לבושי מרדכי על חושן משפט קמד

שהם בין המשכיר לשוכר וא' מן הטענות המשכיר אומר לא השכרתי והשוכר טוען שכרתי וברמ"א מדמה לי' למ"ש המחבר באומר על הזמן הה"ד שאר טענות שביניהם ונכלל בזה גם דברי המרדכי הנ"ל דדינ' כמ"ש המחבר בסעיף ב' דנשבע המשכיר והש"ך לא פליג עלי' בזה רק במ"ש וי"א ה"ה דברי נ"י דלאח"ז נאמן במגו עד"ז השיג הש"ך דלענין מגו כ"ע מודי דנאמן השוכר ולא מהני להשביע למשכיר. אבל לענין שבוע' המשכיר לא מצינו מחלוקת והא ברמ"א מבואר להדי' דדינ' כמו שכתב המחבר בסעיף ב' וכן בסמ"ע ס"ק י"א י"ב משמע שם דלענין זה כהדדי ננהו וא"כ בנד"ז שטענותיה' יותר על הזמן דטענת סתם הוה עכ"פ זמן מה כמו שבאר בריש סי' שי"ב זמני' חלוקי' בעיירות ובכרכי' ובחניות. וגם מ"ש כת"ה שצריך להודיע קודם ו' חדשים לא אדע למה יגרע מחנות שצריך קודם י"ב חדשים. והנה לענין שבוע' המשכיר בלא"ה אין לפקפק' דהא ברמ"א סי' ט"ו סעיף ד' מביא דברי מהרי"ק להלכה דיכול הדיין להשביע אפי' שלא מה"ד כדי לברר הדברים והביא' הש"ך סי' ע"ה ס"ק ס"ג לענין טענת ספק: ע"כ לענ"ד כמ"ש ולפי ראות עיני הדיין להקל בתק"כ או איז' פשר': וראיתי מ"ש כת"ר לענין קנין שכירות ודאי כן הוא דדיר' עם כליו והשמוש הוה שפיר קנין חזקה, ומ"ש דאינ' מכוון לקנין לענ"ד הוה שפיר מכוון כיון שדר בי' מטעם שכירות זה גופ' הכוונה ולא מצינו שלא בכוונ' בקנין חזק' רק אם הי' החזק' לשעת' כגון גדר בי' מידי אבל בדיר' ושמוש תדור אין לך כוונ' יותר מזה. וגם כי בזה"ז אשר רוב שכירות הן על אופן זה בלא שטר וקניני' דעלמא הוה כמו מנהג השוכרי' וקנין הסטומת' כמ"ש במג"א סי' תמ"ח בפרט כשהוא מדינ' דמלכות' כמ"ש מרן חת"ס כ"פ בתשובותיו ומ"ש כת"ה בשכירות לענין קנין חצר והביא דברי הש"ך סי' שי"ג. עיין במג"א סי' רמ"ו ס"ק במ"ש דברי הריב"ש לנד"ז או"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: סימן ל"ג ב"ה אוליי ה' פ' דברים תרס"ז לפ"ק מאד יצ"ו לחכם א' הנני ע"ד המשפט של הבחו' דוב בער וואלד כיי אשר למד עם, בנו הב' יעקב דוב נ"י והנה צריך אני לחזור על ראשונות כלומר ע"ד המכתב אשר שלח מעכ"ת באות' זמן לידי ובתוכם מכתב של בנו ומיד קראתי לבנו לבוא אלי וכאשר שאלתיו למה לא הגיד לי אם יש לו איזה תרעומות וסוף הדברים הי' כי עקרי הדברים שאין חביריו רוצים לחזור עמו השיעורים אבל להבחור לא יאמר דבר שלא ירגיז ואני הזהרתי לחבריו הבחורים שלמדו ג"כ אצל בחור המופלג הנ"ל שיחזרו עם בנו כל השיעורים ופ"א שרצו לחזור עמו אמר להם שילכו רק לבדם לביהמ"ד והוא יחזור בפני עצמו לבד ובתוך כך נטל חבילתו וברח בהחבא. ודאי כי כל זה גלוי לפניו. והנה דינו של שוכר בית או אכסניא מבואר בסי' שי"ב סעי' ח' ט' י' דצריך לשלם לכל הזמן ששכרו אפי' שכרו סתם צריך להודיע מקודם ל' יום או שצריך להעמיד א' במקומו. ודינ' פועל