לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רפ

פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל כי אברהם הוליד את יצחק וכן נאמר במד' פ' נשא בפ' סוטה כי במה שילדה מהבועל פניהם דומי' לבועל אלמ' דהדמיון מילת' מעלי' לסי' ואפשר דאין ללמוד משם דמעילי' דשמים נינהו, אבל עכ"פ נלענ"ד דפאטאגראפיא בדמיונו ודאי הוי כסימן אמצעי כמ"ש הדר"ג נ"י ובכלל אומדנ' ודאי הוי והא כתב בתשו' ש"י הנ"ל דאומדנ' הוי כעד א' ואפשר דעדיף מיני', דהא איכא מ"ד דע"י אומדנ' מוציאי' ממון כגמל הנוחר בין הגמלים וע"י עד א' אין מוציאי' ממון והא בעדות אשה עד א' נאמן ואם כי רק בגוי סאמל"ת ממש מצרפי' ולא באומדנ' לבד וכמ"ש הרמב"ם לאו כל אומדנות שווין וכמו אומדנ' בנ"ז כמובן. וע"ד שאין כאן הזכר' שמו רק שם כינוי ושם עירו לבד עיין בת' מהרי"א שלדעתו כנוי לבד מועיל כמו בגט דשם חניכ' סגי ובזה ודאי די לחקור ע"י חפוש וכעובד' דהרא"ש וגם י"ל דאומנת' הוי שפיר סימן כמ"ש בת' מבי"ט וכבר הערתי דבע"מ לא יגרע מאוממנת, דהא רוב ישראלים אינם בע"מ וגם צריך ללמוד ענין סדר הליכת' ועמידת' והאיך יעריך קשתו לירות החצים וכמ"כ הבאיאנעט שהוא תריס שלתם כידוע ועיין בק"ע אות רל"ו בשם המבי"ט דפסח ומעט זקן לא הוי סימן אבל שמו ושם עירו ואומנתו הוי סימן ואם כי שהי' גם כן סימני' גרועים עכ"פ ג"כ לזה ודאי ממלא החסרון הפאטאגראפיא, לבד מזה הא בת' מהרשד"ם מיקל בשם משפחתו וכן בק"ע אות שס"ו בשם תשו' מוה' שלמה כהן דשם כנוי ושם עירו עדיף משמו ועירו עיי"ש ועיין בת' דברי חיים ח"ב סימן מ"ז באיזה ענין מהני חפוש הגבלת זמן ועוד שם ובכ"ז ודאי ידוע באיזה זמן הוגבל הליכת' למלחמה כידוע. כעת בא לידי ס' שו"ת ברכת רצה שהזכיר הדר"ג נ"י ושם בסי' ג' חקירות וסברות עמוקות לחלק בין הכרה ובין טב"ע וגם עצתו בישכ' רק פאטא- גראפיא א' להראות לאנשים עד שיקבע בלבבם צורתם ואח"כ להראות להם אם יכירו עוד דהוי כטביע וכמו בב' שטרות וקשה להבין דבריו העמוקים אך ראיתי שם בהגהות מלחמות ארי' דבר נכון וכמו שאמרתי דפאטאגראפיא חזינן דניכרים היטב בלי שום נדנוד ספק בהשקפה ראשונה ואפי' לילדים ניכרים נראה מדבריו שהוא בא לחלק כמ"ש בין חת"י ובין פאטאגרפיא ומובן לפי סברתו שהזכרתי שכך הוא הטבע לתפוס הצורה כמו שהוא וכמו המראה שפיעגעל שתופס הצורה בלא שום שינוי אלא שהפאטאגראפיא נשאר הצורה לעולם ע"י סימנים או כיו"ב מלאכת אומנת' אבל לענין דמיון ממש הוי כמו מראה שפיעגעל שאין שום שינוי דאי אפשר בענין אחר דהא השינוי אינו כנגד הפלאטען שבתוך המאשין והאיך יתפוס דבר שאינו ע"כ לענ"ד אם יסכים עמי הדר"ג נ"י לאמור דהוי סימן ביותר וכמ"ש במלחמות ארי' הנ"ל. ולענין מה שנמצא אצלו