לבוש מרדכי גיטין כח

נפסל, ולא מפסל אלא משעה דאתכחוש ואית לן למימר אאכילתא דאתכחוש אתכחוש, אאבהתא דלא אתכחוש לא אתכחוש, דהכי אמר במרובה דהוזמו על הטביחה ועל הגניבה לא הוזמו אע"ג דתוך כדי דבור העידו על הגניבה ועל הטביחה לרבא כיון דמההיא שעתא דמתזמי הוא דאפסלו, אטביחה דאתזום אתזום, על הגניבה דלא אתזום לא אתזום עכ"ל התוס', אכן לדברינו לא קשה, דלרבא דסובר דגם חסרון נאמנות מבטל כל העדות א"כ אף שאמר רבא דעד זומם נפסל מכאן ולהבא, וקודם שהוזם אם יעיד עדות תהי' עדותו כשרה, אבל באותה עדות כיון דאמרה התורה דמקצת עדותו בטלה, ממילא בטל כל העדות. דהרי גזרה התורה שעי"ז הזמה בטלה העדות, וממילא בטלה כולה, והא דאמר בגמ' נימא דמכאן ולהבא הוא נפסל אטביחה דאתזום אתזום אגניבה לא אתזום, הוא אליבא דדינא דקי"ל כרב נחמן דחסרון נאמנות אין מבטל כל העדות, וא"כ אם נימא דבשעת הגדה אין כאן פסול, א"כ אף באותה עדות אמרינן אטביחה דאתזום אתזום אגניבה לא אתזום, אבל לרבא באותה עדות אף בלא פסול אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, והעדות אף אם פסולו מכאן ולהבא, אבל העדות הא בטלה היא אטביחה, וממילא בטל עדות גניבה, וקאמר שם לימא כתנאי, היינו דלדידן אפשר לומר דפליגי בדין אם מכאן ולהבא הוא נפסל או למפריע. אבל רבא בעצמו אף דסובר מכאן ולהבא הוא נפסל, יוכרח לומר דטעמא דרבנן משום דתוך כדי דבור לאו כדבור, וכדאמר במסקנא

ג) ולפי זה לא קשה מה דאמר הרמב"ם דאם אחד אמר איני יודע בחקירות תתקיים העדות בשנים, אף דרבא אמר דאם נסבור כר"ע דמקיש שלשה לשנים תבטל כל העדות, דרבא לטעמי' דס"ל דאף בחסרון נאמנות אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, אליבא דר"ע, וכדביארנו דמוכח מירושלמי דדין עדים רבים שהעידו ונמצא אחד שעדותו אין מקבלין, ודין דעדים שהעידו ובעדותם יש דבר שאין מקבלין, כחדא נינהו: משו"ה קאמר רבא דאף אם אחד אמר איני יודע בחקירות כיון דאין מקבלין הוי כנמצא קרוב או פסול ובטלו כל העדים, אבל הרמב"ם הא פסק כרב נחמן דחסרון נאמנות אין פוסלת יתר העדות, א"כ הכא כשהעד אומר איני יודע, הוי רק חסרון נאמנות, משו"ה תתקיים ע"י החקירות

ולפי זה לא קשה כלל אמאי לא מביא הרמב"ם דין דשליח שהביא גט וכתוב בו מתנה, או שהביא שחרור שכתוב בו כל נכסי בחוץ לארץ, וצריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ, ולגבי המתנה הא אין נאמן, וא"כ נימא עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ולא יועיל גם על הגט ועל השחרור, אכן לדברינו הא מה שאין נאמן על הנכסים, אין בזה פסלות רק חסרון נאמנות משום שהוא רק עד אחד, ואין נאמן על הקיום, ובחסרון נאמנות הא לא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, אכן הירושלמי סבר כרבא דאף בחסרון נאמנות אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, וכיון דחסר נאמנות של אמירתו בפ"נ ובפ"נ על הנכסים, בטלה שנים שיודעים הנאמנות גם על הגט והשחרור, אבל הרמב"ם שפסק כרב נחמן, וכן באחד אמר איני יודע בחקירות תתקיים העדות בשאר, משום הכי לדידי' באמירת בפני נכתב ובפני נחתם לא שייך כלל לומר כיון שנפסל הגדתו לנכסים יופסל גם לשחרור וגט, דהרי אין זה פסולו אלא חסרון נאמנות

סימן ט

בדין כל גט שיש עליו עד כותי פסול, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים, וביאור דעת הרמב"ם

דף יוד. כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים, מני מתניתין כו' וכי תימא רבן שמעון בן גמליאל היא ודאחזוק בהא לא אחזוק בהא: אי הכי מאי אריא חד אפילו תרי נמי, אלמה אמר ר' אלעזר לא הכשירו בו אלא עד אחד כותי בלבד, לעולם ר' אלעזר, וכגון דחתים ישראל לבסוף דאי לאו דכותי חבר הוה לא הוי מחתים לי' מקמי', אי הכי אפילו בשאר שטרות נמי, אלא אמרינן רוחא שבק למאן דקשיש מיני', ה"נ רוחא שבק למאן דקשיש מיניה, אמר ר' פפא זאת אומרת עדי הגט אין חותמין זה בלא זה, מאי טעמא אמר רב אשי גזירה משום כולכם ע"כ, והנה הרמב"ם כתב בפ"ו מהלכות עבדים הלכה ו' ז"ל, כל שטר שיש עליו אפילו עד אחד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים שהן כשרין בעד אחד ישראל ועד אחד כותי והוא שיהי' כותי חבר עכ"ל, ותמה ע"ז בלח"מ ז"ל, קשה דבגמ' אמר דחתים ישראל לבסוף דעדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה) ואי לאו דהוה חבר לא הוה מחתים לי' מקמי', וא"כ למה רבינו לא ביאר זה עכ"ל

א) והנראה לי בזה, דהנה כתב הש"ך לדחות דעות הראשונים דאית להו דשטר שהיו עליו ארבעה או חמשה עדים ונמצא שנים פסולים תתקיים עדות בשאר אף דאם חתמו הפסולים באמצע או בסוף, והא דקתני בברייתא ב"ב קס"ג שטר שחתמו בארבעה או חמשה ונמצאו שנים הראשונים פסולים תתקיים העדות בשאר ס"ל להנך דעות דרבותא קמ"ל דאפילו הראשונים פסולים תתקיים העדות בשאר מכש"כ באמצע או בסוף, דחה דבריהם הש"ך, וס"ל, דוקא הראשונים פסולים תתקיים העדות בשאר, אבל אם הפסולים באמצע או בסוף השטר פסול, והביא הש"ך ירושלמי דאיתא התם על מתניתין, אלא מעתה אפילו כותי אחד יהא פסול אמר ר' אבין תפתר שחתם ישראל לבסוף, אמר ר' יוסי אתיא כמ"ד עדים חותמין זה שלא בפני זה, ברם כמ"ד אין עדים חותמין אלא זה בפני זה אפילו חתם כותי בסוף כשר, שטר שחתמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר, ר' אילא בשם ר' יוסי אתיא כמ"ד אין העדים חותמין אלא זה בפני זה ברם כמ"ד עדים חותמין זה שלא בפני זה אפילו חתם