לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא שנז
Levushe Mordekhai Choshen Mishpat tanina 357 · לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →שלא ילק' בחסר ויתר וגם זה לא ביאר מע"כ אם השני צדדים היו מרוצין לפרידה זו או א' מהם רק שמחלו בל"ז הקנס דעד"ז קאמר הסמ"ע כי השדכן מצי למימר שאינו מוחל חלקו. ידידו דו"ש. ה"ק מרהכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י' לכבוד ידידי הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה ישראל לעבאוויטש נ"י דומ"ץ בק"ק זעכטא יצ"ו. ע"ד מי שקונה סחורות במסחר גדול אשר המוכר הוא מומר כדרכם של חדשים בעוה"ר והשאלה אם לפעמים טעה במשקלות וכיו"ב אם התירא הוא להחזיק בידו וליתן לחברה ת"ת. הנה העיקר לידע מהות המומרים כי בשו"ת מהר"י מינץ סי' י"ב נראה מדעתו דס"ל כי מומר ממש שיצא מן הכלל אינו בכלל אחיך ע"כ פוטר מיבום וחליצה בדיעבד אם היבם מומר דעכ"פ אם נשאת ל"ת והביא בזה דברי המרדכי פ' החולץ בשם הגאונים רק שי' ת' ש"י דפשיט' דנאסרה לשוק בלא חליצה דאעפ"י שחטא ישראל הוא דבפ' החולץ דף מ"ז מסקינן בגר שחזר לסורו אם קדש אשה קדושיו קדושין כשאר מומר ובתשו' מהר"י מינץ הנ"ל הביא ב' תרוצים בשם הגאונים ורבינו טוביה דשאני קדושין דעשה מעשה משא"כ לענין פטורי' מיבום וחליצה הוי דבר ממילא ועוד תי' בשם ר"ט הנ"ל דהא דאמרי' דקדושיו קדושין אינו רק מדרבנן וחומרא בעלמא. אלא דיש לעיין במומרים דלא יצא מן הכלל רק שעוברים כמעט על דברי תורה כולו וע' בתב"ש סי' ב' דבעובר ג"פ בחלוקי עבירות מוחזק להיות מומר לכה"ת, וכת"ה הביא דברי תוס' מס ע"ז דמומרים בזה"ז הם להכעיס דשבקי התירא ועבדו איסורא ויש לעיין לענין מומר לחלל שבתות דהוא ג"כ מומר לכה"ת מהו אם דינו כשאר מומר שיצא מהכלל וע' בתשו' מרן חת"ס ח"מ סי' קצ"ה שכ' דהוי כיצא מן הדת ומובדל מעדת ישראל ואינו לא ישראל ולא נוצרי ולא תוגר ואח"כ כ' דפסול לכל עדות ושבועה ושחיטתו אסורה ומשאר דברים לא אמר מידי עד שראיתי בת' מהרמשי"ק או"ח סי' ק"מ שהביא בשם הגה"מ פ' החולץ דס"ל דקידושיו קידושין רק לחומרא דדילמא יתחרט ויעשה תשובה, אלא דהוא קאי על מומר לחלל שבת לתיאבון הוא דתני ולא העלה דבר ברור לענין זה רק לענין פקו"נ ע"ש ונראה עכ"פ מדבריו במחלל שבת להכעיס ולדברי התוס' בשביק התירא ועביד איסורא הוי להכעיס כש"כ במחלל שבת דהוי כשאר מומר והוא מעשים בכ"י שמסדרים חו"ק למומרי' מחללי שבתות ומברכין ברכת חתנים אמאי לא יהי' דינו כקידושי חרש דיש מחלוקת גדולה בשו"ת האחרונים אם לברך ברכת חתנים ע' בספרי לבו"מ חאה"ע (סי' מ"ה). ולענין נדון זה י"ל לפימ"ש בגמ' מס' ב"מ דף ס"א דמסקינן שם דלאו דגזל ל"צ דיליף מרבית ואונאה