לבושי מרדכי על חושן משפט קכד

מניה ברחמי' נפישי שלא מפני איזה דבר שאיני חושש לכבודו אלא כהנ"ל: ועתה באתי ע"ד מ"ש מעכ"ת ע"ד ת' דברי חיים דס"ל דבישוב בגליל לא שייכי' דברי הש"ך לפי סברת'. גם אני הייתי מרגיש בד"ז בעת כתבי כל הנ"ל ע"כ דקדקתי בלשוני בישוב אפשע ששייך לכל ענינים לדגל הגאב"ד ק"ק סוגעט. כי בת' דברי חיים אינו מחלק בין ישוב בגליל לאותו מקום אך אם הישוב בגליל ברצונם להפריד בכולי או במקצתו לענין איזה דברים אבל אם נשאר כמו מקודם כי הרב רבן מקדם וגם מקדמת דנא הי' להם מור' היראה ברשות הרב אב"ד וכן גם עתה נשארו כמו כן לכל ענינים ואין כאן מחלוקת רק מי שיהי' מורה הוראה פשיטא דגם בזה דעת הגאב"ד במקומ' עומד' ושאין רשאי להיות מור' שלא ברצונו כמו במקומ' ומ"ש יום מיומים: וראיתי מ"ש ע"ד חיבורי (יו"ד סי' ל"ה) בספק דרוסה לעשות תקנות הרדב"ז דנכבשינה' ולניידו וכמ"ש בת' מרן חת"ס סי' כ"ז. ותמה מעכ"ת במ"ש בפ"ת ע"ד מרן חת"ס דשם דחשש דדריס עד חצי' מה מהני לאסור שתיים האחרונים. והנה בנד"ז דחסרו ומתו כמעט עד חציי' דיש לתלות דהכל ממעשה הדורס לא שייך חששא זו ולמה נחוש עוד יותר, ובלא"ה אם נתפוס להיתר' דככבשנה' ולניידו אין מקום להחמי' בשניי' האחרונים כמ"ש הב"ח בסי' ק"י ובש"ך ס"ק ל"ז שם נראה דלא שייך חומרא זו אלא אם חזרו לקביעתן. עיי"ש בפרמ"ג וגם בפר"ח מתמ' על איסור' של האחרונים ועוד לענין חומר' בעלמ' וודאי די"ל להתיר בס"ס דילמא לא דרס יותר רק מה שחסרו ומתו ואת"ל דילמא דרס יותר דילמא לא דרס רק חדא א"כ הוה ס"ס שאינ' מתהפך. ידועים דברי הש"ך דבכהאי גוונא דצריך עכ"ח להתחיל מהיכן מתחיל הריעותא אי"צ להתהפך דהיאך נתחיל דילמא לא דרס רק חדא הא אכתי לא ידעינן אם דרס כלל ביותר. ובלא"ה י"ל דדברי הטור בסי' נ"ז איירי בוודאי דרוסה. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: סימן י"ב בעה"י י' ג' פ' בשלח תרע"ג לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגדול חריף עצום ובקי נפלא וכו' מו"ה מרדכי בריסק נ"י דומ"ץ ק"ק מארגערעטען יצ"ו ראיתי במכתב כת"ה אשר נשאל מעמדי בעובדא ד"מ אם כי קשה להשיב שמוע' טו"מ עכ"ז מבל"ס אשר כבר כשמעו דבריהם לפני חמי' הגאב"ד נ"י ולפני כת"ה ומסתם לן סתים. בעובדא בני יישוב שלא הי' להם מקוה טהרה לבנ"י ובא שו"ב ביניהם ובנה מקוה משלו וגבה התשלומין כנהוג ורק בזאת אשר העלה שער היוקר גם לבנות עניות אשר עי"כ עברו זמן טבילתן וגם בתוך הזמן באו קלקולים בתוך מקוה הנ"ל וקמו אנשי היישוב ובנו מקוה חדשה משלהם ועתה טוען כי ישלמו לו ההוצא' אשר הוציא או יתנו לו מקוה החדשה ויקבל התשלומין כקדמת דנא ואנשי יישוב אומרים כי א"א להם לוותר על הנ"ל. כי ההוצאות מרובים על בנין המקוה. וע"ד כי מטעמי' חמורים אין ברצון כת"ה לגלות דעתו ע"כ בקשתי לומר דעתי, הנה מתחילה הייתי משתאה מנ"ל לטעון טענת היזיקא ודאי מעיקרא הי' יכול לטעון ולמחות שלא לעשות המקוה חדשה ולבטל מקוה שלו ממ"ד בר' גיטין דף נ"ט מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום ובגמ' הטעם