לבוש מרדכי בבא מציעא צד

משטרי חוב דתנן מצא שטרי חוב אם יש בהם אחריות נכסים לא יחזיר ואוקימנא משום שמא כתב בניסן ולא נתן עד תשרי התם נמי ליהדר וכי אתי' למיטרף נימא ליה אייתי ראי' אימת מטא שטרא לידך והתם יהי' ראי' הש"ך שפיר דהרי בשטר שעבוד בעינן שהשטר יעשה שעבודים ואם נימא דע"י שטר שאין בו זמן לא חל שעבודים מאי מועיל שיביא עדים שראו השטר בידו שלא בזמן הכתוב הא שטר שאין בו זמן אינו עושה שעבודים וכיון דלא נמסר ביום שנכתב שטר שאין בו זמן הוא ע"כ דשטר שאין בו זמן נמי עושה שעבוד מיום שנמסר (שוב ראיתי דהתומים הקשה מאי ראי' מגט לשטר ולדידי נראה פשוט דכונת הש"ך להקשות משטר) וא"כ הא התם יהי' קושית הנודע ביהודה חזקה הא בשטר שעבוד לכ"ע מוקדם פסול א"כ איך יוכל לפרש הש"ך דפירוש אייתי ראי' אימת מטא לידך הוא אפי' שלא בזמן הכתוב א"כ מוקדם הוא שהרי קודם הנפילה הי' יכול לגבות בו מזמן הכתוב והוי פסול ע"כ דפירוש אייתי ראי' אימת מטא לידך הוא אם מטא לידו בזמן הכתוב וזה קושי' עצומה על רבינו הש"ך

ונראה לתרץ דהנה הש"ך בחו"מ (סי' מ"ג ס"ק י"א) כתב אם המלוה בעצמו כתב על השטר המוקדם קודם שנראה בב"ד שהשטר לא ניתן ליטרף אלא מזמן הזה שר. והקשה התומים א"כ מאי פריך בגמ' ב"מ על הא דאמר ר' יוחנן שטר שלוה בו ופרעו אין חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו אימת אילימא למחר וליומא חרא מאי ארי' שנמחל שעבודו תיפוק ליה דהוה מוקדם ומאי פריך הא אם הפסול אינו אלא משום מוקדם אם יכתוב המלוה עליו שלא ניתן ליטרף אלא מזמן זה יהי' כשר ולהכי אשמועינן ר' יוחנן דיש פסול משום שנמחל שעבודו ולזה לא יועיל כתיבה וע"כ מדפריך בגמ' תיפוק לי' דהוה מוקדם ע"כ דאין חלוק ואף במוקדם אם יכתוב עליו אין מועיל

אכן יש לתרץ דברי הש"ך דהנה לכאורה קשה על הש"ך איך כתב דכשר אם יכתוב עליו המלוה דלא ניתן לגבות אלא מזמן זה דהנה בחו"מ (סי' מ"ה סעי' י"ד) איתא לגבי הרחיק שתי שיטין את העדים מן הכתב פסול אבל אם מילא את השתי שיטין אף בעדים פסולים כשר ואיתא שם במחבר דאפי' אם מלאו המלוה שלא מדעת הלוה נמי כשר וי"א דוקא שמילאוהו מדעת הלוה אבל אם מלאוהו שלא מדעת הלוה פסול ובסי' ט"ו כתב המחבר ז"ל הא דמכשרינן במילאוהו קרובים אם הוא שטר שאין בו קנין דוקא שמלאוהו ביום שנכתב ונחתם אבל אם מלאוהו למחר וליומא חרא אפי' במצות הלוה פסול והנה הסמ"ע כתב דזה דכתב המחבר דדוקא במלאו אותו היום שנכתב כשר הוא לדעת הי"א דס"ל דאם נעשה שלא מדעת הלוה פסול אבל לדעה זו דס"ל דאף שלא מדעת הלוה כשר אף אם מלאוהו אחר היום שנחתם ג"כ כשר

