לבוש מרדכי על זבחים מה

אמר דמאן דיליף מקרא דדם זבחיך ישפך דין דאם נתן במתנה אחת שכיפר, לא יליף מהאי קרא לניתנין בזריקה שנתן בשפיכה יצא ואיך הרמב"ם בפי"ב מהלכות פסולי המוקדשין כתב ללמוד דאם נתנן כמתנה אחת כיפר, וגם דין דניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא תרויהו מקרא דדם זבחיך ישפך הא בגמ' אמר ור' ישמעאל מפיק להכי ולהכי תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל, וגם הא פריך והא מיבעא וכו' ומשני סבר לה כר' עקיבא הרי דאין ללמוד שני הלמודים מקרא אחד

ונראה לי דהנה התוס' בזבחים דף ל"ז הקשו דסוגיא דזבחים סתרה לסוגיא דפסחים דף ק"כ דסוגיא דזבחים סברא דתנא דאות לי' אליבא דר' ישמעאל דפסח בשפיכה לית לי' דניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ותרי תנאי אליבא דר' ישמעאל ואילו בפסחים מוכח דר' ישמעאל אית לי' פסח בשפיכה וניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא, לכן נראה דהנה הגמ' תלי דמשו"ה ס"ל לר' ישמעאל דבירך ברכת הפסח פטר של זבח משום דזריקה בכלל שפיכה, ולכאורה מאי ענין זה לזה אטו ברכה שמברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הפסח הוא על מצות השפיכה הא השפיכה עושה הכהן והאכילה אוכלין הבעלים ומאי ענין זה לזה, לכן נראה לי דכונת הגמ' כן דר' ישמעאל סבירא לי' דקרא דדם זבחיך ישפך קאי על פסח א"כ פסח קרוי זבח אנא פסח יש לו בערב הפסח דין יתר שבערב הפסח הוא מקודש יותר מדין פסח וא"כ בזה שהפסח מצותו בשפיכה בזה פוטר גם מצות הזבח שבו ומשום מצות הזבח הא צריך זריקה, ע"כ דזריקה בכלל שפיכה, ובזה ששופך דמו קיים גם מצות זריקה וא"כ כשיברך על הפסח הא בירך גם על מצות הזבח שיש בפסח גופא ומשו"ה בירך על הפסח פטר גם את הזבח שהרי פסח יש בו ג"כ מצות זבח אבל אם בירך על הזבח הרי עוד לא בירך על מצות הפסח שעל הפסח הא יש מצוה יתרה מצות פסח משו"ה בירך על הזבח לא פטר את הפסח. אכן ר"ע לא סבירא לי' דלימוד פסח בשפיכה מקרא דודם זבחיך ישפך א"כ לר"ע לא פסח בכלל זבח ולא זבח בכלל פסח דפסח מין אחר הוא וא"כ לא זו פוטרת את זו ולא זו פוטרת את זו דאין ברכת הפסח פוטרת את של זבח ולא של זבח פוטר את הפסח דשני מינים נינהו וממילא אין לנו לימוד דזריקה בכלל שפיכה שפסח יש עליו מצות שפיכה ולא זריקה שאיננו בכלל זבח

ואפשר לפרש גם הירושלמי שהביא התוס' שם בפסחים דף קכ"א ג"כ כהבבלי וזה לשון הירושלמי א"ר זעירא דלא ברך ברכת הפסח לא פטר של זבח ושל זבח פטר של פסח שהפסח בכלל הזבח א"ר מנא הפסח עיקר והזבח טפילה עכ"ל הירושלמי, ועיין במפרשים שכתבו דפירוש דר' זעירא אמר דלא פירוש שלא כמתניתן, והוא תמוה שיאמר בלשון דלא היינו דלא כמתניתן, אכן לדברינו הפירוש כן אמר ר' זעירא דלא ברך ברכת הפסח (פירוש אם לא ברך ברכת הפסח) לא פטר של זבח ופירוש לא פטר הברכה שבירך על של זבח) ושל זבח פטר של פסח (פירוש הברכה שצריך לברך על של זבח פטר הברכה שבירך על של פסח) שהפסח בכלל זבח וא"כ כשמברך על של פסח הרי בירך גם על מצות הזבח שהרי הפסח הוא ג"כ זבח ור' מנא הוסיף דכיון הפסח עיקר והזבח טפל א"כ העיקר פוטר את הטפל, אבל דוקא משום שהם מין אחד וכמו שיש מרבותא דסוברים דהסעודה אין פוטר רק מיני מאכל אבל לא מיני משקה אכן לפי דברינו יקשה כיון דר' עקיבא אין דורש קרא דודם זבחיך ישפך א"כ לדידיה מנא לן דפסח בשפיכה, ואפשר דבאמת לר"ע פסח בזריקה ולא בשפיכה

