לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא שנח
Levushe Mordekhai Choshen Mishpat tanina 358 · לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →מרא דאתרא כמ"ש הש"ך סי' רמ"ה דהמנהג למחות וכ"ש להוכיח ולדרוש של"ב וא"כ יש לדון הרב דגליל משום השגת גבול או משום כנטול חררה מעני שמהפך או משום מערופיא המבואר בכ"מ סי' קנ"ו הלא נהפוך הוא הדיין הנ"ל עבר שבא בגבול הרב דגליל ואין לומר שהדיין קדם להיות משגיח עד שלא בא הרב לגליל הא לענין סדור חו"ק ודאי אין חילוק וכי נימא דדיין שהי' מוחזק בקהילה לסדר חו"ק ואח"כ נתקבל הרב הוא בחזקתו כמו שהי' מקודם זה ודאי אינו ומעשים בכל יום בכל אתר ואתר בבא הרב לקהילה יתבטל חזקה ושייך להרב ורח"ש וכיו"ב שלו וא"כ עכ"ח כי משכורת השגחה זו אין לו שייכות למרא דאתרא משום דהוי לאפרושי מאיסורא וכל ישראל הראוים זוכין בזה כמ"ש כת"ר. ועוד כיון דל"ה הוראת או"ה רק שמירה והשגחה לזה וכי נימא דאסור להיות משגיח למען כשרות דברי מאכלים להפריש מאיסורא ודאי ברכה יעלה לראשו רק שאין העולם מאמינים וסומכים רק ע"י קיום הרב ואם הרב בעצמו משגיח או מנהיג ההשגחה יגרע ממנו. וכן ראי' מדברי ת' מהר"ם שיק או"ח סי' רמ"ז מה שמבאר מפני מה צוה להכריז שלא לקנות צוקער ש"פ משוראנער פאבריק כידוע שבא רב א' ונטל ההשגחה מיד הגה"צ מהר"פ זצ"ל בעהמ"ס חבר בן חיים וטעמו של מהר"ם שיק שם כי השגחת הצוקער שייך למורה רב מובהק ומפורסם בין גדולי דור ולא העיר כלל כי הפאבריק הוא בעבורי' של עיר מרא דאתרא, כן הוא כאשר ראיתי בהיותי שמה ואם הי' בזה משום השגת גבול או משום מערופיא או משום מילתא דשייך למרא דאתרא ודאי הי' ראוי לאסור בפשיטות כמ"ש בתניא ות' בית שלמה ות' דברי חיים לענין שו"ב דמי שמשיג גבול הוי גזל ושחיטתו אסורה כנו"ט ועכ"ח צ"ל מטעמי' הנ"ל, וגם כי כאשר שמעתי דרך משכורת הרב עפ"י חלק מן הריוח ממכרו והוי כשותף ועושה בשלו וכי נימא מי שמשגיח ושומר מסחרו שלא יכשלו רבים באיסורא צריך לרשות של מרא דאתרא וידוע כי הרב הגאון צדיק בכ"ד נ"י נותן מכתב הכשר על ציגארי"ע ולא נשמע שהצריך שהפאבריק יהי' במקום מרא דאתרא כנלענ"ד. והנני לסיים בברכה. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י"ב לכבוד ידידי הרב הגה"צ המפורסים וכו' כקש"ת מו"ה אהרן ישעיה פיש נ"י אבד"ק האדעס תקע אהלו ש"ת בק"ק סאלקא יצ"ו. אחדש"ה ע"ד הענין שכירות שדות ומשום השגת גבול ועה"ב בח"מ סי' רל"ז שם רמז הש"ך ע"ד תשו' המבי"ט סי' קצ"ד ועיינתי בתשו' הנ"ל הביא עוד סניף שאינו בכלל עה"ב משום דחפירת עופרת אינו מצוי' כלומר דהוי כמו הפקר ומציאה דלכמה דעות מותר כמ"ש התוס' מס' קידושין דף פ"ג בשם ר"ת וכ"פ הרמ"א, ומעתה בשכירות שדות ודאי לא שייך סברא הנ"ל דודאי שכיח ועוד דהוי דשלב"ל והנה בליציואציא"ן פסק בשו"מ בפשיטות דלית בי' משום השגת גבול ועה"ב דגם כי אפשר שיגיע ליד גוי מיהו ע' בתשו' מהרמשי"ק חח"מ סי' ל"ה לדעתו גם בזה הוה איסור והביא דברי מרן חת"ס סי' ע"ט והא גם בתשו' דברי חיים כתב דאין לדמות ממקום למקום ומעיר לעיר, והנה כאן בנ"ז הוה ע"ד ההיזק, וגם כי כתב הדר"ג שיש ביניהם הכחשות ודאי אין בידי יד כהה לומר דבר ברור בד"מ ובפרט דאין להשיב שלב"פ בע"ד כמ"ש בת' מהרמשי"ק סי' ל"ו על כיו"ב ע"כ כת"ה לפי ראות עיניו הטהורים יביאם לידי פשרה והכל על מקומו יבא בשלום ואסיים בכל חתמי ברכות ותשועת ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י"ג שלמא רבה לכבוד ידידי הרב הה"ג וכו' מו"ה אלעזר זאב אמסעל נ"י אבד"ק לאגמיץ תקע אהלו ש"ת בק"ק אוהעל יצ"ו. אחדש"ה ראיתי מאשר ענותנותו הרבני ע"ד המשפט אשר יצא הפסק בדעתו הרמתה ולית דן צריך בושש כי טב הורה דצריך לשום כזמן הנזק כמ"ש ברמ"א בחו"מ סי' "ש וכ"כ הרא"ש להדיא במס' ב"מ דף צ"ט. ולענ"ד כגון בנ"ז גם המחבר עם הפוסקים אשר אתו יודה דדוקא שם בב"מ לענין יוקר' וזולא בזמן השוק ושאר ימים או לענין חמץ בפסח אשר הודאי לפנינו כי ביום ההוא יבא היוקר דכן דרך עיירות דכל שבוע ושבוע יומא דשוק' או כך וכך פעמים בשנה, וכן לענין חמץ דודאי יבא זמן היתר ואינו מחוסר רק הזמן דממילא בא ודברי המל"מ והפוסקים ידועים אבל יוקר' וזולא הוא ע"י סיבות וקורות העתיד ולפי מעמד המדינות וכי יש איזה דבר בטח שכך וכך ישתנה השערים ואדרבא בתשו' מהרשד"ם חשבו במילתא דלא שכיח דל"צ להתנות והביאו בשו"ת בית אפרים בח"מ סי' ד' והא ידוע דברי תשו' הרשב"א הביאו הסמ"ע סי' שפ"ו דזה החילוק בין גרמי לגרמא דכל שיש ספק ואינו מיד אינו רק הגרמ' ופטור והאיך יתחייב איזה הזיק' על לעתיד וכי ס"ד לומר שמי שהזיק בהמה חיה או חפץ דישלם אם יתיקרו ולעולם לא יפטור חס להזכיר לומר כן ובמס' ב"מ דף מ"ג אמר רבה גזל חביתא דשויה זוזא ותברה בזמן ששוה ד' זוזא משלם ד' לימא רבותא יותר דאפי' אם תברה בזמן דשוה זוזא אם עלה השער לארבע זוזא ישלם ד' וה"ט כדאמרינן דזה לכ"ע אינו מתחייב כנ"ל. ולענין התשלומין בב"ד לענ"ד ניהו דלענין הלואה או מכירת פרקמטיא דבתשו' חת"ס סי' ע"ד פסק ג"כ במתחייב עצמו לאיזה דבר כתשו' מהר"מ מ"מ לענין היזק שאני דשם