לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא שנה
Levushe Mordekhai Choshen Mishpat tanina 355 · לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →ומה שאמר מקודם התנאי אם יתפשר עם חבירו ואומר ע"ד נשבע וע' בח"מ סי' ר"ז ס"ג דגלוי דעת לא מהני רק במכירת קרקעות אלא מדברי רמ"א שם מוכח דאם הזכיר התנאי מקודם מסתמא אמרינן דעל תנאי הנ"ל עשה מעשה אלא דשם איירי בהתנה המוכר לטובת הלוקח דהוי פטומי מילי בעלמא בגמר הקנין אבל מקודם י"ל דהלוקח על תנאי זה לקח משא"כ בנ"ז ל"ש הנ"ל, והנה בסי' רל"ב פסק הרמ"א בפשיטות דנאמן לומר שהי' אנוס או על תנאי קודם שעבר ולאחר שעבר דוקא ברגלים לדבר אלא הא בש"ך ס"ל דזה דוקא דנשבע לעצמו אבל לחבירו לאו כל כמיני' ורק ביש רגלים לדבר ואפשר הה"ד בתנאי הוי וכיון שמקדם הי' התנאי אפשר דחשוב רגלים לדבר אלא הא בש"ך כתב שאומר כן הי' מפרש בפיו והא עד"ז אנו דנין ושוב הדר' למילתא קמא במה דאמר קודם לא בשעת ת"כ אם חשוב תנאי ואפשר דעכ"פ הוי רגלים לדבר שיהי' נאמן ולענין התרה דת"כ כאן שנדר לדעת ותועלת. ומ"ש כת"ה בנ"ז לא נקרא מקבל טובה מה שאין עשה לעצמ' מסחר עצים דזה אינו רק שאינו עושה לו רעה ג"כ צ"ע לפימ"ש הש"ך סי' רכ"ח סק"מ בשם מהר"מ אלשקר בבע"ב שנשבע שלא להוציא השוכר מביתו קודם זמנו דנקרא מקבל טובה שמשלם לו שכירות הבית והא בזה מה טובה חדשה דאינו רק שאינו נעשה רעה לדור בביתו חינם שלכ"ד כל הארץ ומטעם ג"כ בשכיר מקרי מקבל טובה שמשלם לו שכירות היום ג"כ נראה כמו אינו עושה רע דלא יעשוק לו שכירתו והש"ך הניח בצ"ע מטעם אחר שאינו בשביל שבועת' משמע בעיקר סברתו מודה דזה מקרי טובה ועוד ה"ה סברת ר"ת והביא' הרא"ש במס' גטין בסוגי' דנודרת מ"ש כגון במשרע"ה שיתרו נתן לו בתו וצדקיהו שהי' מסור ביד נבוכדנצר להורג כלומר ולא הרגו והלא זה ודאי רק שלא עשה לו רעה מ"מ כיון שהי' מסור בידו הוי הטבה שלא עשאה ובכ"ז ג"כ כיון שבידו לעשות לו מסחר עצים כמש"ל שהוא מבלי שום פקפוק לדברי ראשונים ואחרונים בחו"מ סי' קנ"ו אם לא יעשה להנ"ל הוי הטבה ע"כ אני נבוך בהיתרא דת"כ זה אם כת"ה ברצונו לסמוך עם סניפי' דלעיל אין אני אומר לא איסור ולא היתר. מ"ש כת"ה בדברי בני אהובה בנדר מחמת אונס דאין כאן חרטה דמעיקרא שהרי הי' צריך לעשות כו' והנה כיו"ב בתשו' הרשב"א מיוחסת להרמב"ן בסי' רנ"ה דס"ל דאי"צ חרטה דמעיקרא אלא בנדר שנדר מפני עצמת הדבר כגון נדר מיין שרוצה לגדור עצמו ממנו נודר מבצלים שהם רע ללב וכיו"ב. אבל מי שנדר מפני דבר אחר כמו בנדון השאלה שנדרו מן הבשר אם יעבור עבירה פלוני שאין נדר" רק בדרך קנס ל"צ חרטה מעיקרא כמו בנדון הנ"ל דלא שייך חרטה דמעיקרא וכן בנדר' מרע"ה ליתרו ל"ש ג"כ חרטה מעיקרא