לבוש מרדכי על יבמות לו

וא"כ אף אשת אח שנשארה באיסורה לא נוכל למילף מכל העריות לענין איסור צרות, כיון שהיא משונה מכל העריות, א"כ אילו הי' כתיב בקרא לצור ולא לצרור הוי ידעינן רק דכל העריות פוטרות צרות, אבל לא צרת הערוה, שעלי' יש רק איסור אשת אח שנפלה ליבום ונפטרה מטעם הערוה, אבל צרתה של הצרה מותרת להתיבם, וגלי קרא דגם צרת הצרה אסורה, דצרת הערוה ג"כ פוטר הצרה, וסבירא לי' לרב אשי דעכשיו דגלי קרא דלצרור דגם צרת צרה פטורה דצרת הערוה ג"כ פוטר צרתה, גלי קרא דאשת אח היכא שנפטרה מן היבום ומן החליצה היא ערוה לפטור צרה, ממילא ידעינן דעד סוף העולם, דהרי רבתה התורה אשת אח שנפטרה מן היבום והחליצה לאסור הצרות ככל העריות, אכן רב יהודה סבר דלא גלי קרא דאשת אח שנפטרה מן היבום והחליצה תאסור צרה, ורק לצרור משמע דהערוה פוטר צרה וצרתה עד סוף העולם

ב) ובזה יש לישב קושית התוס' בדף י"ב, דאמר רב אסי צרת אילונית אסורה, ופריך רב ששת שלשה אחין נשואין שלש נשים נכריות ומת אחד ועשה בה שני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתיבמות שנאמר ומת אחד מהם יבמה יבא עלי', מי שעלי' זיקת יבם אחד ולא זיקת שני יבמין וקתני עלה אר"י זה היא צרת אשת אח מאב שאיסור נפילה גרם לה, שלא מצינו בכל התורה כולהו כגון זו היא למעוטי מאי, לאו למעוטי צרת אילונית דשריא, והקשה בתוס' אמאי לא פריך למאן דאסר צרת מחזיר גרושתו, ולימא זו היא למעוטי צרת מחזיר גרושתו, ותירץ בתוס' משום דדמיא להדדי, דלבעליהן היו מותרים, אכן לדברינו יתבאר ביתר ביאור

דהנה בירושלמי פ"א סוף ה"א איתא, אשת אחיו שלא הי' בעולמו ואילונית הי' בפרשה, מה חמית מימר אילונית צרתה מותרת ואשת אחיו שלא הי' בעולמו צרתה אסורה ושני, אילונית מטעם אחר הוצאת, אשר תלד יצאת זו שאינה יולדת, לא דייך שאינה מתייבמת אלא שאת מבקש לאסור צרתה, אבל אשת אחיו שלא הי' בעולמו ערוה היא, וערוה פוטרת צרתה

ולכאורה דברי הירושלמי תמוה: דכמו דאמר באילונית דילפינן מאשר תלד, דייך שתלמוד שתפטור מן היבום, אבל לא למיסר צרה, א"כ הלימוד דאשת אחיו שלא הי' בעולמו דילפינן מקרא דיחדיו, נימא נמי דייך שתפטור מן היבום, אבל לא למיסר צרה

