לבוש מרדכי בבא מציעא ט

כי אין במקום הזה אך ורק התיבה הזאת, והיא אשר למענה נמסור נפשינו

אכן לא יצלח לפעמים כר עמל ותחבולה, השונאים הגיעו, ויהרגו הרכה, ויבוזו הרבה, ויהרסו כל הסוללות וישלחו באש את החומות, ויגיעו עד הסוללה האמצעית ויהרסוה ויחריבוה, אך נמצאו אנשים אשר לא התרפו ביום צר, ובאמצע המלחמה האיומה והנוראה, בתוך נהרי אש בתוך מטר של חצים חרפו נפשם מנגד, וימלטו עם התיבה אשר כה אושר העם העם אחרי אשר התפזר לכל רוח כתם המלחמה, אחרי אשר האויבים הלכו להם, עיפים ויגעים מוכים ופצועים התקבצו אל מקום אחד, והגבורים אשר מלטו אותם מכליון ואבדון בהצילם את ספר הזכיות שלהם בראשם, אז החלו להתנחם על המלחמה ההיא, באמרם, הן אמת כי נפל ממנו רב, כל עמלנו נשאר בידי האויב, הרס השונא כל המבצרים שלנו, עד המבצר התכוני הגיע, אבל הלא בהמבצר הי' אך ודק התיבה הזאת עם כתבי הזכות. וכאשר היא בידינו לא נוצחנו בשמחה רבה, יזכרו כי בהמבצר לא הי' אך ורק התיבה הזאת

כן אצלינו עם ישראל הן ארץ ישראל יש בה עשר קדושות זו למעלה מזו. כל קדושה היא חומה בצורה לרוח ישראל. העזרה יש בה קדושות זו למעלה זו, המבצר התכוני של עם ישראל. לב ונפש ישראל. אשר למענו מסרו עצמם שמונים אלף כהנים לאש, הוא מקדש ה'. בית קדשינו ותפארתינו, היכל ה'. אשר שם יושב הכרובים נקרא עליו, החיל של עם ישראל' ג"כ מחולקים ללגיונותיהם. סביבות המבצרים, ישראל במעמדם ולוים בדוכנם, וחיל שומרי הראש הם הכהנים אשר הם יכנסו לפנים בבית מלכו של עולם כלי הנשק של עם ישראל. הם התורה שהורו לעם ישראל והקרבנות אשר הקריבו הכהנים לפני אדון כל הארץ, גם אלה אשר רחקו ברוחם מעם ישראל, גם הם ראו בחוש, כי כל זמן שישראל עוסקין בעבודה אין נמסרין וכן הודה זקן אחד בעת שלחמו הורקנוס ואריסתובלוס זה על זה והזקן ההוא שלעז בחכמת יונית, אשר רצה להדיח את ישראל, בחכמת יונית, גם הוא הודה כי כל זמן ישראל עוסקין כעבודה ואין נמסרין בידי מנצחיהן. והנה עת אשר שלמה המלך ברב עושרו וגודל חכמתו בנה את בית המקדש, וכל ישראל נקבצו אליו לראות בכבוד הבית, אז נאמר המקרא אין בארון רק שני לוחות הברית. היא הודעה לכל ישראל. ראו את כל העמל והגדולה הכבוד והתפארת. שעשו. הלא כל הקדושות הם מעלות להסוללה התיכונה של עם ישראל הוא קדשי הקדשים מקודש מכל הקדושות. ומה יש בהמבצר. הזה ארון ה' ומה יש בארון ה' אין שם יותר אך ורק שני לוחות הברית. וספר התורה זהו אושר שלנו, כתב הזכות ספר הברית שניתן לנו ממלך כל הארץ. אשר כרת עמנו בהוצאותנו ממצרים. אך למען השני לוחות האלה. נעשה כל התהלה והתפארת, כי זה כל אשרינו וקיומינו, אורך ימינו בזה ובבא, זו היא הודעה גלוי' לכל ישראל, אשר נקבצו לשם פתיחת ההיכל הודיעו אותם. כי עיקר הקדושה. אך ורק בשביל לוחות הברית, ע"כ ידעו מעתה איך להזהר. איך להוקירם. איך לשמרם מכל משמר, כבבת עינם, כי אך בשני לוחות הברית וספר התורה הצלחתינו ותקותינו

