לבוש מרדכי על זבחים עה

הקטרה במזבח משום דהשחיטה מקדשה ומכשרת להקטרה מחייבא בחזה ושוק א"כ קרבן במה קטנה שהכניסה לפנים והוציאה לחוץ ושחטה שם הלא חסר בה הכשר וקדושת השחיטה אף שאין בה פסול אבל הכשר אין כאן, והנה יש לשאול לפי זה שלש שאלות בקרבן במת יחיד, א) שלמים דבמת יחיד שהכניסה לפנים והוציאה לחוץ ושחטה ואחר כך הכניסה אם מועיל קליטת המחיצה לאחר שחיטת חוץ לקדשה ולחייבה בחזה ושוק או כיון דנשחטה בחוץ ואין לה הכשר השחיטה אין מועיל קליטת המחיצה לחייבה בחזה ושוק. ב) היכא דעייל אותה בפנים והיו אברי עולה ועלו למזבח אם ירדו או לא, ג) אם משלה האור וירדו מהו שיעלו וסדרה אותן הגמ' בתחלה בעי ר' זירא קרבן במת יחיד היינו דע"כ צריך לגרוס לפרש"י דלא כגרסת התוס' עולת במת יחיד אך קרבן במת יחיד היינו קרבן שלמים שהכניסה לפנים (מחיים) וקלטוה מחיצות והוציאוה לחוץ (ושחטה שם) ואח"כ הכניסה מי נהוג בה דין קדשים במה גדולה ליטעון בתרומת חזה ושוק (ואם גם דעת רש"י כן צריך לומר דברש"י ד"ה שהכניסה התיבות לאחר ששחטה בחוץ מיותרים וכן בד"ה שהכניסה לפנים צריך לגרוס אחר שחזר והוציאה ושחטה בחוץ ואז יהיו גם דברי רש"י כן) ושוב בעי ר' ינאי אברי עולה במת יחיד (שתחלה הכניסה לפנים ואח"כ הוציאה ושחטה בחוץ) אם עלו למזבח בפנים מהו שירדו, ועיין בשיטה מקובצת שאיכא דאמרי דמיירי בלא משלה בהן האור, ואז השאלה אם ירדו, ועוד בגמ' הגירסא אם ירדו מהו שיעלו וזה מיירי במשלה בהן האור, אלא השלשה שאלות מיבעאי בגמ' בהאי סוגיא. ובמעילה בעי רק שאלה אחת היכא דעלו למזבח (ולא משלה בהן האור) אם ירדו