אכן לדברינו ניחא, דלמ"ד אילונית מותרת וצרת בתו אילונית אסורא, סבירא לי' דאף דילפינן לרב אשי מקרא דלצרור דאף אשת אח שנפלה ליבום ונפטרה מטעם צרתה שהיתה ערוה ונעשית היא ערוה ופוטרת צרתה, היינו דוקא שאיסור דאשת אח הי' שלא מן הנפילה הזו, וכיון דנאסרה עליו מקודם הנפילה הזאת מטעם איסור אשת אח. הרי ערוה היתה מקודם, וערוה פוטרת צרה, אבל כל זה אם כבר קודם הנפילה הזאת נאסרה מטעם ערוה אשת אח, אבל אם מקודם נפילה זו לא נאסרה מטעם אשת אחר מנפילה הזאת שהיא פטורה מן היבום, מאיזה טעם ולא מטעם איסור, אין איסורה דאשת אח מנפילה זו פוטרת צרתה, ואילונית הא אין איסורה על היבם מטעם אילונית, דהא אין באילונית איסור להיבם, ורק שבאילונית אין דין יבום, ומה שהוא עתה אשת אח מנפילה זו אין פוטרת צרה, וזהו דקאמר הירושלמי, דאילונית ילפינן מקרא דהיא אין זקוקה ליבום, אבל לא ילפינן שתאסור עתה צרה, אבל אשת אחיו שלא הו' בעולמו, הרי כבר קודם נפילה זו נעשית צרה, והיא כזו שלא נפלה לפניו ליבום כלל, וא"כ נעשית ערוה מקודם וערוה פוטרת צרה, ואף רב יהודה דסבירא לי' אין איסור אשת אח פוטר צרה מודה באשת אחיו שלא הי' בעולמו דהיא כבר אשת אחיו שלא נפלה לפניו ליבום, בודאי דאסור צרה, אבל אילונית הרי אילונית בעצמו אין איסור, ורק אשת אח של נפילה זו, ואיסור אשת אח מנפילה זו אין פוטר צרה

וא"כ שפיר קאמר גמ' דמה דאמר ר' יוסי זו היא אשת מאח מאב, שאיסור נפילה גורם לאסור צרה, דהרי האיסור של שני מתים חל עתה בשעת נפילה, דמקודם לא הי' לה איסור, והנפילה גורם איסור, אלא כיון דהנפילה גורם איסור דנעשית אשת שני מתים אוסר צרה ולמעוטי אילונית, דכיון דאילונית בעצמו אין איסור, ורק פטור מיבום, הנפילה לא תוכל לאסור צרה, וא"כ אי קאי על אילונית מדויק היטב מה דאמר ר' יוסי דממעט אילונית שאין הנפילה גורם איסור, אבל מחזיר גרושתו וסוטה הא אין הנפילה גורם האיסור, אלא איסור דמחזיר גרושתו שחל האיסור על היבם, וכן בסוטה, איסור סוטה שחל על היבם מטעם ק"ו במותר לה נאסר באסור לה לכש"כ, אין הנפילה עושה האיסור, אלא הנפילה עושה אותה לצרה, אבל האיסור הוא חזרת הגירושין או הסוטה, ומה שייך זה להוציא מדין דשני: מתים, ורק אילונית יוכל למעט, דשם הנפילה עושה האיסור, דעתה נעשית אשת אח מנפילה זו, ע"ז קאמר, למעוטי דאין הנפילה גורם איסור, וכן מוכח לקמן, דאמר רבא טעמא דבית שמאי דאין ערוה פוטר צרה מטעם דאין איסור חל על איסור, ולא אתי איסור אחות אשה וחייל על איסור אשת אח, ותקשה עכ"פ לפטור מטעם צרת אשת אח, אלא ע"כ דאיסור אשת אח מנפילה זו אין פוטר צרה, כיון דמהאי נפילה עולה היא בעצמה ליבום אף שהיא אשת אח, א"כ מה שהיא צרת אשת אח לא יפטור אותה, וכן כתבו התוס' בדף ל"ב, דלמאן דס"ל לא פקע איסור אשת אח ואיסור אחות אשה לא חיילי ואעפי"כ אסורה הצרה להתייבם כמו אילונית דאוסרת צרתה, הרי דגם בתוס' סבירא להו דמה דאילונית פוטרת צרתה למאן דסבירא לי' כן, הוא משום איסור אשת אח אבל למאן דסבירא לי' אילונית אין פוטר צרה (וצרת בתו אילונית יסבור דפוטר צרה, א"כ סובר דאילונית נופלת ליבום ונפטרה) יסבור דאין אשת אח מנפילה זו פוטר צרה

ג) והנה בסוטה דף ה', אמר בסוטה, ותתיבם יבומי,