לבוש מרדכי בבא מציעא י

שברו כל התורונים קרעו כל המפרשים מכל המפינות ועי"ז טובעו כמה ספינות, ספיניתנו עברה בשלו' ויאמר לו הנוסע רצוני שתראה לי את האיש אשר תאמר האיש אחזהו בידו ויובילו לאחד הארובות, ויאמר לו הבט נא למטה שם יושב האיש, עיניו ולכו אל המכונה ובזה ינהל את ספינתינו כי הוא יושב על האח, והאש מבער. עי"ז יוציא קיטור, אשר ינענע את המכונה והמכונה את הגלגלים, והגלגלים אח המשוטות. וכה ינהיג את הספינה, ויבט האיש עליו, והנה חשך פני המנהל משחור, ועיניו ולבו אך אל האש והמכונה לא ישמע את כל הנעשה סביביו והוא יושב וראשו כפוף ומכים פעם אל המכונה פעם אל האש. פעם אל מורה הדרך, הנוסע השני בראותו את תארו לעג לו, ויאמר אל האיש המשוגע אנכי כי תחפוץ להגיד לי דבר שקר כזה כי ע"י ההבל היוצא ממים יוכלו להנהיג ספינה טעונה כמה מאות אנשים וכי האיש הזה היושב כתחתית והוא חשך משחור, לא יצא החוצה הוא ינהיג הספינה אין זה כי אם אסיר אשר ענשו הוא כן, ראה נא אנחנו נוסעים חפשים, יש הרכה שנוסעים במחלקה השני' ובמחלקה הראשונה מתענגים בכל אות נפשינו והאיש הזה היושב בתחתית אצל התנור והכירים פניו מושחרים. הוא המנהיג את הספינה לא אאמין בכח ההבל אשר בדית מלבך, ולא כי האיש הזה הוא החכם אשר הוא מנהלינו. ועוד היאך תאמר כי הוא ינהיג איך יודע הוא הדרך הן למטה בהספינה הוא יושב, ואיך יודע הוא הדרך פן מוליכה בחזרה, על זה ענה לו השני הראית אצלו, יש מכונת קטנה כמו מורה שעות, שם תחוב מחט המגנעט. אשר סגולתו בכל אופן וצד שתטהו הוא יתנענע אך לצד צפון, ובאשר בקי הוא מנהלינו הזה בכל הדדך. יודע הוא דמקומות אשר שם הסלעים וע"כ הוא מביט על המחט, ויודע הוא איך להנהיג, ואם נטתה הספינה מן הדרך. צחוק גדול פרץ מפי הנוסע השני החכם בעיניו בשמעו הדברים האלה, ויקרא עליו הוי פתי מאמין לכל דבר, איך תאמין כי יש מחט כזה, אשר יאהב דוקא את הצד הצפוני, הן אנכי אדם ולי בינה ואם אסגור עיני לא אדע אי' צפון והמחט הדומם הזה הוא יודע אי' מקום צפון והוא רוצה דוקא להיות לצד צפון כנראה, אינך מאנשי הדור החכם הזה אשר מאמינים רק מה שמבינים בשכלם ואתה תאמין אף דבר שאינך משיג בשכלך לא נאה לאיש כמוך להיות כן אם תבין בשכלך אז תאמין אבל כל תאמין כי יש מחט דומם בלי שום הרגש שהוא ירגיש כי הטוהו מצד צפון והוא יתהפך. השני ענהו. לא אתוכח עמך על אשר חכם הנך בעיניך משבעה משיבי מעם, ועל אמרך כי לא תחפוץ להאמין רק את אשר תשיג בשכלך, כי לא הי' לך לזרוע כי לא תבין איך יגדל, ולא הי' לך לאבול, כי לא תבין איך יחעכל, לא אתוכח עמך על זה, כי הרבה לדבר כזה אך אבקשך אחת מדוע לא התבוננת איך תלך ותתנהג ספינתינו. הלוא ראית כל הספינות יש להם תורנים ארזי הלבנון, גם מפרשיהם גדולים וארוכים, יש להם מגדל שיעמדו עליו חוזי הככבים ואף כי יש להם כל אלה הלא ראית בעת הסערות הגדולות הרבה ספינות גדולות וחזקות טובעו ונופצו, כי נשבר תורנם לרסיסים, נקרעו מפרשיהם ובלא התורן והנם היו למשחק לגלי