לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רפה

דהענין דברי' עצמ' מוכיחי' האמת ומנ"ל דבמכחישי' זא"ז דהדרינן ליישב דילמא הדרינן לעיקר הלכה דאין נאמנתן נאמנות, אלא שראיתי בקונט' עגונות תשו' הריב"ל שכתב דגם גבי א"י המכחישי' מלפ"ת מיישבי' דבריהם שלא יהי' הכחשה וצ"ל כיון דמסל"ת הוכח' גדולה דקושט' מהדרינן לומר קושטא קאי כמובן, ועוד הוסיף הדר"ג כיון דנודע במאקאווא שאין איש שטערן אשר יצא א"כ הוה חפוש, והנה אם ידוע זמן יציאתו כתב ג"כ מהריב"ל דמהני חפוש ול"ח שיצא עוד א' קודם זמן ההוא עיי"ש בסי' ל"ו. ועיי' בק"ע סי' ק' וסי' ק"ד בשם תשו' מהרא"ם בנודע זמן יציאת' מהני ואין כאן סתירה, והרי כתב משם ממקום השבי' עיר אונסי' והוא נאמן עד"ז כמ"ש בק"ע סי ע"ד בשם מריב"ל, ועיי' בת' חת"ס ח"א סי' מ"ה כתב ג"כ דנאמן ודלא חיישינן לשני שוירי ובנ"ז ממנ"פ דאם נאמר דחיישי' לשני מאקאווא ועכ"ח העיד הממונ' על שטערן אחר א"כ אין כאן שוב הכחש' ויש כאן מסל"ת שהעיד בשמו ליפאט בלא הכחש' וא"צ ליישב דבריו ואינו דומ' לעובדא דנוב"י בסי' מ"א דעכ"ח הי' הכחשה בזמן כמובן. שנית מה שלא הזכיר שמו רק שם כנוי ידוע כי מהרשד"ם ס"ל כי שם כנוי עדיף לבד מזה הא משמע בת' מהרי"ט סי' ל' הובא בק"ע סי' שע"ה דהיכ' הכתב מוכח דעצמ' עם האשה מדבר שבעלה מת א"צ להזכיר שמות הנ"ל וכ"כ בת' שב יעקב סי' ח"י להדיא כיון שמעיד שבעלה של אשה זו בשמה מת מה לנו בשמות הנ"ל הלא ממילא ידוע' כי נתאלמנ' וה"נ בנ"ז כיון שמכתב האדרעססע על שם האשה וגם הזכיר שם "וויטווע" הלא להדיא כמו אמירה שמת בעלה פשיטא דאין מדקדקי' בשמות הנ"ל, ועיי' בת' מ"ב סי' ק"ט דשאר הוכחות מבוררי' מהני כמו שם אביו ושם עירו והביא דברי ת' הרמב"ם ע"ד נכרית שאמר' מסל"ת על יהודי שעשה מלאכת' בעדו בזה לבד התיר כיון שנודע לנו שעשה מלאכת' בעדו, ועיי' בתשו' צ"צ סי' נ"ב כיו"ב, וה"נ כיון שנודע שעשה מלאכה ביער כמ"ש מקודם לאשתו ובזה נאמן הי' כמ"ש לעיל בשם מהריב"ל ות' חת"ס סי' מ"ה. שלישית מ"ש הדר"ג במסל"ת עפ"י מכתב וידועי' דברי הרמב"ם בפי"ג מה"ג שכתב בלשונו וידוע שהוא כתב ישראל א"כ פשיטא לי' דכתב נכרי אינ' מועיל, וידוע מ"ש עליו דלמה לא מהני מסל"ת גם בכתב והרבה פרושים נאמרו בזה וכולם מפוקפקי' כידוע, ואני בתמיה' דאפי' נימא שזה כוונת הרמב"ם פשיטא דרק מסברת עצמו כ"כ הלא דרכו בקודש לאמור בלשון "יראה לי" וכאן כלאחר יד כפשוט הדבר ולכה"פ הי"ל לכתוב בלשון תנאי אם ידוע, אלא לענ"ד בפשיטות דהא קאי על לשון הבריית' בירושלמי תני' כוותי' דר"ב דאין משיאין דמפיהם ולא מפ"כ ותני' כוותי' דר"י דסיים הברייתא על מה שאמר דמשיאי' עפ"י עד א' ועכשיו דמשיאי' עפ"י אשה ועבד ושפחה משיאי' עפ"י כתב ופשיטא דכל משיאי' דתני בבריית' עפ"י עד איירי במתכוון לעדות ככל עדות וכש"כ לפימ"ש הר"ן במ' כתובות פ"ב גבי כותב אדם עדות בשטר שם הביא התוספת' שמסיים יפה כח עדות משטר דעדים שמעידי' שמת בעלה משיאי' את אשתו