לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רפג

חת"ס העיד כי ג"פ היתרה יצא לפי עדות ערכאות וכן כ' בתשוב' שו"מ ח"א דכ"פ יצא להיתר ומיישב שם מ"ש הגאון מהרמ"ב שם בתשו' חת"ס סימן מ"ג ז"ל עיי"ש וכש"כ דעובד' זו דומ' מ"ש בתשו' פרשת מרדכי דהוה מסלפ"ת ממש וגם עדיף כנ"ל וכמ"ש בס"ד. ד) ע"י גבי"ע מר' גדלי' מפי אשת' שהערל שהי' לעת הואיינריקקען ואמר לאשתו בלי שאלה וחיפש אצלו האוהר והקעט ולא מצא והי' זה כמו קברתי' כמ"ש בת' הר"ן סימן ג' דנגיע' בגופו ברור שמת ומה שחשש כת"ה דזה יותר מב' שנים דילמא שכחה והי' ע"י שאלה והנה כבר הבאתי דברי ב"ש ס"ק מ' בזה דאין לחוש שאר חששות והא בכתובו' בסוגי' דעדים שאמרו אמרי' דזוכרי' עדות כמה שנים רק מ"ש מעכ"ת דילמא מה שחקר ר' גדלי' לע"ע בגופו דעובדי נאמר שהכיר בטוב ואפי' הגעלבע שנויטצען וחשש מעכ"ת דילמא מ"ש שהכיר' מחמת זה הסימן הוה והנה כיו"ב מצינו בנוב"י מהדו"ק סימן ט"ו אם שם נראה מדברי העד שנתן סיבה להכירתו מחמת שראה סימני' גופו משא"כ בנ"ז שאמר בלשון אפי' ואדרבה משמע מדברים לא מבעי' ע"י הכרה ודאי מעיד אלא שאפי' מסתייע מהסימני' ועיין בחת"ס סי' ס"ח עובד' כזו שהגידו העדים בטב"ע ואמרו ג"כ סימנים שאין בהם ממש וכן נמצא בנוב"י טב"ע בכלים וכמ"כ סימני' וכיון שמתחילי' כשאמר לאשה ולבעלה באר היטב שהי' מכירו מאז ולא הזכיר כנ"ל מסימן זה אם נראה לעין שהי' בטב"ע לבד ג"כ מלענין מעלות המסלפית שנאמר ממנו קברתי' האיש לשאול לר' משה מהרי"א אם ראה שחפש אצלו האוהר והקעט והא ראי' שאחרים קברוהו ג"כ מהני כמבואר בריב"ש סי' שע"ח. ה) היתר עפ"י גב"ע מר' משה בר דוב ולא חסר ממנו דבר רק מ"ש ולא אמר קברתיו ומעכ"ת שפיר קאמר ודברי הרמ"א שהביא שי' המרדכי דאם לא ראה ההריגה והעיד ברור דברים שמת לא בעי קברתיו לבד מזה הא מדברי הר"ן בתשובה וכן בתשובת הריב"ש סימן הנ"ל משמע דרוב הפוסקים חולקי' על הרי"ף והרמב"ם בעד א' במלחמה ולא בעי קברתיו וכ"פ הרמב"ם במלחמות והביא ראי' לדברי הירושלמי והרא"ש המורי' בזה שי' הראב"ד שהביא ראי' במ"ד בגמ' טבע חסא ולא קאמר בגמ' שם רק משום דהוה מים שאל"ס משמע דביש סוף תנשא לכתחילה והא ל"א קברתיו והרא"ש השיב עלי' דבמים שיש להם סוף לא שייך בדדמי ברואה מד' רוחות ושהה כשיעור יציאת נשמתו וראיתי בס' עצי ארזים אות קצ"ג שתמוה בעיניו על תשובה זו דעכ"פ הא מבורר בגמ' דף קט"ו דמים שאל"ס הוה כמלחמה ובעי קברתיו כמ"ש מעובד' דשני ת"ח שהשיא רבי נשותיה' והא לדעת הרא"ש נראה דבלא אמר קברתיו תצא והיאך קאמר בגמ' שם דעל דיבורו דר"נ שאמר טבע חסא נשאת לאחר ובדיעבד ל"ת והא כיון דלא אמר קברתיו מה"ט תצא ג"כ א"כ ראיות הראב"ד