הים, אשר נפצו אותם אל הסלעים ואבד זכרם, וירדו במצולה הם וכל אשר בהם וראה אשר ספינתינו פרשה מהחוף זה כמה, בלי תורן ונס ואיך הלכה עד כה על פני הים הזועף וגליו הנוראים בלי שום מפרש, ועברה בין סלעים ואבני נגף ואת כולם עברה בלי פגע ומכשול, ולמרות כל הזועות היא הולכת ומפלשת נתיב בתוך גלי הים, אשר יהמו יחמרו, ואיך לא התפלאת על הפלאות האלו, כי תלך ספינה בלי שום תורן וגם ועוד תצלח בדרכה, ותקפח עוד כמה ספינות הלא אם רק חכם אתה ומתכונן על הנעשה הלא בהכרח תודה כי הספינה הזאת תלך לא בכח פשוט ככל יתר הספינות אך כח אחר כח בלתי פשוט הוא ינהיג הספינה, ואם כי עוד לא דאית ולא תבין איך יש בכח קיטור להניע ספינה טעונה כמה אנשים אבל האמת הוא כמו שאמרתי כי הספינה הזאת שטה בכח הקיטור אשר הוא יצלח להטות הספינה בלי תורן ונס ולהטותה לכל רוח, וכן הלא ראית כל הספינות ילכו אך לאור הכככים ועת אשר החושך יכסה ארץ וערפל נורא על פני הים עת הככבים לא יהלו, אבדי עצות המה כי יאבדו דרך אך הספינה הזאת לא לאור הככבים תלך. כי הלא ראית כל העת שעברנו ענני ערפל כמו הים. וספינתינו הלכה ביושר נתיבה, הלא בהכרח עליך להודות כי צדקו דברי אשר הגדתי לך כי יש מחט מגנטי אשר הוא יתנועע אך לצפון וע"כ יאיר הדרך גם באישון לילה ובעת העננה והערפל, וכאשר תתבונן כל אלה אז יבא חכמה בלבך להבין כי אך האיש היושב שמה על האח אשר חשכו פניו, הוא אשר בחכמתו ובתבונתו הרבה ינהיג ספינה טעונה אלפי אנשים, עם משקל למאות אלפים, ובין שני הסלעים יעבירנה בשלו'. למרות הגלים הסוערים והסערות הנוראים השוברים תורנים וקורעים נסים ומטביעים ספינות, והמורה שעות הקטן אשר בידו הוא מורה הדרך לנו ולו אנחנו חייבים להודות על אשר באנו עד כה, ונקוה כי הוא יובילני עד החוף ואז תראה את הכבוד והגדולה אשר ינחל הוא אף כי כל היום יושב בתחתית הספינה ואנחנו אשר כדבריך הפשים הננו, יושבי במהלקות הראשונות ומתענגים על כל טוב מי יודע מה יאמרו שם על מחורותינו אם לא יפסלוה. כן אנחנו בני ישראל מאמינים אנחנו כי הגלות הנורא, ים הזועף נעבור אך ע"י נושאי דגל התורה, יושבי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובזמן שהקול קול יעקב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין ידי עשו שולטות בנו. כנסת ישראל נמשלה ליונה, מה יונה כנפי' מגינות עליו, כן ישראל מצות מגינות עליהם, זקיני' הם מגינים עליו, אך בכח התורה אשר הוא מגין ומציל אשר לא משה מקרבינו יכלנו לעבור בין צורי נגף אבני מכשול, שקמו עלינו בכל דור ודור, ע"י הדרכים שהתוו לנו חכמינו, לא אבדנו מן דרך עד אשר נקוה בעזרתה ובזכותה להגיע אל ההוף עד אשר יגאלנו צורינו, אכן יש אלה מקטני אמנה, אשר אסירי תודה המה למבשלי התפוחי אדמה, וכי נאמר אליהם, כי תלמידי החכמים יושבי באהלי התורה, הם חיל השומר לראש ישראל, הם ע"י הכל פיהם יחזיקו את כלל ישראל ינהלו את ספינתינו על-פני הים הנורא וגליו הזועפים, הדבר למשחק להם, היתכן, הם יושבי המחלקה