לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא שנט

עיקר המעות כמ"ש במס' ב"ק דף ז' דלענין לוה ומלוה אם יש לו מעות צריך לשלם מעות ולא שאר מטלטלין כמ"ש סי' ר"ז אבל לענין היזק' דקיי"ל אפי' ביש לו מעות יכול לשלם גם מטלטלין דהכל במטלטלין הוי בכלל מיטב אפי' סובין וכן קיי"ל בח"מ סי' שי"ט וע' בתוס' מס' ב"ב דף צ"ב דלענין מעות שנאבדה שייך ג"כ הלכה זו דהוי לענין תשלומין כמו בהיזק' והא כתבו התוס' במס' ב"ק דף צ"ז דאם לוה לו סאה חטין ואמר לו דברצונו להחזיר לו סאה חטין או מעות ל"ה כהליאה לענין מטבע שנפסל א"כ כש"כ אם כך הוא מצד ההלכה בענין זה לענ"ד י"ל כסברת תשו' הר המור סי' ל"ז וסי' ל"ח דמשלם לו מטבע היוצא והיינו כפי החשבון שהי' בזמן הלואה ובחת"ס דעתו כדעת הרמ"א בסי' ע"ד ומשום דד"מ והיינו שם שהי' עד"ז דד"מ האיך ישתלמו החובות אבל תשלומי נזק אפשר דלא עלה עי"ד לתקן לענין זה כמ"ש בחת"ס לענין החזרת רבית בסי' ס"ג ולענ"ד נ"מ באיזה מטבע ישלם דלענין זה ודאי איכא למימר דד"מ אבל הסך והחשבונות לפי ירידת המטבע לפ"ד ישתלם בהוספה כלומר למשל דאז הי' ההיזק בחשבון ק' כתרים ולע"ע יעלה החשבון עד חמש מאות או יותר צריך לשלם ביתרון הנ"ל, ומצורף לזה מ"ש בתשו' בית אפרים סי' ד' הנ"ל דעיקר כסברת מהרשד"ם דאם עלה או ירד השער של המטבע בסכום רב אשר לא עלה ע"ד אדם להתנות בזה ופשיטא להב"ד כי באופן זה לא הי' מלוה או לא הי' מוכר פרקמטיא שלו וגם כי שעי"כ נתייקרו הפירות צריך לשלם במושלם כנ"ל ומ"מ סיים בב"א דראוי להתפשר וכן ראיתי בתשו' שמש צדקה שהביא תשו' מהרשד"ם והחולקים עליו וסיימו הכל דפושרי' וכהד"ג יעשה כדעתו הרמתה והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י"ד שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני החו"ב יו"ש כש"ת מו"ה חיים איינשפרוך נ"י שו"ב בק"ק ליסקא יצ"ו. ע"ד השאלה הנה ראיתי בשו"מ מהד"ת סי' קכ"ח וסי' קל"ב הנה סמך ע"ד הנוב"י סי' פ"א דאפי' למ"ד דגזל גוי אסור וכן קיימ"ל בח"מ סי' שמ"ח מ"מ מצות והשיב את הגזילה לית בי' וכ"כ הנתיבות שם וכ"כ הח"ס באו"ח סי' ס"ב בפשיטות בדברי' קצרים עיי"ש. והנה בלא"ה ל"צ להחמיר בספיקות כמ"ש בתומים סי' כ"ה בס"ק כ' כ"א כ"ב על קושי' כנה"ג בשם מהר"י באסאן מ"ש בממונא אמרינן ס' לקולא להנתבע ובאיסורא לחומרא והא בממונא נמי איכא ס' גזל דג"כ בכלל איסור' ותי' דבאיסור' אם אמרינן לחומרא יצאנו מכל מכשול משא"כ בממונא אם נוציא מהמוחזק ונותן לשנגדו איכא ג"כ משום גזל ע"כ לא עבדינן מעשה ותיקום כמו שהוא והקשה התומים דאם התובע טוען ברי ל"ל הכי דגבי' ניכא ס' גזל ע"כ תי' דכן גזה"כ דס' גזל מותר ועוד שנה סברא זו בסי' כ"ה הנ"ל א"כ בגזל גוי ודאי ל"צ לחוש לספיקא ויחזור הפחות שהוא ודאי ולא ספיקא כנלענ"ד. אוה"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ט"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג כש"ת מהו' משה אהרן פריעד נ"י דומ"ץ בק"ק מ' ליק יצ"ו. ע"ד מ"ץ ורב אשר קבלו אותו קהל בקצב' שכרו כמו ז"כ לשבוע ולעת כזאת ע"י שינוי מטבע ונתייקר' הפירות והמזון שמחויבי' להוסיף על שכרו כמ"ש בריש שני דייני מס' כתובות לא רצו מוסיפין מלשכת התרומה וכמ"ש הרמב"ם פ"ד מה' שקלים והביא' מרן חת"ס ח"מ סי' ה' וכן בלקוטי שו"ת להלכה אך כת"ר עמד על העיון אם מוציאי' בדיינים כיו"ב ותמוה בעיני הלא החת"ס בסי' קס"ו שם מבאר הכל ושם נאמר על שינוי השקאלא ונתייקר השער פשיטא לי' דכופין ע"י ב"ד ואם בא בפני ב"ד יבואו על בעלי זרוע לשבור מלתעות בעקיפין עיי"ש. כן נלע"ד לראי' מהג"א במ"ש במס' ב"מ ר"פ השוכר את הפועלים דף ע"ו דנאמר במתני' מקום שנוהגי' להשכים ולפרנס' בנתיק' ומזונות הכל כמנהג המדינה וכתב בהג"א דהמנהג חזקה מהלכה ואין אדם נאמן בטענתו נגד המנהג כלומר כהתנה נגד המנהג אלא בראי' ואפי' מגו לא מהני, וידוע כי ראי' ומגו לא שייך רק בפני ב"ד ושם נאמר בגמ' בענין הטעו זה את זה ע"י שליח אשר שנוי מדעת משלחו דפריך בגמ' דנחזי אנן הפועלי' באיזה סך שכר מתגרי' אלמא דאזלי' בזה בתר מנהג' וכן בח"מ סי' שכ"ב נקט הלשון דבע"ב משלם להם כמנהג המדינה וכיון שהוכחנו מדברי הג"א דע"ד המנהג בטענותיה' בא הדבר לידי ב"ד וידוע כי בזמנים אלו כמעט אין מקום שלא הוסיפו כהנה וכהנה כרבני' מ"ץ ומשועבדים על שכרם ושארית ישראל וכו' א"כ כבר הוה דבר זה בכלל המנהג כנ"ל. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ט"ז שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון כש"ת מו"ה וכו'. אחדש"ה הנני ע"ד כי בא לפני איש יר"ש מו"ה וכו' וספר לי מעשה הנעשה מחתנו כו' שו"ב תחת גבולו של כת"ה וכן הראם לפני פסק דין מביד"צ ק"ק אוהעל וכאשר נשמע לאזני וראיתי במכתב הנ"ל עמדתי מרעיד ותמוה רבה הכצעקתה נעשה תחת השמש ידוע מ"ש במס כתובות דף מ"ט ודף ס"ה דאיש מחויב