לבושי מרדכי על חושן משפט קלט

דרבנן והא דמוע הנ"ל ב' דרבנן בזה"ז וכן ק"ל על הב"י סי' של"א והנה על הב"י שהביא כן מס' התרומו' דה"ה דברי התוס' בב"מ ד' פ"ח ומנחות ד' ל"א ושם לא נאמר רק מה שהוא חיוב יותר. ועיין בטורי אבן מ' מגילה ד' י"ט שהביא דברי הגמ' הנ"ל והוכיח משם להיפך ולהנ"ל לא קשי' דהתוס' לא קאמר רק מ"ש חיוב יותר ויש ג"כ כי ב' דרבנן חיוב יותר כמ"ש בתוס' בסופ' גדול שהוא סומא מוציא חד דרבנן משום דהי' בר חיוב עיין בתוס' דף כ"ד מ' מגילה וידוע דברי מל"מ דתרומה בזה"ז חמור דספיקא אינה להקל א"כ י"ל דגם בב' דרבנן חמור וגם אינה רחוק לומר דר"י ור"ש ס"ל כר"י דתרתי דרבנן מוציא חד דרבנן דהא ר"ט וזקנים ג"כ ס"ל הכי עיין בט"א הנ"ל ועיין בערוך לנר מ' נדה ד' מ"ב הנ"ל שהעיר ממ' מגילה ד' י"ט הנ"ל וכוונתו בפשיטות לענין מה דקיימ"ל דב' דרבנן אינ' מוציא חד דרבנן וצוה לעיין בספרו מ' סוכ' כי שם האריך ולא זכיתי לספרו הנ"ל: ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן כ"ז שוכ"ט על ראש ידידי מכירי ומיודעי ה"ה הרב הגדול חו"ב יו"ש הנגיד המפואר כש"ת מו"ה צבי פ"מ אב"י ק"ק ברעזאווע יצ"ו ראיתי מה שמע"כ עמד על החקירה במידי דלית בי' ש"פ אם שייך בי' קנין והנה עמדו בזה אבות עולם מראשם שיטת רשיז"ל מ' סוכה ד' כ"ז במה דדרשו רבנן שיוצאים בסוכה שאולה מדכתיב כל אזרת וגו' דכל ישראל יוצאים בסוכה א' וא"א אלא ע"י שאלה ופי' רשיז"ל משום דבכל ישראל לא יגיע בשותפות ש"פ להיות נקרא שלו ועכ"ח ע"י שאלה יגיע לכל או"א ומכאן מוכח מדברי רשיז"ל דבפחות מש"פ לא שייך בי' קנין וכבר עמדו בזה גם באחרונים הלא בשערי תשובה או"ח סי' תפ"ב שהעיר דלפי"ד רשיז"ל היאך מצינו ידינו ורגלנו לצאת בשני בדי ערבה ביום ראשון של חג דבעי לכם והא פשיטא דלית שהו ש"פ וכן בכזית מצה בפסח דדרשינן לחם לחם מחלה דבעי שלכם כמו בעריסותיכם כמ"ש במ' פסחים פ"ב והא ודאי יש כזית דלא שוי' פרוטה וכן ראיתי בס' מנחת חינוך במצות סוכה שהעיר על זה במצוות ד' מינים ומצה ותמיה' בעיני' שלא העירו עד"ז הפוסקים שלפני' והנה כבר העיר בזה בדור שלפני' ה"ה הגאון מהר"ז בשע"ת הנ"ל והנה בשע"ת פ' דמצוה מחשבי' לשוי' פרוטה, ועיין בספרי בס"ד או"ח סי' ק"ו ואני בס"ד הערותי מקדמ' דנא ממ' גיטין ד' מ"ג בעבד שאינה שוי' פרוטה משמע מדברי התוס' שם דלא שייך בי' מכירה עיי"ש והרי לענין הלכה דעת התוס' כשיטת רשיז"ל אם כי פי' בסוכה הדרשה דאזרח בענין אחר מ"מ לענין הלכה מודה לרש"י ז"ל ובמנ"ח מסתפק בזה קצת ולהנ"ל הא פיר' להדיא במ' גיטין הנ"ל ואין לדייק ממ' מ"ז ד' ע"א וע"ב וכן במ' ערובין ד' ס"ב להיפך דקאמר בגמ' דעכ"ח משיכה בנכרי קונה משום דאמר ר"ח ב"א אר"י נכרי נהרג על פחות מש"פ ואי משיכה אינה קונה אמאי נהרג דהא כל היכא דאית' ברשותא דישראל איתא אם כן ש"מ דשייך קנין בפחות מש"פ זה אינה דשאני נכרי דקפיד על פחות מש"פ והוה ממונא