לבוש מרדכי על זבחים נד

ואח"כ לדשן המזבח ויוכל למשוך זמן רב, ולפעמים לא יפתחו תיכף ויקדש הדם ויהי' פסול, משו"ה אך בשעה ששמע קול שער אחד שנפתח והוא שוחט והמדשן שנכנס תיכף מדשן בשעה שהוא עסוק בשחיטה היינו השחיטה הקבלה וההולכה ותיכף אחר הדישון זורק את הדם, נמצא דטעמא דשוחט בשעת פתיחת השערים כדי שלא יומשך זמן הרבה בין שחיטה לזריקה, אבל השחיטה בעצמה של העולה כשרה אף קודם פתיחת דלתות ההיכל כדברי רש"י דדוקא שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין, ולאו כל הקרבנות

ומה שהקשה עוד בתוס' דאם נימא דבשארי קרבנות כשר אם נשחטו קודם שנפתחו דלתות ההיכל א"כ אף בשלמים אם נא ענו ירדו דקרו פסולי בקדש היכא דאית לי' הכשירא בעלמא, א"כ אמאי בשלמים ששחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פטור משום דשלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין הא היכא דאם עלו לא ירדו חיוב עליהן בחוץ, אכן הא התוס' לעיל בדף נ"ט כתבו דזה דוקא בהעלאה היכא דהשחיטה נעשית כהלכתה מחייב בהעלאה, אבל היכא דאין השחיטה כהלכתה, אין מתקבל בפנים, אכן לדידי נראה דאף היכא דהשחיטה לא נעשית כהלכתה היינו דשחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל על השחיטה פטור ועל העלאה חייב, דהאי דינא דאמרה תורה לא יביאנו לעשות דמזה ילפינן בדף ק"ט דאף על קדשים פסולין אלה שאם עלו נא ירדו אם עשאן בחוץ חייב נאמר בקרא דמיירי בהעלאה דבויקרא י"ז פסוק ח' ואליהם תאמר וכו' אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו, אבל בקרא דמחייב בשוחט היינו בפסוק ג' וד' דמיירי בשחיטת קדשים בחוץ כתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן, שם לא כתיב לעשות והיינו דהנה בהעלאה, הא דקי"ל אם עלו לא ירדו יש להסתפק מה אמרה תורה, אם הדין הוא דלא ירדו, אבל אין זה הקטרה או דאם עלו נא ירדו משום דבדיעבד הוי הקטרה, אכן מדאמרינן בזבחים מ"ג דאם משלה בהן האור אז אף אם מחצה מהקומץ מונח אארעא כיון דמחצה העלה לגבי מזבח ומשלה בהן האור מסיקנא לכולה, ע"כ דאמרה התורה דאם הקטיר הוי הקטרה מעליא א"כ בהקטרה אם יעשה תהי' הקטרה כשרה, חייב עני' בחוץ, אבל בשחיטה וכן בזריקה השחיטה והזריקה היא פסולה ולא נתכשרה, א"כ אף למ"ד בדם אם עלו לא ירדו אבל הוא השחיטה והזריקה היא פסולה והתורה אמרה רק אם יהי' יכול לעשות הקטרה כשרה, אז מחויב בפסולין אם העלן בחוץ שהרי מתקבל בפנים, היינו שבפנים אפשר לעשות הקטרה כשרה. דהרי אם יקטור תהי' הקטרה כשרה, אבל בשחיטה הלא השחיטה תהי' פסולה, משו"ה בשחיטה אין כלל הדין דאם שחט בחוץ שחיטה שאם עלו לא ירדו מחויב וחיוב בשחיטה הוא דוקא היכא דהוי שחיטה כשרה משו"ה שלמים ששחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל יהי' הדין דאם הקטיר החלב אם עלו לא ירדו ואעפי"כ פטור על השחיטה בחוץ, שהרי השחיטה נשארת בפסול וגם הא בהשחיטה אין קרא דאם שחט פסולין שאם עלו לא ירדו יתחייב, משו"ה פטור על שחיטת שלמים בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל, אבל אם יקטיר אח"כ בחוץ מאותן השלמים עצמן ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל יהי' מחויב שהרי ההקטרה אם יקטיר אותם בפנים יתקבלו מפני שבשארי קרבנות כשר קודם שנפתחו דלתות ההיכל, וכאשר תמשול בהם האור תהי' הקטרה כשרה, א"כ אפשר להביאם בפנים לעשות אותם קרבן וגם בהקטרה הא כתוב קרא דלעשות

