לבוש מרדכי בבא מציעא ח

פתיחה ברכות ס"ג תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו, נתבונן מדוע קראו להישיבה בשם כרם, רש"י ז"ל כתב כי באשר ישבו שם שורות שורות ככרם הנטוע שורות, ע"כ קראו לישיבת יבנה בשם כרם, אך יפלא, וכי בשביל. שישבו שורות. ישנו שם ישיבה לשם כרם, אם כי הסדר הוא עיקר גדול בחיי האדם. וחז"ל הקפידו מאד על הסדר, ועל כל פעולה עשו סדרים מה להקדים ומה לאחר, עד כי אמרו רז"ל בסנהדרין (לח:) כי האדם בשעה ראשונה הוצבר עפרו שני' נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו, דב רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו, הורו לנו רז"ל בזה, כי אף שהשם כל יכול, וברגע אחת יכול הי' לברא אדם שלם עומד על רגליו ובו נשמה, אך בורא הכל ברא את האדם בסדר. למען יעשה האדם כל. מעשיו בסדר ובמשטר, כי אז יהי' דעתו שלמה וצלולה, ולא יאבד את דעתו, ובודאי דבר גדול הוא שישבו בישיבת יבנה שורות שורות. בסדר ובמשטר בלי ערבוביא, כי חז"ל שמרו מאד את המשטר, אך על כל זה, אין זה דבר. כללי, אשר אך בשביל זה יכנו את שם הישיבה בשם כרם, אם אין לזה עוד טעם

אכן הורו לנו רז"ל בזה, דבר גדול, תחת השם כרם, הקיפו ידיעה ותורה שלימה מחיי ישראל, כי כאשר אצל ישראל כל ארץ בשם תקרא, כמו בבל אשור פרס יון. אך הארץ הקדושה, תקרא בשם ארץ סתם, בלי שום כינוי, וידוע כאשר יאמרו סתם ארץ הכונה הארץ של כל ישראל, מסתימת הדברים בלי שום תואר נבין, כי הוא דבר שאין צריך לסמן איזה ארץ ושל מי. סתמן כפירושן כי הכונה דבר של עם ישראל, כן תשכילו לקרא לישיבת יבנה בשם כרם, להשכיר לכל ישראל, כי כל כרם יש לו שם לווי של מי הוא אך כרם יבנה נקרא סתם בשם כרם, בלי שום סימן ותואר, כי הוא כרם של כל ישראל, לא כרם גפנים ולא כרם זית, אך כרם ישראל, כרם שבו ועל ידו יגדל כל ישראל, זהו הכרם אשר אין צריך לציינו, ולא] לבארו אך לקראתו בשם כרם סתם, כרם הכללי של כל ישראל בל יאמרו שונאינו מנדנו עת החריבו את בית קדשינו ותפארתינו, כי נצחו אותנו, לא עוד כרם ישראל חי. שתול על מים חיים מי התורה, מריח מים יפרח ישראל, בהכרם, וע"י הכרם, כי הוא כרם ה' לעולם לא ישורש

בזה נוכל לבאר הכתוב בדברי הימים קפיטל ה', כאשר נשלם המלאכה אשר עשה שלמה בבית ה', וכל ישראל נקהלו והעלו את הארן, ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל קודש הקדשים, אין בארון רק שני הלחות אשר נתן משה בחורב אשר כרת ה' עם בני ישראל בצאתם ממצרים, ולכאורה נפלא הדבר, למה סיפר לנו הכתוב כי בארון לא הי' דכר רק השני לוחות. וכי הינו מדמים אנחנו שהניחו שם דבר מה, למה הודיע השלילה שלא הי' בארון רק שני לוחות. הלא הי' לכתוב הידיעה החיובית כי בארון היו שני לוחות הברית. ומדוע הודיע לנו כי לא הי' יותר

אכן נקח לנו למשל, הנה ידוע כי עת שמשלו בבל ומלכי פרס, על יותר ממאה מדינות. והרבה אנשים ומדינות שלמות גלו ממקום למקום. בעת ההיא אם יצא מאת מלך פרס או כדומה כתב הורמנא שנותן לעם אחד שגלה מקודם נותן להם רשות לשוב למקומם, ונותן להם במתנה את כל המדינה שהי' שלהם, הנה כל אושר והצלחת העם ההוא, הוא הכתב אשר בו רשום זכותם, ספר הגלוי שניתן להם, הוא כל קיומם, כאשר בעת שהעלילו צוררי ישראל, על ישראל בימי דריוש. על בנותם את מקדש ה', דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא, והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתא מגילה חדה, ובה הי' כתוב הרשיון שנתן כורש המלך לבנות בית אלקינו, ואילו הי' נאבד המגלה הזאת אזי היו מבטלים, ומפסיקים בנין בית ה'. כי אז כל אושר עם כולו הי' תלוי במגלתא חדא

והנה נקח לנו למשל כורש מלך פרס, נתן ספר ברית לעם אחד שהגלה. אשר הוא מרשה להם לשוב לארצם, והוא נותן להם את ארצם, ובספר ההוא, רשום כל הדרכים איך ישובו למקום מולדתם, וגם רשום מפת ארצם כל מקום ומקום בדיוק. הנה העם ההוא. את הכתב ההוא ישמרו מכל משמר, כי הוא כל קיומם ומעמדם, בלתי הכתב ההוא אומללים המה. יאבדו ארצם ומולדתם אם יאבדוהו, והנה בדרך שמעו כי שונאיהם בנפש באים למלחמה עליהם הלא יכינו עצמם למלחמה, ומה עליהם לשמור. לבל יפול הכתב ההוא בידי זרים. ע"כ הם עושים סוללות וצריחות, הם מתפקדים למלחמה מכינים להם קשתות וכלי תותח, ומתחלקים ללגיונות, רגלים ורוכבים, אח הסוללה האמצעית, אשר היא מוקפת מכל יתר הסוללות, יבחרו לשום בה את התיבה אשר נתון בה, כתב זכותם ואשרם, וסביב לסוללה ההיא, כל החיל שומרי הראש, הגבורים הם יעמדו לשמור את מחמד נפשם, סגולת עמם, וכל יתר החיל יצטידו על הסוללות המקיפים, והם כולם מוכנים למלחמה, ללחם, בעד אשרם וקיומם, אצל התיבה יעמד שומרים, אשר ישמרו אח התיבה, והכתבים אשר בה לשמרם, ולנקותם, כאשר יעמידו את השומרים, כדי שידעו את האוצר הניתן בידם, יאמרו להם שרי הצבא, הראיתם, את העמל הגדול שעמלנו, הסוללות שבנינו הלא אך למען שיהיו משמר על הסוללה הזאת הסוללה הזאת האמצעית ובהסוללה האמצעית מה בה תדעו כי אין שם דבר אך ורק התיבה הזאת אשר מפקידים אנחנו בידכם כל החיל אשר הועמד מסביב, אך ורק למען הגן על הסוללה הזאת אם תתבוננו אל כל אשר בנינו והגדלנו לעשות, כי הם אך ורק למען הסוללה הזאת, ותתבננו, כי אין בה אך ורק התיבה הזאת, הלא תבינו יקרת אוצר העם כולו, אשר מפקידים אנחנו בידכם, תזכרו תמיד