ולא עפ"י השטר והא שם וודאי איירי בעדות ממש בין לפי' ראשון ובין לפי' שני וכיון דאיירי בעדות ודא במתכוון דהיינו דומי' דעדות ישראל שם דמתכוון לעדות דהא כתב כותב אדם עדותו בשטר עד"ז קאי דברי הרמב"ם וכתב בפשיטות דרך פירוש דוודאי אם גוי כתב עדותו כלומר שנמסר לו עדות פשיטא דמכוין להעיד ואין דבריו כלום ויותר מזה אין לדייק מדברי הרמב"ם. אלא מה שיש להסתפק בנ"ז כיון שהכתב נכתב לאשה עצמה דכתבנו לעיל דזה מוציא מספיק' דהזכרת שמו מ"מ לענין כוונ' להעיד גרע לפימ"ש בק"ע סי' ס' בשם מהריב"ל דאם בא לבית האשה י"ל דכוונת' להעיד ואפשר מסל"ת בקשור דברים לא חיישי' לזה, ועוד ידוע כי הפקידה להודיע למשפחה גם בלא נשואי אשה, וגם מ"ש אם הממונה עד"ז דינ' כערכאו' הנה בתשו' מהר"ם שיק סי' מ"ב בבא לתרץ דברי מרן חת"ס סי' מ"ג מ"ד צדד ממ"ש בתש' בית אפרים ותש' א"א שהדבר נמסר להושמשי' ואינו ערכאות, והשיב דבשטרות העולי' בערכאות ג"כ הכי שמעידי' לפניהם ועושי' משפט אינ' רק אנשים בעלמא, וצ"ל דיש ב' מעלות דיראים מאוד לשקר כי עונשו חרוץ וגם הוא מילתא דעביד' לגלוי' מיד והש"ך ביו"ד סי' צ"ח כתב במדל"ג מיד נאמן א"י אפי' אינו מסל"ת וסיים דצריך לחקור אם החותם הו' כמו חתימי הערכאות ואז מסכים להתיר אם אין בו יב"ש וא"כ יחקור אח"ז בחקי מדינ' ההיא או בחקי שרי מלחמה היאך נימוס בערכאו' וממונ' השבוי' אם כו"ח כמו הערכאו' דודאי ממונ' הנ"ל תחת שרי החיל מקום גבוה כידוע ואז ל"ה צריך לנו"נ בענין עדות בכתב. והנה בהלכה זו פליגו אם צריך קיום ודעת מהריב"ל סי' ט"ז דרוב הפוסקי' ס"ל דאי"צ קיום. ובתשו' חת"ס תמה בזה על הרמב"ן מ"מ לא חיישי' לה' נשים ופסול דאוריית' זייפ' ולא שייך כאן לא חציף אינש לזייפ' דהא אין כאן טוען ונטען לומר דלא חציף כנגדן. והנה בתוס' מ' כתובות צ"ב אית' דאפי' מוחזק גזלן נאמן על שטרו מה"ת דאפי' חשוד מ"מ מתיירא דמתגלה בהתותי' א"כ בעדות אשה מפני מה לא נימא דאפי' ה' נשים אם כי חשודי' לקלקל' מ"מ לא נחשוד אותן לזייפי' אפי' פסול דאוריי' דומי' דגזלן דלא ניחוש מה"ט שלא יתגלה לזייפני' דסתם עדות אשה בא לפני ב"ד וכמ"ש בסי' י"ז סעי' ט"ל דצריך ב"ד של ג' להתירו. והנה בנ"ז וודאי לא שייך בלא"ה חששא דה' נשים דידוע דאין שם מצוי' כלל בארץ רוסיא, וראיתי עוד להדר"ג בספיק' דלא הזכיר שמו עצם ולא שם אביו, לפימ"ש בנוב"י מהדו"ק סי' מ"ו גם שם כנוי וועלי שיקברוה באמבורג שכתב שם אם כי שכיחי שיירות באמבורג מ"מ לא שכיחי שבאי' שם ממקום אחר להתיישב שם בדירתן וכיון שלא הוחזק' ב' וועלי ג"כ לא צריך לחוש על וועלי אחר, וא"כ ה"נ בעל מלחמה ושבוי והממונ' הזכיר שהוא יהודי כמ"ש "סעמניטישע רעליגאן" ודאי רוב ישראלי' לי' אינ' שבוי', וא"כ גם כאן אינ' שכיחי' ולא הוחזק' וגם מדברי הדר"ג יש לדמות לעובד' דידי' דהוה שם העשוי' להשתנות ממ"ש בעצמ' שישנה שמו בארץ אחרת, ה"נ עשוי' להשתנות ע"י שמו במסחר שבק"ק מאקאווא ויש ידים ורגליים להתיר' דאתת' של שטערן,