מפני חשדא וכן קיימ"ל באו"ח סי' שס"ו ועד"ז יליף במהרי"ק שורש קי"ג על עובדא דר"נ סבא לפניו בקובלנ' שהי' לו חזקה להיות ביהכנ"ס של צבור בביתו ועתה רוצה לבטלו והשיב כי המשפט לטענת ר"נ מהגמ' הנ"ל וכן קיימ"ל באו"ח סי' קנ"ג סעיף י"ב ובח"מ סי' קמ"ט בסופ' ברמ"א, זה הי' מקים לטענת השו"ב אבל בדיעבד לומר לשלם לו היזיק' מנ"ל. אלא שראיתי בפ"ת סי' קמ"ט הנ"ל שהביא דברי ת' ש"י בעובדא דיליה ג"כ בענין ביהכנ"ס שראובן השתדל אצל השררה להיות ביהכנ"ס בביתו וכן נתרצה בזה ואח"ז השתדלו גם הם אצל השררה בס"ך כסף והי' טו"מ ביניהם והשיב עד"ז כיון דלא הי' רשאים לבטל ביהכנ"ס של ראובן מטעמי' דמהרי"ק הנ"ל ע"כ הם מחוייבי' לשלם למען אשר הזיק' בגרמי לראובן והביא שם דברי הלבוש שחילק בסברא דדוקא לבית יחיד אסיר לשנות אבל ביהכנ"ס של רבים פשיט' לי' דמותר דל"ש משום דרכי שלום אבל הש"י חולק עליו בזה דמדברי מהרי"ק משמע דאין חלוק אך ורק אם לא יבטלו ביהכנ"ס הראשון רק מי שירצה יכול ליכנס לביהכנ"ס הנ"ל אז יכולים להעמיד להם ביהכנ"ס לעצמן ג"כ וכמ"ש ג"כ במג"א. ומעתה בנדון דידן ג"כ אם ברצונם לבטל המקוה של השו"ב לגמרי הי' מקום לתשלומין וכדברי הש"י אבל אם הם העמידו להם המקו' לעצמן וגם מעתה והלאה מי שברצונה לטבול במקוה של השו"ב אין מוחין בידו אין כאן מקום לטענת השו"ב על תשלומי היזק ע"י הגרמי הנ"ל אלא שבלא"ה אין אני רואה חובה לצבור לשלם הזיקו דהא כתב המג"א בסי' שס"ו דבערוב גופ' דאינם רשאים לשנותם דוקא אם מניחים שם העירוב בחנם אבל בשכר יכולים לשנות לבית אחרת ג"כ בתשלומין וא"כ מאחר כי המקוה של השו"ב הי' ע"י תשלומין ביוקר ק"ו דרשאים לשנות בשלהם. ועוד איתא שם במג"א דאם כי אין לשנות אפי' בטענה קצת כמ"ש במהרי"ק אבל בטענה רבה יכולים לשנותם. והנה בנד"ז יש טענה רבה שע"י יוקר התשלומין עברו זמן טביל' וידוע בגמ' עירובין פ' הדר כמה עון לבטל מצות עונה ופו"ר ועיין בתוס' מ' מגילה דף ג' ועיין בת' בית שלמה סי' כ"ה בענין זה שם בסוף התשובה. ועוד ראיתי בת' כנסת יחזקאל סי' ט' ג"כ בענין ביהכנ"ס לבטל ביהכנ"ס הישינות ולקבץ בתוך ביהכנ"ס הגדול ופלפל שם ג"כ בדברי מהרי"ק ומסקנתו דעדיף בפוך שלו ויען כי ביהכנ"ס הישנים הי' שכורים מיד בית גוים והא אנו רואים דכמה מצות הקפיד' תורה שיהי' משלו כגון ד' מינים וכיו"ב והה"ד ביהכנ"ס עכ"פ עדיף ורק משום לבטל תפילת ביהכנ"ס משום דברי ת' הריב"ש שהביא המג"א סי' קנ"ג הניח לתקן לקיים את שניהם וידוע כי טעם הריב"ש לא שייך במקוה, ע"כ אין בידי לחייב הקהל תשלומי הוצאות של השו"ב על המקוה אשר בנה. והנה עד כאן דברנו מענין טעם שנוי המקום אלא שיש עוד לדון משום יורד לאומנתו של חבירו כיון דהי' לו לספוק פרנסתי ועי"כ יחוסר פרנסה הנ"ל והוה לכה"פ כמו מעירופי' שהובא בחו"מ סי' קנ"ו והוא מגמ' דמ' ב"ב דף כ"א וידוע דאיבעי' שם אי בר מבוא אבר מבוא אחרינ' יכול למחות ונשאר בתיקו ופסקו לקול' בפוסקים ראשונים ואחרונים. אלא שבת' מרן חת"ס סי' ס"א וסי' ע"ט בחו"מ הביא דברי אביאסף ומרדכי דהיכא דפסק' חיות' לגמרי דהיינו