אכן הרמב"ם הא פסק כר' עקיבא דלא זו פוטרת את זו ואעפי"כ הא כתב בפ"ה מהלכות מעשה הקרבנות דפסח בשפיכה כמו שהבאתי למעלה, אכן דברי הרמב"ם סותרים לכאורה זה את זה כמו שהקשה הלח"מ דהרי הכא הא כתב הרמב"ם דבכור ומעשר ופסח דמן טעון שפיכה, ואילו בפ"ו מהלכות בכורות כתב הרמב"ם ז"ל וזורקין את דמו זריקה אחת כנגד היסוד הרי דבכור טעון זריקה ותירוץ הלח"מ דהרמב"ם סבירא לי' דפסח בזריקה, ומה שכתב בשפיכה כונתו דלכל הפחות בשפיכה יצא, דחוק מאד דהרי כבר כתב הרמב"ם דכל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ולמה לו לכתוב בפסח מעשר ובכור דיצא בשפיכה וגם איך כתב טעון מתנה אחת בשפיכה דטעון משמע דלכתחילה טעון שפיכה

לכן נראה לי דהרמב"ם מפרש דשפיכה הכונה ששופך ומערה את כל הדם דזהו פירוש בכל מקום שפיכה ששופך הכל והנה בגמ' זבחים דף ל"ד איתא מנין לחטאת שקבל דמה בארבעה כוסות ונתן מתנה אחת מזה ומתנה אחת מזה שכולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת כל דמה ישפוך וכו' ראב"ש אמר מנין לחטאת שקיבל דמה בארבע כוסות ונתן ד' מתנות מכוס אחר שכולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת כל דמה ישפך ע"כ, ולכאורה קשה כיון דאילו הוי כתוב רק קרא דאת דמו ישפוך הו"א כמו הא דכתיב וזרקו את הדם הלא אין הדין שצריך לזרוק את כל הדם רק דין הוא שצריך זריקה מן הדם כן אילו הי' כתוב רק קרא דואת דמו ישפוך הו"א דאין צריך לעשות שפיכה על כל הדם רק דמהדם צריך לעשות שפיכה ליסוד, א"כ איצטריך קרא דואת כל הדם ישפוך שצריך לשפוך כל הדם ליסוד וא"כ זה דוקא הכום שממנו נתן הארבע מתנות, ועכצ"ל דלא דמי דקרא כתיב וזרקו בני אהרן הצווי על הזריקה שצריך לעשות זריקה מדם וא"כ בודאי דאין צריך רק לעשות זריקה מקצת הדם אבל כיון דכתיב ואת דמו ישפך א"כ דין התורה הוא על הדם שהדם צריך שפיכה א"כ כל הדם צריך שפיכה ליסוד אף אם הי' כתיב רק ואת דמו ושפך, ומדכתיב ואת כל־הדם לרבות בא אפילו אם נתן הארבע מתנות מכוס אחד צריך לשפוך כל הכוסות ביסוד לראב"ש, ולרבנן בא לרבות אף אם נתן משלושה כוסות המתנות שאינן מעכבות כפרה ג"כ נשפכין ליסוד לפי זה בבכור ומעשר ופסח אף אם ילפינן מקרא דואת דמם תזרוק צריך לשפוך את כל הדם למזבח היינו לערות את כל הדם למזבח ולא להניח שיריים אלא לזרוק בפעם אחת הכל, נמצא דבין אם ילפינן מתן דם במעשר ופסח מקרא דודם זבחיך ישפך בין אם ילפינן מקרא דואת דמם תזרוק, הדין הוא בהדם שצריך לערות הכל בפעם אחת ולא להניח שיריים אלא אם ילפינן מקרא דואת דמם תזרוק צריך לעשות השפיכה. היינו לערות הכל ע"י זריקה ברחוק מקום, ואם ילפינן מקרא דדם זבחיך ישפך צריך לשפוך הכל בקירוב מקום דרך שפיכה לא בדרך זריקה, וכן מוכת בקרא שהרי קי"ל פסח בשפיכה וקרא בד"ה ל"ה איתא וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים את הדם מידם, הרי דנאמר בפסח לשון זריקה ובזה מיושב דברי הרמב"ם דלא סתרי אהדדי מה שכתב הרמב"ם בפ"ה מהלכות מעה"ק הבכור המעשר והפסח דם כל אחד מהן טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד כתב הרמב"ם דהדם טעון מתנה ומתנה הוא בכח דהרי כששופך הוא מערה הכלי והדם הולך מאליו ולשון מתנה הוא ע"י זריקה אלא ששופך הכל ע"י הזריקה וזהו דקאמר שהדם ניתן ע"ו מתנה אחת ששופך הכל כנגד היסוד אבל השפיכה הזאת ניתנת ע"י זריקה, ובזה מיושב לשון הרמב"ם שהרי בפ"א מהלכות פסח כתב הרמב"ם הלכה ו' ז"ל דם הפסח טעון שפיכה כנגד היסוד ואחר ששופכין את דמו וכו' ואילו שם בהלכה י"ח