, ומעתה מבואר השינוי שבין סוגית הגמ' דמעילה להאי דזבחים דהנה הכא בזבחים באיבעית ר' זירא דהשאלה דהי' סבור דכמו בקדשי קדשים ששחטן בדרום דסבר רבה אף דהמזבח מקדש פסולין היינו דוקא היכא שהיה להם קדושה והכשר שחיטה כדין רק דבר אחד פוסלן אבל היכא דחסר הכשר וקדושת השחיטה הוו כמאן דחנקינהו פירוש דאין להם קדושת קרבן א"כ אין המזבח קולטן כיון דחסר קדושת שחיטת פנים הכא נמי בשלמים שהכניסן והוציאן ושחטן בחוץ כיון דחסר קדושת שחיטת הפנים אין המחיצות קולטות עתה לחייב בדין חזה ושוק ואחרי שזה הדין דוקא בנתקדשו ע"י שחיטת קדושת פנים היינו במה גדולה, וע"כ דחי דלא דמי זה לזה לרבה נוכל לומר דעד כאן לא אמר רבה דאין המזבח קולט אם נשחטו בדרום משום דחסר קדושת השחיטה, דוקא במזבח דחזי לי' מקדש דלא חזי לי' היינו שחסר הכשר לא מקדש אבל מחיצות הם קולטות אף דלא חזי שהרי אף שהוקדש השלמים לבמה קטנה אם הכניסה קלטוה מחיצות א"כ אף אם נשחטה בחוץ כיון דאין בה פסול רק חוסר הכשר המחיצות קולטות אף בחסרון הכשר ואף דלא חזי קולטות ונעשו קדשי במה גדולה והסברא פשוטה דמזבח הא יש בו דין שדבר שהוא אינינו שייך לו אסור להקריב עליו א"כ מאי דלא חזי אין מקדש להקריב אבל שיהיו להקדשים דין קדושת במה גדולה לחייבם בחזה ושוק זה שייך במחיצות אף במידי דלא הוכשרו, וגם מרב יוסף דחי דאף דסבירא לי' דקדשי קדשים ששחטן בדרום אם עלו לא ירדו הוא דהמזבח מקבל דבר שהוא של עזרה דהוי חד מקום, אבל מה שהכניסו שלמים שחוטי חוץ אין המחיצה קולט משחיטת מקום אחר דהוי שני מקומות כל זה הדיחוי שייך לגבי שאלת ר' זירא דספיקו הוא אם המחיצות המה קולטות והדיחוי דאין למחיצה הדין כמו למזבח, אכן במעילה שם האיבעי אם עלו למזבח א"כ אין הספק בהמחיצה אלא במזבח אם קולט אברי עולה במת יחיד ששחטוה בחוץ שאין לה הכשר שם אי אפשר לדחות דשאני מזבח ממחיצות דהרי השאלה על המזבח אם קולט, משו"ה דחי לרבה דאף דאמר רבה דקדשי קדשים ששחטן בדרום אם עלו ירדו משום דמחיצה כתקנה פסלה פירוש דקדשים ששחטן בדרום דדינה בצפון מלבד שאין השחיטה מכשרת השחיטה שבדרום פוסלת וכיון דהוי הפסול בעת שעוד לא הי' הכשר הוי כפסולו שלא בקדש דקי"ל אם עלו ירדו, וא"כ מאי דאמר רבה דכמו דחנקינן היינו דכיון שהי' הפסול קודם הכשר הוי כפסולו שלא בקדש ופסול דשלא בקודש אין המזבח מקבלו אבל קדשי במה קטנה שהמחיצה שלא כתקנה היינו שמתחלה לא הוקדשה לשחט בבמה גדולה (וכמו שפרש"י שם) אין פוסלה מה שלא נשחטה בפנים וא"כ אף דחסר הכשר אם המחיצות קולטות ונתקדשו מה שחסר הכשר לא מקרו פסול וא"כ מה שחסר הכשר הוי כמו פסולו בקודש, דלענין הקדושה להקריב חסר הכשר אבל הפסול הזה הוא בקודש ואם עלו לא ירדו או דילמא אפילו לרב יוסף דס"ל אם שחט קדשי קדשים בדרום אם עלו לא ירדו דכיון דהוי בחד מקום המזבח קולט שהרי המחיצה כתקנה, אבל אם אין המחיצה כתקנה שנשחטה במחיצה אחרת דשני מקומות נינהו אין המזבח קולט, אכן בזבחים דהביא איבעיא דר' ינאי להאי איכא דאמרי דאם משלה בהן האור דחזינן דבזה לא מיבעא שירדו, דהכל מודים שאם משלה בהן האור דלא ירדו, א"כ חזינן דהאור קולט אף שחסר הכשר, וחזינן דרבה אף דסבירא לי' קדשי קדשים ששחטן בדרום אם עלו למזבח ירדו דאין המזבח קולט פסול שקודם הכשר דלדידי' הוי כאן פסולו בקודש אעפי"כ אם משלה בהן האור לא ירדו דסבירא לי' דמשלה בהן האור מכשיר הפסולין כמו פגול ונותר דקי"ל דאם עלו למזבח ומשלה בהן פקע מהן איסור פגול ונותר וטמא, וכמו שכתב הרמב"ם בפי"ח מהלכות פסולי המוקדשין הלכה כ"א דמשו"ה אם משלה בהן האור לא ירדו אף לרבה אעפי"כ אם ירדו לא ועלו דסבירא לרבה אף דאין בהן פסול דמשו"ה לא ירדו אעפי"כ חסר בהן הכשר ואימתי דין דאם משלה בהן האור אם ירדו יעלו דוקא היכא דהכשר לא חסר רק שיהי' בהן פסול דהאור מכשיר הפסולין אבל אין מביא הכשר א"כ אברי במת יחיד שמשלה בהן האור בודאי דאם ירדו לרבה לא יעלו ואין לדחות כדדחי במעילה דמחיצה כתקנה פסלה דא"כ הא צריכה להיות ירדו לרבה ע"כ דאם משלה בהן האור מודה רבה דנסתלק הפסול ואעפי"כ אם ירדו לא יעלו מפני שחסר הכשר, ולרבה הא קדשי קדשים ששחטן בדרום דאף רבה מודה דאם משלה בהן לא ירדו אעפי"כ אם ירדו לא ועלו אכן רב יוסף הא סבר דאף אם חסר הכשר אם משלה בהן האור אם ירדו יעלו וכיון דמשלה בהן האור אם ירדו יעלו ואין לדחות כדדחי במעילה דשני מקומות נינהו דזה רק דיחוי דמזבח היכא דשני מקומות נינהו אין מקדש שחיטת מקום אחר אבל האור הא מקדש אף שחיטת מקום אחר שהרי אם עלו ומשלה בהן לא ירדו א"כ בודאי דלדידי' אם משלה האור באברי עולת במת יחוד אף שירדו ועלו וא"כ ר' ינאי דמיבעאי לי' הוא דלא כרבה ולא כרב יוסף

והנה הרמב"ם כתב בפ"ז מהלכות פסולי המוקדשין דאם מלק בלילה אינה כנבלה, והקשה הכ"מ ז"ל התוס' ז"ל בפ' חטאת העוף כתבו דמתניתן ר"ש היא דאמר בפרק המזבח מקדש כל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהא דאמרינן בגמ' דמליקה מתרת את האיסור פירוש דאם עלה לא ירד ומליקת לילה לר' יהודה תרד דאמרינן בפרק המזבח מקדש פרט לנשחטה בלילה, ורבנו ז"ל ודאי