שהרי הי' צריך לכך מפני צפורה שנתן לו יתרו אחר שנדר וכן צדקיהו הי' צריך לנדרו שלא יחתוך הרשע ראשו וכי הי' מתחרט מעיקרא או אלמנה שנודרת כדי שתגבה כתובתה מה חרטה איכא דאם לא הי' נודרת לא היתה גובה כתובתה אלא שבנדרים כזו א"צ חרטה מעיקרא וסגי בחרטה דהשתא דל"ה הנדר ושבועה מפני עצמותו וא"כ הה"ד נדר מפני אונס או מפני היראה כמובן וע' בתשו' מהרי"ט סי' א' שהביא' והשיג עליו ובחי' מרן חת"ס בסוגי' דנודרת הביא דבריהם, בזו השעה בא לידי ס' הנכבד בני אהובה וראיתי שפלפל בסוגי' דנודרת והעיר מדנפשי' דלא הוי חרטה דמעיקרא וה"ה דברי הרשב"א בתשו' המיוחסת להרמב"ן ושוב השיב די"ל שנדר' ממיני פירות וחשב' דתוכל ליקום ולסבול ועכשי' חרטה דמעיקר' דלא תוכל לסבול וה"ה במ"ש במהרי"ט. ב) ראיתי מקשה קושי' עצומה במ"ד במס' ביצה דף ט"ו בע"ת לרבא דמשום אברורי א"כ ביו"ט נמי ותי' גזרה שמא יפשע ופרשיז"ל משום דטריד ולקמן דף י"ח קאמר ר"ב דטבילות כלים היינו טעמא שמא ישה' עד יו"ט ופירשז"ל דפנוי ויפה העיר. מ"מ י"ל הא מענינא והא מענינא דהכא בתיקוני בישול ואפיות קעסיק לצורך בי"ט ושכח על השבת כמ"ד מעיקרא ולקמן בטבילת כלים דשייכי משום מתקן ושייכי לשאר מלאכות והא ממלאכות שאינם או"נ הוא פנוי והכל ע"מ. והנני ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ק"ק נאד יצ"ו. סימן ז' שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג כש"ת מהו' חיים אלטער גינז כ"י בק"ק קערעסטור יצ"ו, יק"מ בא לידי וכו' בענין כח עלעקטער וכל דברים זקוקים ומבוררים לענין הלכה עכ"ז אין אתי לדעת אם יפרסם הדברים כי המון אין אתם להבדיל בין אור לאור ויבאו להקל כיו"ב גם באור דעלמא כמ"ש במס' שבת פ' אלו קשרים חבל בחבל מחליף ובסי' קי"ז במג"א ס"ק י"ב ס"ל דבזה גזרינן אפי' בדרבנן וכמ"ש בכ"מ ע' בתוס' ר"פ כל הבשר ובתויו"ט ר"פ במה טומנין וכעצת מר אביו בהרב הגאון נ"י (זצ"ל) כן יעשה ומחזיקנ' טבות' לכת"ר כי נתן עינו ולבו להיות נו"נ במ"ש בענין זה בספרי הקטן לבו"מ. ועתה באתי ע"ד עסק ר"ש בשותפות אשר על ל' אלף כתב עשה אינטאבנ"י על קרובו זה כנגד הלכה בלא"ה כמ"ש בח"מ סי' קע"ו דלא ישתתף עם אחרים בעסק השותפות ואם עי"כ יעשה איזה היזק או פחת הפחת שלו כמ"ש בסעי' י"א בהדיא, שנית מה שהעתיק למקום אח' חוץ למדינה ג"כ שלא כהלכה כמ"ש בסעי' י' וג"כ פסק אם עי"כ הי' איזה הפסד על העובר להשלים. ומה שהפחיד' ע"ד שלושים אלף כתרים יעשה אנקלאגע ע"י ערכאות ודאי מחשב אונס כיו"ב בח"מ סי' ר"ה דאם גלה לעדים לומר שהוא אונס לא צריכין העדים לידע אונס' כי מתנה ומחיל' אינו כמכר לענין זה אך ורק גלוי דעתו סגי. וע"ד כי עלה מחיר הבית עד מיליאנען באופן מה צריך לשלם ישנו מחלוקת גדולה