ומה שהקשה עוד בתוס' דנילף מזאת התורה לפסול בכל הקרבנות ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל, אכן האי דינא דשלמים ששחטו קודם פתיחת ההיכל פסולין הפסול משום דבעינן לכשרותן ולהקדשן קדושת ההיכל לקדושת העזרה א"כ אין להקיש קדשי קדשים דדוקא קדשים קלים דקלישא קדושתן איצטרכו לקדשן ע"י קדושת ההיכל אבל קדשי קדשים קדושתן מעצמן חמירא ולא בעי לקדשן ע"י קדושת ההיכל ועוד הא קדשי קדשים תלוין בקדושת ירך המזבח, אבל קדשים קלים אין ירך המזבח מקדשן בשטת שחיטה משו"ה בעי קדושת ההיכל וראי' לדבר דהטעם דבעי פתיחת דלתות ההיכל לקדשן דמועיל להשחיטה קדושת ההיכל שזה דוקא בפתיחה, דהרי אמרינן בזבחים ס"ג דשלמים ששחטן בהיכל כשרין משום דכתוב פתח אהל מועד ולא יהי' טפל חמור מן העיקר ובמנחה אמר במנחות משו"ה כשר בקמצה בהיכל שכן מצינו בסילוק בזיכין, וכתבו בתוס' שם ד"ה מנחה ז"ל וא"ת אמאי לא קאמר כדי שלא יהי' טפול חמור מן העיקר כדאמרינן בסמוך גבי שלמים ששחטן בהיכל וגבי כהנים נכנסים בהיכל ואוכלים קדשו קדשים ושירי מנחות י"ל דהתם כתיב פתח אהל מועד בחצר אהל מועד שייך למימר שלא יהי' טפל חמור מן העיקר לפי שתלה הכתוב באהל מועד ע"כ, הרי מפורש יוצא משם דגבי שלמים היינו קדשים קלים תלה הכתוב בקדושת אהל מועד אבל קדשי קדשים לא תלה הכתוב באהל מועד ואם נימא דמהאי קרא דפתח אהל מועד ילפינן לכל הקרבנות דבעינן דוקא פתיחת דלתות ההיכל א"כ הרי כל הקרבנות תלוים באהל מועד ואף מנחה בכלל שהרי בהקישא דזאת התורה איתקש גם מנחה א"כ גם מנחה תלוי' באהל מועד ע"כ כדברינו דאין ללמוד זאת בהיקש הזה דדוקא קדשים קלים תלוים בקדושת אהל מועד אבל לא קדשי קדשים

והנה האי דינא דבעינן בקדשים קלים דוקא פתיחת ההיכל נאמר רק בשחיטה אבל בהקטרה בודאי דלא ילפינן משחיטה שהרי שחיטה עבודה דמעכבת כפרה ומפגלת אבל הקטרה אינה מעכבת כפרה ואינה מפגלת. אכן זריקה אפשר דילפינן משחיטה כמו דשחיטה בעי דוקא קדושת אהל מועד ע"י הפתיחה כן הזריקה, ואף דמצינו דקאמר בגמ' בתחלת זבחים לענין שלא לשמה דפוסל בשחיטה ורוצה ללמוד בזריקה משחיטה, וקאמר מה לשחיטה שכן פוסלת שלא לשם אוכלין וכן לענין מקטיר בחוץ בדף ק"ז איתא דאין ללמוד לחיוב על הזריקה בחוץ משחיטה דמה לשחיטה שכן נפסלה שלא לשם אוכלין בפסח. התם לענין חומר העבודה דמצינו דשחיטה היא בדבר זה חמורה מזריקה שפוסלת שלא לשם אוכלין בפסח א"כ אף דידענו שפוסל שחיטה שלא לשמה הי' אפשר לומר דזריקה אין פוסל, וכן אם חייבה התורה בשוחט בחוץ אין ללמוד לחייב על זריקה דאפשר כיון דלא חמירא העבודה של הזריקה כמו השחוטה שהרי אין פוסלת שלא לאוכלין בפסח אפשר דעלי' לא חייב רחמנא זריקה בחוץ משו"ה בעי קרא, אבל לדין דאיזה עבודה תכשיר הקרבן כיון דשחיטה דלא בעי כונה ואעפי"כ בעי דוקא קדושת אהל מועד א"כ זריקה דבעי יותר הכשר בודאי דיש ללמוד דגם הזריקה בעי דוקא קדושת אהל מועד ע"י פתיחת דלתות ההיכל

עוד נראה דזריקה בעינן דוקא בשעה שההיכל פתוח שהרי כתוב בויקרא י"ז פסוק ו' וזרק הדם פתח אהל מועד הרי דבעינן זריקה בפתח אהל מועד ומיירי שם בשלמים

והנה מוכח דהא דבעינן פתיחת דלתות ההיכל אין הטעם דבעינן שלא יהי' ההיכל מוגף אלא אף אם אין היכל כלל ג"כ פסול משום האי דינא דבעינן פתיחת דלתות ההיכל דהרי בדף נ"ה איתא דקודם שהעמידו המשכן