הלעגיטימאציאן ודאי שפיר הוי דבר דלא מושל' אינשי אם כי שי' הריטב"א דלמסקנ' דסימנים דרבנן גם בכלי' דל"מ אינשי חיישינן לשאלה דלא הוי יותר מסימנים מ"מ הכ' בנ"ז דהוי עובר על מצות המלכות וגם סכנה בדבר לכ"ע ל"ח לשאלה והנה סברא כזו ג"כ בת' דברי חיים סי' מ"ז לענין מכתב פאס שנתחדש בדור שלפני' דהוי דבר דל"מ אנשי וצווח עד"ז שהוא נגד המנהג דשכיח מאוד דשואלים פאס זה מזה וקאמר דאפשר בזמן הנ"ל הי' סכנה בדבר אלמ' דכגון זה ל"ח ועיין בשו"ת פרשת מרדכי כיו"ב לענין פנקסי' של פקודי המלך לציין מי בחיים ומי מן המ' שעונשו חמור מאוד אם אין מזכירי' כמו שהוא באמת עיי"ש. ועוד דודאי יש לצרף דעת הר"ן ונמ"י וכן שי' התוס' מס' יבמות דף ק"כ דלמסקנ' ל"ח לשאלה וכ"פ הש"ך בסי' ס"ה בח"מ ועיין בשו"ת חוט השני ושו"ת פנים מאירות שהשיב' על דברי ב"י במ"ש דשי' הר"ן ונמ"י לאו דסמכי כי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דחיישינן לשאלה ודעת תשו' הנ"ל להיפך כיון דהרמב"ם והרי"ף פסקו סימנים דרבנן ואז עכ"ח ל"ח לשאלה דאי חיישינן למאי נ"מ נאמר במתני' אעפ"י דיש לו סימנים בגופ' וכלי' הא בכלים בלא"ה חיישינן לשאלה ועוד דכן משמעות הש"ס סימני' דרבנן דמשמע מה"ט אין מעידי' ומי לנו גדול הגאון מהרא"וו שפסק בהג"ה ש"ע אה"ע כשיטת דל"ח לשאלה ומסיק כדעת מהרא"י דאם יש עוד אומדנ' יש לצרף הכלי' ול"ח לשאלה ובנ"ז ודאי אומדנ' חדא הפאטאגראפיא אפשר דהוי סי' מובהק כמ"ש לעיל, ועוד דכמה שנים אשר אבד זכרו וידוע שי' המבי"ט שהביא בשם ת' הרא"ש בשם הגאון מו"ה קלונימוס דבזה אפי' ע"י קול הברה משיאי' את אשתו ולדעתו להמתין שנה אחת וידוע במרדכי מס' יבמות הביא סי' מהר"א וורדין שיעור דאבדת זכרו ד' שנים ובנ"ז עוד יותר ול"ז להבין דברי מרן חת"ס שהביא בכמה תשובות דברי מבי"ט הנ"ל וכתב כי חלילה לסמוך עד"ז אפילו לסניף והא גם המבי"ט לא סמך עד"ז לבד רק בצירוף קול הברה וגם לא מפי עצמו אמר' רק בשם ת' הרא"ש ובשם הגאון מהר"ק והנני להסכמ' אח' בהתיר' דאתת' וכמ"ש הדרג"ק וכמשיבי' למכשור' דברי עבד לעבדי ד' כל הימים המחוי קידה מול הדג"ק ואסיים בכל חתמי ברכות כא"נ הטהורה וקדושה ונפש דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ק"ק מאד יצ"ו. סימן ו שוי"ר לכבוד הרב הה"ג וכו' כש"ת מוה' יעקב אלימלך פאנעט שליט"א אבד"ק מאראשוואשארהעלי יצ"ו, יק"מ בא לידי ע"נ ע"ד האיש מנחם מענדל בן ר' יעקב ע"ה אשר הי' בשדה קרוב במדינה סערביען ואשר לפי עדות בע"פ ומכתבי ערכאו' ופשוטי' דנפל במלחמה ומת ושני פ' עדות בכלל ועל כול' העיר כת"ה לפקפק בהם כמ"ש במכתבו בסדר נכון: א) אשר אבי האשה הגיד כי שכינו כתב שמת במלחמה והביא עד"ז דברי ש"ע סי' י"ז סעיף י"א דעפ"י כתב מגוי