במה הצד ומוקמינן לי' לענין כובש שכר שכיר והקשה בתוס' דא"כ לקמן דיליף מקרא דרעך דגזל כנעני מותר ל"ל מיעוט דהא יליף מרבית ואונאה ורבית מותר בנכרי דכתיב לנכרי תשיך ואונאה נמי דרשינן לעיל ל"ת עמיתך עם שאתך במצות ותי' דס"ד דנילף מקרא דואכלת את כל העמים דדרשי' במס' ב"ק דף קי"ג דדוקא בשעת מלחמה שרי והנה האי קרא דדרשי' אתך במצות כתיב באונאת דברים ופי' בנמ"י דדוקא ביראי ד' אסור וכ"פ הרמ"א בסי' רכ"ח ע"ש בסמ"ע והא התוס' כאן ס"ל דאיירי באונאת ממון וצ"ל דהא באונאת ממון נמי כתיב עמיתך כמ"ש כי תמכור ממכר לעמיתך ל"ת ועכ"פ הי' מן הדין דאינו עובר במומר דאינו אתך במצות כמו באונאת דברים אלא דהא אנן קיי"ל בסי' שמ"ח דאפי' גזל גוי אסור וע"ש בש"ך שהרבה להקשות מדברי רמ"א באה"ע דהמקדש בגזל גוי מקודשת דהא אינו מחויב להחזיר רק משום קידוש השם וע"ש בנתיבות דניהו דאסור מדאורייתא מ"מ אינו מחיוב בהשבה דרק לישראל מחיוב בהשבה וע' ביד אפרים סי' תקפ"ו שהביא דברי הנוב"י בזה דס"ל ג"כ כד' נתיבות הנ"ל ועתה אם נתפיס כדברי מהר"י מינץ וגם לפ"ד חת"ס סי' קצ"ח הנ"ל דיצא מכלל ישראל אינו בעשה דהשבה ויש סניף גדול כנ"ז בפרט לענין טעות שטעה א"ע ושפיר מביא כת"ה דברי פמ"ג סי' קנ"ו דשאר מומרים וכופרים שמורידין ואין מעלין דינם כמו מסור דדוקא לאבד אסור אבל מותר ליקח לעצמו ואם כי הניחה בספיקא מ"מ להוציא מספיקא מנ"ל, וגם י"ל דהוי ס' ביד חברה ת"ת ובידם הוי שינוי רשות כמ"ש במס' ב"ק מה לי שינוי ביד הדיוט ומ"ל ש"ר ביד הקדש, ועוד כיון דהוא ספיקא כמ"כ יש ספק אם רשאי להחזירו לפמ"ש שם בפ"ת סי' קנ"ט ע"ד רמ"א דיש מחמירין שלא להלוות למומרים ברבית דעכ"פ בלא רבית נמי לא ילוה להם דכן משמע מסיום דברי הרמ"א אם יכול להשמט מהם כלומר וכי בשופטני עסקינן דמומרים דוקא רוצים ליתן רבית אלא עכ"ח דא"א להשמיט מהם שלא להלות כלל דאינו ראוי להטיב עמהם וא"כ ה"נ אם קכה וא"צ להחזיר אינו רשאי להחזיר כנ"ל. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ נאד יצ"ו. סימן י"א שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון צ"ת בנש"ק כש"ת מו"ה אריה ליב ראזענבוים נ"י אבדק"ק טאלכיא יצ"ו. ע"ד אשר נדברנו יחדיו ע"ד השגחה בפאברי"ק של מאכלים אם יש בנ"ז איזה חששא משום השגת גבול או משום עני המהפך בחררה וכו' והנה לענ"ד יש ראי' מדברי מרן חת"ס חו"מ סי' קי"ח דשם הי' העובדא כי ב' דיינים היו משגיחים על הפאברי"ק אצל שררה והרב דגליל גם דיין א' השתדלו אצל השררה לפטור הדיין א' וישארו הם על משמרת זו ונראה כי דעת השואל הגז"ל וכן דעת מרן חת"ס כי עברו על השגת גבול או משום עני המהפך בחררה ופיסוק חיותי' דדיין הנ"ל אם נימא דהשגחה על הנ"ל הוי כמו סדור חו"ק במקום