אכן הש"ך השיג על זה וכתב וז"ל ולא נהירא דא"כ לא הוי להמחבר לעשות מזה סעי' מיוחד אלא נראה דס"ל דכ"ע מודו בזה דנהי דיכול לעשותו שלא מדעת הלוה היינו כיון שמסר השטר לידו כאלו הרשהו לעשות אבל מ"מ אין השטר נכשר אלא משעת המלוי וכו' עכ"ל הש"ך והנה הסמ"ע ס"ל דפליגי הנך פוסקים בזה אם ע"י מלוי העדים נעשה שטר היינו מקודם שנתמלא שני שיטין לא הוי שטר ועתה במילוי הוא עשהו שטר או אף קודם שנתמלאו השני שיטין ג"כ הי' שטר רק שהי' דין דרבנן שלא יגבה בו משום חשש שמא יזייף ובזה שהוא מילא את השני שיטין איננו עושה את השטר רק מסלק החשש מעליו ומשו"ה ס"ל דאף אם נעשה שלא מדעת הלוה ג"כ כשר שהרי לסלק החשש מעליו לא צריך דעת הלוה אבל הנך פוסקים דס"ל דדוקא מדעת הלוה כשר ס"ל דכל זמן שלא נתמלא עדנה לאו שטר הוא וא"כ צריך ע"י המלוי לעשותו לשטר ובלא דעת הלוה לא יוכל לעשותו שטר ולפ"ז שפיר כתב הסמ"ע דהא דאמרינן דאיננו כשר אלא א"כ מלאוהו באותו יום היינו דוקא להנך פוסקים דס"ל דבעינן דוקא דעת הלוה א"כ ס"ל דכל זמן שלא נתמלא לא הוי שטר משו"ה אם מלאוהו ביום אחר אין מועיל שהרי עתה הוא מוקדם אבל הנך פוסקים דס"ל דאף שלא מדעת הלוה כשר הרי דס"ל דהשטר הוא שטר רק דאין יכלין לגבות כ"ז שיש חשש ובזה שהוא ממלא השני שיטין אינו עושה שטר רק מסלק החשש א"כ אף אם יסלק החששא ביום אחר מאי איכפת לנו הא לא שייך בזה כלל דין דשטר מוקדם שהרי הי' כשר גם ביום שהי' נכתב ורק הי' עניו חשש ועכשיו שסלק החשש הוא שטר כשר ורק אם נראה בב"ד אז פסלוהו אבל לא קודם אבל הש"ך שכתב דכו"ע מודו דביום אחר פסול וגם כ"ע ס"ל דבעינן דעת הלוה רק שבזה שמסרו לידו הוי כאלו הרשהו הרי דס"ל להש"ך דעי"ז יתכשר השטר וכל זמן שלא נתמלא עדנה אין השטר כשר ובזה שהוא ממלא הוא עושה שטר משו"ה בעי דוקא ביום זה שנכתב גם בעינן דוקא שיסכים הלוה

והנה לפי"ז תיקשי כיון דקודם שנתמלא הנך שני שיטין לא הוי שטר כשר א"כ איך מועיל המילוי הא חתימת העדים קודם שמילאוהו לא הוי כלום שהרי כיון דקודם שנתמלא הנך שיטין לא הי' שטר לא הוי חתימה ורק הגדה בשטר הוי הגדה אבל מה שחתמו על הנייר הא לא הוי כלום וא"כ מה מועיל המילוי אף מדעת הנוה הא חתימת העדים הי' בפסול וע"כ צ"ל כיון דעדי חתימה אימתי נעשה חתימתן בסוף היום א"כ כל היום לא נגמר עדנה עדותם והגדתם ואימתי נגמר הגדתם בסוף היום ואז כבר הי' שטר כשר

לפ"ז תיקשי מה מועיל שכתב עליו המלוה שטר זה לא ניתן ליטרף אלא מזמן פלוני וזה כתב ביום אחר הא מלבד שקשה מדוע לא הזכיר הש"ך דבעינן דוקא מדעת הלוה לחד מ"ד אלא אף אם הי' מדעת הלוה ג"כ קשה הא חתימת העדים הי' בפסול וא"כ אף שאח"כ תיקנו אבל החתימה הא הי' בפסול לדברי הש"ך דס"ל דכל פסול אף משום חששא הוא פסול בעצם השטר וא"כ כבר נגמרה הגדתם בפסול ואיך יוכשר אח"כ הגדתם כיון דבשעת חתימה הי' בפסול לדברי הש"ך ועכצ"ל דלא דמי דאף שהש"ך ס"ל השטר כשיש עליו חשש הוא פסול היינו דוקא אם הפסול בעת שנעשה השטר משו"ה אם הרחיק שני שיטין מן הכתב דבשעת כתיבת השטר נעשה בפסול אז איננו שטר דכל שטר שנעשה שלא כתקון חכמים איננו שטר ושם אמרינן דע"י המלוי נעשה שטר אבל שטר כזה שבשעת הכתיבה והחתימה נעשה כתיקון חכמים אף שאח"כ נולד עליו ריעותא, השטר הוא שטר רק שיש עליו חשש אז ודאי מודה הש"ך דאיננו רק סלוק החשש משו"ה בנכתב השטר בניסן ולא לוה עד תשרי הא בשעת כתיבה נכתב ונחתם כדין ונעשה אז שטר א"כ הכתיבה והחתימה הי' בכשרות ונעשה שטר וע"כ הני דינים דנעשה שטר הוא בשעת הכתיבה והחתימה דאם כל דין שטר הי' תלוי רק בהלואה לא הי' שייך לומר נמחל שעבודו ע"כ דבשעת כתיבה וחתימה נעשה שטר ללות ולשעבד בו וכיון שכתיבתו וחתימתו הי' כתקון חכמים הרי הוא שטר כשר שאח"כ נולד עליו חשש פסול פן יגבה מזמן ראשון היינו בזה שעבר היום ולא לוה כיון שבכתיבתו וחתימתו לא הי' פסול מודה הש"ך דאיננו רק חשש והשטר לא נפסל ובעי רק לסלק החשש משו"ה אף אם כתב ביום אחר שטר זה לא ניתן ליטרף מזמן