ומלמד הלא מבואר סי' של"ג ס"ק י"ד וברמ"א סעיף ד' ובמחבר סי' של"ד סעי' ד' ורמ"א שם וכן בסי' של"ה ברמ"א דבמלמד היכא דהפסידו לבעה"ב צריך לשלם שכרו משלם לא כפועל בטל עיי"ש. מכש"כ היאך דיש לו פסידא למלמד דהי' לומד עם תלמיד אחר מבואר בת' מיוחסת לרמב"ן ובטור ורמ"א דצריך לשלם לו כל שכרו: ועתה לפי מה שהתבוננתי במכתבו ראיתי מע"כ צורבא מדרבנן. היאך אפשר להעלות על דעת כי ח"ו יעות משפט כנגד הלכה פשיטא אשר כל הנהו אתנהו בנדן זה כי בחור הנ"ל אני מחלק לו כל זמן וזמן כמו ב' בחורים נבחרים כי הוא באמונת אומן עשה מלאכת שמים וכל התלמודים אשר למדו אצלו הגיעו לתכלית הנרצה. ומעתה אם לא הי' נשכר אצלו הייתי מחלק לו בלי ספק תלמיד אחר א"כ היינו דינא דרמב"ן ופסקו הטור ורמ"א להלכה ונוסף על זה פסידא רבה בתשלומין האכסניא. והבחור אמר לי כי מעכ"ת כתב אליו שאין לו שום טענה כנגדו אך ורק אם מחויב להיות עומד במקום בנו הגדול לענין התשלומים דברים הללו לא ידעתי על מה נתכוון והלא אם הי' מעכ"ת שכרו בעצמו פשיטא דצריך אפי' בעד בנו הגדול דמ"ש ממלאכה אחרת ולא גרע משוכר מלמד ללמוד עם בן חבירו דג"כ אין החיוב על השוכר ללמד' רק על אביו ומ"מ השוכר חייב לשלם כמ"ש ברמ"א סי' של"ד סעי' ד' וסי' פ"א סעי' א' וסע' ב' ועי' בסמ"ע ס"ק י"ד וברמ"א סי' ש"ל ומעתה הלא מעכ"ת שלח לבנו לישיבה ע"ד כן לשכור לעצמו בחור וכן שלם בעדו בעד חדש או יותר א"כ מה לי אם שכרו בעצמו או ע"י בנו ולא גרע משליח ששלחו בע"ב לשכור פועלים דמבואר בסי' של"ב דצריך לשלם כמו שהתחייב. ועיין בסמ"ע סי' של"ו סעי' ו' בא' ששכר מלמד בעד בנו ובעד בן חבירו אם חזר בתוך הזמן ונתנו למלמד א' צריך לשלם לראשון ועיין בס' כסף קדשים דאם ידע האב מהלוכת בנו למלמד הוה כהסכמ'. ואם דעת מעכ"ת משום דהוה אונס בבריחת בנו. והנה ממכתבו נראה שהי' יודע מתרעומות וחזרת בנו ע"י מכתבו של בנ' די והותר ובנו בקש ממנו שלא יודע להבחור כלום. א"כ הוה דינא כמ"ש בסי' של"ד דאם הוה לי' להבעה"ב לאסוקי דעתו ולא המלמד פסידא דבע"ב הוא וכן הוא בת' מהר"ל סי' מ"א עיי"ש. ידידוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן ל"ד בעה"י יום ג' פרשת קרח תרס"ו לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי מו"ה מרדכי אליעזר עהרנגרובער נ"י רב בביה"מ בק"ק שנויינמאנגער וכעת אב"ד בק"ק ווראנאוו יצ"ו מכתב מעכ"ת בא לידי אשר ענותנות' הרבני לחוות דעתי בדבר ממונ' ואף שאין מן הראוי' להשיב בלא טענות בע"ד כמ"ש בפוסקים ומ"מ א"א להשיב ריקם בתנאי שהוא כדבריו וכמ"ש בפ"ת דבמקום מצוה משיבי' והוא בעובדא כי התורני הנגיד המפורסם מה"ו גרשון שטאדלער נ"י קבל מעכ"ת לרב בבית מדרשו כדרכו בקודש וכן נעשה ונתקבל מכמה שנים ולאח"ז ברצון מעכ"ת להיות לו כו"ח מהנגיד נ"י שנתקבל לחלוטין ונתרצה הנגיד נ"י והודיע ע"י