כראוי מוצק אם לא שנאמר לדעת הרא"ש דס"ל כדעת המרדכי שהביא בשם ר"ש וראבי"ה דבנכרי מסלפ"ת לא בעינן קברתיו א"כ לפי"ז בנ"ז ממנ"פ מותרת ועוד יש לסניף במ"ש בק"ע בשם מהריב"ל דישראל מנכרי או נכרי מפי נכרי מלפ"ת תולי' לומר דהראשון אמר קברתיו כיון דלא בעי רק טלטול בעלמ' וגם יש דעות בראה לאחר הריגה ל"ב קברתי' וגם יש דעות דנכרי מסלפ"ת לא בעי קברתיו כדי לסמוך עד"ז עיי"ש וגם בתשו' מהרמ"ל סימן ק"ה עשה סמוכי' בכיו"ב בהיעתק המלחמה ממקום הנ"ל וכפי הנראה ראה ר' משה אח"כ ואחר שהגיד לו מהאיש גאל בעלא ויש לחקור עד"ז ועוד אם נאמר דהכתב מהאקאמאנדא שנאמר מפי המיליטער אתי' בפשיט' שתולי' אומרי' קברתיו עפ"י דברי מהריב"ל וגם לפימ"ש לעיל בשם תשובת פרשת מרדכי דהמזכיר לפני השר קאמאנדא הם בל"ס מסלפ"ת וראיתי מ"ש מעכ"ת ע"ד שהי' ג' ימים ומשוה לספקו. ולדעת הרשב"א חיישינן מ"מ יש להצטרף דעת ר"ת בלא נחבל בפניו מעידי' אפי' אחר ג' ימים ועיין בתשו' חת"ס סימן נ"א וסימן נ"ג שביאר דברי ר"ת היטב לפימ"ש בספרו ספר הישר דשם מתרץ כל הקושיו' שהקש' עליו בראשונים ובסימן נ"ג סמך ע"ז ע"י סניפי היתרים וכן ראיתי בתשו' מהר"מ אלשי"ך דבס' ג' ימים יש לסמוך ע"ד ר"ת בפרט כשאין הגוי אמר רק ע"י אחרים ששמעו ממנו כמ"ש הרמב"ם דבעד מפי עד דהעד שני אי"צ לברר דבריו וה"נ יש לצרף עדות הבי דואר דודאי לא שייך בזה השטאה או כוונו עדות אך ורק מודעי' מ"מ שאין אפשר ליתן המכתב לידו וכמ"ש בתשובת פרשת מרדכי דבמקום דלא שייך השטאה וכוונת עדות מהני אפי' כתב גוי ובל"ס נאמר כבי דואר כי כבר מת ושוב יש לומר כדברי מהריב"ל דתלי' לומר שנאמר מפיהם שכבר נקבר ועיין בחת"ס שחשוב כענין זה החזרה מבי דואר כאלו מקיים וי"ל לפי"ז דבמקיים לכ"ע מועיל ופשיט' דהוה עכ"פ ב' גויי' מסל"ת זה של"ב זה ול"צ ג"כ משום מעליות' דערכאות וכמ"ש בחת"ס סימן מ"ד סיומא דמלתא דשריות' דהאי אתת' אשת ר' מנחם מענדל ע"ה לענ"ד ידים ורגלים להמתירים ואם עוד גדולי הוראה יסכימו אתנו גם אני כמשיב' למכשור' כנ"ל ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ז' שוי"ר על ראש ידי"ע וי"ב ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק ציס"ע וכו' כקש"ת מוה' ישעי' שליט"א אבד"ק ווייטצען יצ"ו. הנני במודע כי בא לידי פתשגן הכתב למען תק"ע ומאשר ענותנות' הרבני לעיין בהנך תקונים של עגונות בזה"ז לפענ"ד ורק כמה אותיות אשר לא הורגלתי בהם לא יכולתי להבינם על בורי' ובל"ס ה"ה כתיקון היו"ט ואפשר דברים להוסיף א') להשתדל שיהי' המעיד מסלפ"ת לפימ"ש הרמ"א סימן י"ז סעיף י"ז שהביא שי' המרדכי דבמסל"ת לא בעי קברתיו ונראה כי הב"ש הסכים אתו במקצת עכ"פ בראה