לגבי' כמ"ש בסנהדרין דמה"ט חשיבא לגבי' גזל כידוע והנה אשר אחזה בס"ד נלע"ד לחלק בין הפרקים דודאי מידי דתליא בשוי' דממונא כגון שותפות דתליא בחלקו של כל או"א להיות שולט בכל אשר בתוך השותפות דאפי' נותן ש"פ היה שותף לכל מה דשייך לחלק כחלק ולהיות נושא ונותן בו, ועיין במ' כתובות ד' נ"ג ובח"מ סי' קע"ו וכן בענין מכירה דעיקר דמקפידין בשי' דמיה אבל שאר קנינים כמו הגבה' או משיכה דשייכא במציאה ומתנה וכיו"ב דעיקר הקנין שיהי' נקרא שלו על שם בעלים פשיטא לי דשייך בי' קנין זה והראיי' דבמ' בב"מ ד' מ"ב דקונין בכלי אעפ"י שאין בו ש"פ והיינו קני' סודר וחליפין ופשיטא דהמקנה צריך לקנות הכלי שעי"כ מקנה לו חפצים והא אי בעי תפיס לי' להיות שלו כמ"ש במ' נדרים: ד' מ"ח וא"כ חזינן דקנין מהני בפחות מש"פ, ועיין בתוס' שם במ' בב"מ ד' מ"ז הנ"ל דפעמים הוה נתינה פחות מש"פ כגון בתרומה דחטה אחת פוטרת את הכרי והכהן זכה בחטה זו ודברי הנוב"י מהדו"ת סי' ר"א ידוע: ועוד הא ראיי' דשיטת ראשונים הביא' הריטב"א מ' סוכה דאפילו אסורי הנאה יש להם בעלים והא ודאי שאין בהם ש"פ אלא דזה יש לדחות דילמא באסה"נ שהי' מעיקר' שלהם כגון ערלה וכ"כ ששם מ"ש בשדה שלהם דשאני הפקאה מרשותא מלאוקמי ולהכניס לרשות' כמובן, אלא שיש ראיי' מדברי הרמב"ם שפסק בה' חו"מ דהקונה חמץ בפסח לוקה משום ב"י ועכ"ח דשייך בי' קנין ומ"ש עליו בנוב"י כבר תי' האחרונים והביא' דברי הר"ן מ' ע"ז מ"ש גבי הגביה ע"ז דנעשה ע"ז של ישראל ופיר' הר"ן כיון דלגבי גוי הוה ממונא לקנין גם גבי' ישראל הוה קנין עיין בחת"ס או"ח סי' קע"ט שכן פיר' דברי הר"ן לענין חמץ בקנינו והא ס"ס אין בו ש"פ וע"כ קנין זה שייך גם בפחות מש"פ. ומ"ש גבי שור הנסקל מכרה אינה מכור היינו כדאמרינן דענין מכירה לא שייך בי' מעיקר' לממונא ושוי' דמיה וכמ"ש בדברי התוס' מ' גיטין ד' מ"ג הנ"ל וא"כ שפיר מצינו ידנו ורגלנו במצוות ערבות ומצות מצה דשייך בי' קנין דהשמש שלוקט משדה היער דבזה שייך אפי' מכירה דכל הני ס"ך ערבות ודאי שוי' ש"פ ומה שנותן ליד כל או"א הא הוה בתורת מתנה לצאת בו או שודאי מפקיר' והמקבל יתכוון לקנות' בהגבהו כה"כ והיינו נמי טעמי' דמצה כדאמרינן כנלענ"ד. אוה"נ ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: סימן כ"ח ב"ה פה מאד יצ"ו יום ג' פ' מקץ שנת הערג"ל שוכ"ט על ראש ידידי מכירי ומיודעי ה"ה כבוד הרב הגדול וכו' מו"ה צבי פריעדמאן נ"י אבן יקר בק"ק ברעזאווע יצ"ו אחדש"ה בדבר הלכה קשה עלי להשיב בד"מ בפרט שאין לשון הכתב בפנקס לפני כי לשון הכתב בזה עיקר לדון אחרי' ועיין בנוב"י מהדו"ת חחו"מ סי' מ"ו. והנה בנ"ז כפי מ"ש כת"ה שהי' תנאי גמור של המצווה אשר באופן זה נותן המקומות בביהכ"נ להחבר' דתית שיתנו בכל יום יאהרצייט ה' זהו"כ לדברי' טובי' לעלוי נשמתו והמותר להחבר' ולעשו' בו כרצונה ולעכשיו כעת הזאת אשר בעוה"ר נתמעטו הבני הקהילה די"י וממילא הכנס'