והנה בעונינו אבדנו את מחמד עיננו טימוס הרשל ימ"ש, שלח: באש, אח כל מבצרינו גדע כל קרן ישראל, כל גבורינו טבח הריות ישראל פלח נהרי נחלי דם נשפך, עוללינו רמסו כחומר טיט גלה ישראל מעל אדמתו. כל החיל שלנו אבדנו בחטאינו אין לנו לא כהן בעבודתו. ולא לוי בדוכנו, ולא ישראל במעמדו על זה דוה לבנו. כי בית קודש הקדשים. מבצר התכוני שלנו, ניתן כיד האויב, וישלח ה' באש, שועלים הילכו בהמקום הקדוש הזה, מלחמה נוראה ונצחון גדול, הגדילו אויבינו לעשות. בעת הצרה הנוראה הזאת העמיד לנו ה' איש גבור חיל, גבור לא בכח ולא בחיל, אך ברוח ה' אשר בו הוא ר' יוחנן בן זכאי הוא הציל מתוך נהרי אש, את האוצר היקר. אשר למענו נעשה כל הכבוד והגדולה, כי מלט בחכמתו. את יבנה ושושולתי' את נושאי לוחות הברית, וספר התורה באמור לו אספינוס, שאל מה אתן לך, לא שאל ממנו. שישאיר לו מקום אחד, אשר יהי' לישראל שם שם מלך, למען לא יבוזו בעמים לא זהו, אושר של ישראל, ולא זהו קיומו, כתשובת חכם אחד מחכמי יון. לאלכסנדר המוקדוני, אשר שאלו, אם ברצונו, שיבנה אח עיר מולדתו, אשר החריבה בגבורתו. אכן החכם ההוא השיבו, מה תועלת אם תבנה אותה יבא אלכסנדר אחר ויחריבנה, אך גבורינו ברוח ה'. הוא בקש יבנה ושושולתי' הוא ביקש אשרינו האמתי. כתבי הזכיות של מלך מלכי המלכים הכרית שברת עמנו. בהוציאנו ממצרים, בה רשום כל זכיותינו וכל דרכינו בהצילו זאת הציל את ישראל מכליון ואבדון ועתה אף כי נתפזרנו בכל פנות, והרבה רוחות רעות סוערים לבלוע את ספינת ישראל, אך נפלאה היא הספינה הזאת. אשר תוכל לעבור את הים הנורא את הגלות המר. תוכל לעמוד נגד הסערות הסוערות בכל עוז אף כי הרוחות יטלטלוה טלטלה גבר, יעלו שמים ירדו תהמות, אך להפכה כולה לא יכלו, באשר הותיר לנו ה' מלחי' וחובלי'

נצייר לנו, כעת אשר התחדשה על פני הארץ. חכמת הקיטור אשר ע"י כח הקיטור, יובילו מרכבות טעונות משא אשר משקלן ביחד יעלה למאות אלפים וע"י הכח הענקי הזה יעברו ארחות ימים. בספינות גדולות. אשר אלפים אנשים ימצאו בם, ולמאות אלפים משקל משאות, והנה בעת אשר עוד לא התפשטה עוד החכמה הזאת. ועוד כמעט כל הספינות שטו על הים במשוטיהם ע"י הרוח ובם תורנים חזקים ונסים מפרשים. ארוכים ואחד אשר הי' חכם בעשית המכונה, ובהנהגתה ע"י כח הקיטור בנה ספינה. ע"פ השיטה הזאת והוא הי בעצמו מנהל המכונה כי עוד לא הי' מי שיודע בחכמה הזאת הנוסעים כדרכם לא התבוננו באיזה ספינה ישבו. ויושבים ונוסעים, ולא יחשבו מאומה מי הוא מנהיגם ומנהלם ואיך תתנהג כי זה דרך כל האדם, לבלי לחשוב איך תלך הספינה הם יודעים אך ורק כי ישבו ויסעו. בעת אשר כבר עברו דרך רב אמר אחד מהנוסעים לחברו. אסיר תודה הנני להמבשל בבית המבשלות כי הוא יאכיל אותנו ולולא הוא נוענו ברעב. זה זמן רב אשר נוסעים אנחנו, ולפנינו אך שמים וים, הנוסע השני ענה לו מדוע לא תזכור להיות מכיר טובה לבעל הספינה, אשר הוא מנהלה, והוא מוביל אותנו למקום חפצנו והוא בחכמתו ובתבונתו ינהגה באורח טוב. זכר נא הסערות הגדולות אשר