות וכיון שכן דבעדות איירי פשיטא דצריך לידע שהוא כתב ישראל דבגוי אפילו בחששא שמכוון לשם עדות אינ' כלום כמ"ש בפ"ב מס' יבמות וכן הוא בירושלמי שם ומעתה דברי הרמב"ם פשוטי' ולפמ"ש שפיר י"ל דאפילו בכתב מסל"ת נאמן ולא נאמר חדוש משל"נ בגמרא אלא דהרמב"ם שנקט מצאו כתוב "בשטר" דייקא דהוה לשם עדות בזה צ"ל שנודע שהוא כתב ישראל ואם כי בנ"ז ל"צ לכל הנ"ל בהוה מסל"ת מדברי הגוי, הארכתי בזה דאפשר ללמוד מזה למ"א שיהי' עכ"פ סניף להתיר' מסל"ת עפ"י כי הוא שכיח מאוד בענין זה כידוע והצעתי הדברים פני הגאון שר התורה מהר"ש אב"ד ק"ק ראדמישל שליט"א וקלסי' פירוש זה בדברי הרמב"ם. ומ"ש הדר"ג שלא נאמר במכתבים הנ"ל קברתיו אפשר לצרף ד' הרמ"א באומר ודאי מת ל"ב קברתיו וה"נ שאמר ויניח הנפטר במנוח' הוה כודאי וגם שייכות לשון הנ"ל על הנקבר נקבר וגם י"ל במ"ש הרמ"א ססי' י"ז דבמסל"ת ל"ב קברתיו כידוע. ומדברי עצי ארזים שהוכיח כן מדברי הרא"ש וכבר הטוב עשה להביא עדות הגוי לידי מסל"ת ממש וחכמתו עמד' לו והנני בהסכמה אחת בהתיר' דהאי אתת' ריזל בת יעקב גראס ואסיים בכל חתמי ברכות ותשועת ישראל וכא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן יא לכבוד הרבנים הגאונים מהו' יוסף שלמה רייניטין נ"י אב"ד דק"ק ספרדים וק"ק מישקאלץ ומהו' בצלאל נ"י אב"ד דק"ק טשאבא יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי בענין עגונ' אשר שאלתם חמורה כיו"ב צריכה עיונ' רבה ועוד אני בחולשי כחי ל"ע והי' ראוי' להיות נוח ידי מלהשיב בדבר חמור כמוה דלא צילי דעתאי כמקדמ' דנא ורק מפני יקרת כבודכ' ומפני שאמרו הראשונים רבותינו דמצוה לאהדורי בהתיר' דעגונה באתי לידי מדה זו וראיתי בגב"ע במ"ש מעכת"ה ע"ד הבע"מ ששאלו האשה של ר"י מ"מ הוליכ' כנתפס הווירטהס- הייזער קאהן והשיב כי כבר מת והוא הי' המורה חצו ושאלו מפני מה והשיב כי כך משפטם שהי' מונע לתת ולמסור הנשק (גע- וועהר) שלו אחרי בקשת ב' וג"פ ואמר כן כ"פ וגם אמר שמונח אצל הכפר אצל החריץ (arok) וזה הי' ביום ש"ק כ"ד אייר תרע"ט ובת"ב יצאו עפ"י הגדת הגוי שאמר שמונח בתוך קמת חטי' אצל הגן של אחי בנו של ר"י כהן ומעתה פלפו הרבנים הגנ"י אם זה הוי מסל"ת מפני השאלה אלא כיון שלא השיב מעל גוף שאלת' לא חשוב זה שאלה כמו אי' חברנו מס' יבמו' קכ"ב והנה לענ"ד כן נראה מדברי מהרי"ק ותשו' מהר"מ אלשי"ך סימן קי"א וכן נראה מדברי מהרשד"ם סימן ר"ד הביא' בתשוב' בית