לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא רעט

סי' ד שוכ"ט על ראש ידידי כבוד הרב הה"ג וכו' כש"ת מוה' יצחק טיגערמאנן נ"י אבדק"ק גאווא יצ"ו. ע"ד אשר הרבני להציע לפני שאלת מינקת הקש' לשאול כי מעולם מנעתי במעט ערכי להורות בזה הלכה למעשה ורק מפני כבודו כי רבה היא, והנה בנ"ז הביא כת"ה בהני מילי מעליות' המסתעפי' להתיר' שהרה ב"פ לזנונים דהוה כמופקרת לדעת ת' שבו"י וברמ"א סי' י"ג הורה להתיר' בשם מהר"מ וגם נתנה לבית אסופי' [פינדלהויז] הוי כמו סניף להתיר' כמו ברת י"ג שהתיר ר"נ אם דלא פסקו הרי"ף והרמב"ם עכ"פ יש סניף להתיר' כמ"ש בת' מהרש"ק והנוב"י בכ"מ ואם כי באחרונים שדי בי' נרג' כמ"ש בנוב"י מהדו"ת דא"א לאדם חטא בשביל שיזכה חברך וכן בת' מרן חת"ס בכמה תשובות דהתיר' דמהרמ"י אינה משום תקנה דידה רק מפני תקנת הולד שלא יטמע בין הנכריי' ועל דא סמיך לגמרי בסי' ל"ו ח"א אלא דשם היתה מעוברת ולא תתחיל להניק ואפשר דזה עוד חמור כמ"ש הנוב"י בכ"מ לשיטת הר"ש הזקן, והנה אחר כל שבח הזה חזרתי לאחורי מפני ת' מהר"מ שיק סי' ל"ד ות' נהרי אפרסמון סי' ל"ז שהי' כל הנ"ל בנדון שלהם עכ"ז לא החליט להתיר' ונתן רשות להשואל לשפוט לפי מראה עיניו עיי"ש ות' נהרי אפרסמון פקפק ע"ד מהרשי"ק מ"ש דבפינדלהויז לא שייך שמא תחזור כמו מינקת דעלמא מדברי הנובי"ק דטעמי' של הרי"ף והרמב"ם שהשמיטו הא דר"נ דלשיטתו אזיל דהבחנה דאורייתא במס' יבמות ד' מ"ב ולא יליף מהבחנה משא"כ לדידן דהבחנה דרבנן וגזרינן הא אטו הא הה"ד במינקת וס"ל דהבחנה ומינק' בחדא מחתא מחתינהו כמ"ש בנוב"י ג"כ דאין לומר דהבחנה חמיר' דא"כ האיך יליף מינקת מהבחנה ע"ד ועיין בב"ש סי' י"ג ס"ק כ"ח וס"ק כפ"ב משמע דס"ל כתוס' והרא"ש דהבחנה חמור טפי עיין תוס' יבמות ד' ל"ו ע"ב שהביא' הדקדוק דקתני לא תתארס ולא תנשא ואם מארוסי' תצא בנשואי' מה בעי גבי' ובימי חורפי עמדתי לדקדק דשם ביבמו' דקתני לי"א מינק' חבר' קתני הדיעבד אם נשא יוציא ובכתובות לא נשמע מידי מן הדיעבד והי' נלענ"ד לדעות הסוברים דבשוגג אין לקנסו, א"כ י"ל אם היא מזידה והוא שוגג לדידי' ליכא למקנס ולדידה הא אין בידה להתגרש וע"כ שם בכתובו' איירי באסור' דיד' ע"כ לא קתני הדיעבד שיוציא ובהכי הי' מתיישבי' דקדוקי של הנוב"י מ"ש לתרץ דברי הר"ש הזקן מדברי ב"ש דס"ל דאינו משועבד' להניק ועכ"ז אית לי' דינ' דמינקת כמ"ש בסוגיא כידוע ובל"ז אמרתי כיון דאמרינן לקמן דמינקת פותחי' ממלאכ' ומוסיפי' על מזונות הוה כקנין דברים דמהני בדרכי ומנהג העולם כמ"ש לענין שטרי פסיקת' ה"ה הדברים הנקנים באמירה והנה להלכה למעשה כבר גליתי דעתי בפרט כי האחרונים מפקפקים. ע"ד הנ"ל ע"כ איני מן האוסרים ולא מן המתירים והנני לסיים בברכת שמיו"ט הבע"ל ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ה' לכבוד הג' המפורסי' שר התורה מאוה"ג כקש"ת מוה' שמואל ענגיל שליט"א אב"ד דק"ק ראדימושלא יצ"ו. הנה בא לפני ע"ד עגונה דברי הדג"ק ותוכן הדברים איש אחד מק"ק בילקא, ושמו הערשקאוויטש אשר בערוך המלחמה הנוראה במערכ' במחוז קאלאמייא ועמד שם בשיטצ- גראבען וראהו א' שמצא לו שוס ומצאו ולא הכירו בטב"ע רק מצא בכיס שלו הלעגיטי מאציאן בשם הערשקאוויטש וגם פאטאגראפיע אשר הכיר' דמיון שלו בגב"ע לפני הרה"ג אבד"ק קעזמארק נ"י והנה הדר"ג נ"י חושב הפאטאגראפיא בדמיון של הנפטר עכ"פ לסי' אמצעי והביא ג"כ דברי קצוה"ח ודברי נתיבות בחו"מ סי' מ"ו כי שם דרך החמישי לקיום שטרות דמיון הכת"י דלרבינו שרירא גאון לא מהני מה"ת דהיינו לקיים כ"י הלוה שהוא מה"ת וסברת קצוה"ח משום דהדמיון אינו רק סימן אמצעי ול"מ להוציא ממנו ודעת הנתיבות דהוי סימן מובהק ביותר דמתירין בעגונה ג"כ כמ"ש בסי' י"ז באה"ע ומביא הגמ' מס' חולין פרק גה"נ דטב"ע עדיף מסימן לענין דיני נפשות והנה לענ"ד דדמיון הפאנואגראפיא ודאי עדיף מדמיון כת"י דכת"י אי אפשר לצמצם שיהי' כל קו ונקודות הכתיבה דומה ממש כידוע בחת"י פעמים מאריך ופעמים מקצר פעמים מעגיל ומעקם אבל פאטאגראפיא שהוא בטבע המאשין אשר צורתו בבואה שלו נתפס על הזכוכית או פחי' של מתכת קשה לומר שכוזב איזה דבר בצורת' רק שראיתי במ"ש במס' ר"ה באמרו העדים ראינו במים בעששית אינו כלום ופירש המפרש בה' קדוש החדש דהיינו בבואה של הלבנה והא הוי ג"כ דמיון בטבע דומה לזה ע"י בבואה ואפשר לומר דגזה"כ הוא כמ"ש ג"כ מדברי המפרש שם דרק ראייתה בשמים מהני ועוד אפשר דלא שייכים החקירות של נטיית' כמו בשמים כמ"ש אם לאחר החמה או לפני החמה וכן לענין נטיית הפגימות אם למזרח או לשאר צדדי העולם אם אין כאן כיפא כמ"כ ועוד דבמים פעמים מתהפך ממזרח למערב שכנגדו כמובן. אלא שראיתי בתשוב' שב יעקב סי' מ' דבעובד' דילי' שהי' הנדון לענין זיקת האח' לחליצה כי הי' שם כמה אומדנות שזה אחיו ע"י שמות האם וגם חותם ידם ונשואי בת אחות' וגם הי' תמוה בעיני כל כי צורתם זה דומה לזה דדרך הוא באחי' ושם הדמיון פניהם חושב רק לסניף ושאר דברים דמיון חת"י וסימני משפחה חשבו לאומדנות דהוי עכ"פ כעד א' והצריך חליצה דלא הי' חזק' מעלי' שהוחזק בלא אחי' כמ"ש הרא"ש בתשובה כידוע וכבר כתבתי בספרי הקטן דיש להעיר ממ"ש במדרשי' על המקרא אברהם הוליד את יצחק שכתב במדרש כי הקב"ה צר קלסתר