לבוש מרדכי בבא מציעא קמח

לא בעי דוקא שיתנו לו בתורת מתנה רק ממילא כיון דאין בעד מה להתחייב שאין כאן איסור גזל דאיננה שלא מדעתו וגם לא התחייב בעדם, ממילא הכסף שלו א"כ הכא הרי שפיר אמר הרמב"ם דבהכסף אין כאן שינוי כלל היינו אף אם יתבטל הקנין שקנה בהקרקע כנגדם תבטל מצד תנאם שבאם יחזור הלוקח יתבטל הקנין שקנה בעד מעותיו לא יתחייב המוכר בעד הכסף כיון שלא נתנם לו באופן שיתחייב בעדם א"כ התנאים הן רק בבטול קנין הקרקע אבל הכסף בכל גווני הוי של המוכר משום דהוי כמעכשיו דלא שייך אסמכתא כל זה הוא בערבון שנתן בתורת תחלת פרעון אכן התוספתא שהביא הכ"מ גבי ערבון מיירי שנתן ערבון לקנוס החוזר בו מדקתני שם אמר ר' יהודה היאך זה זוכה בדבר שאינו שלו אלא נותן לו ערבון שלו ואם הי' מיירי התוספתא בערבון שהוא לתחלת פרעון א"כ איך אמר ר' יהודה נותן לו ערבון שלו משמע דמחזיר לו הערבון עצמו ואם מיירי בתחלת פרעון הי' צריך לומר אלא זוכה בשדה כנגד ערבונו כדקתני בברייתא בגמ' דזוכה בשדה כנגד ערבונו ע"כ דמיירי בתוספתא בערבון שהוא לקנוס החוזר א"כ שפיר אמרה התוספתא בכה"ג דנותן נו ערבון שלו אף אם חזר בו הלוקח שהרי הכא הדאי הוא בקנין הערבון שאמר הלוקח אם אחזור בי אז תקנה הערבון וא"כ הקנין באסמכתא וקנין באסמכתא אינו מועיל אף היכא שבידו כל זמן שלא קנה מעכשיו

ולא קשה נמי כל הנך קושיות מהמלוה על שדהו דהא שם ג"כ התנאי הוא בעצם קנין השדה אם לא אשלם אז תקנה וכל אם להבא משמע שאז תקנה וקנין באסמכתא אין מועיל אף שהוא בידו, וכן לא קשה נמי מפרע לו מקצת חובו שהקשו אמאי קאמר ר' יהודה דהוי אסמכתא הא ע"כ הכונה שבאם לא ישלם לזמן פלוני אז יהיו המעות מחולים דזה אין לומר אז אתחייב דא"כ איך אמר ר' יוסי יחזיר שטרו הא הוי שטר שנמחל שעבודו ושטר שנמחל שעבודו אין גובין בו:

ע"כ דהפירוש אם לא אפרע אז יהא מחולים והא הרמב"ם סובר דבדבר שבידו לא שייך אסמכתא אכן לדברינו ניחא דהנה כשמגיע לאחד חוב והלוה נותן למלוה כסף אם לא נתנו לפרעון לא נסתלק החיוב רק מגיע לזה וזה מגיע לזה שהרי קי"ל בכתובות שנים שהוציאו שטרות זה על זה זה גובה וזה גובה ואף מאן דס"ל התם אפוכי מטרתא למה לי היינו היכא דאין נפ"מ לדינא א"כ אפוכי מטרתא למה לי אבל אלו הי' נפ"מ הי' מודה דזה גובה וזה גובה:

הרי דאם יש לאחד חוב על חברו לא נפקע החוב בשביל שהלוה הלוה למלוה רק זה חייב לזה וזה חייב לזה, נמצא דאם פרע מקצת שטרו ואמר אם לא אתן לזמן פלוני תן לו שטרו לא הקנה לו הכסף בתורת שיהי' שלו רק אמר אם לא אפרע לך לזמן פלוני אז יהי' מחול לך החוב שיש לי אצלך בעד המקצת שאני, פורע עתה החוב שזה יהי' מחול לך ואם אפרע השאר אז יהי' החוב פרעון נמצא דהוי המחילה באסמכתא דאי לא אפרע אז יהי' מחילה, וא"כ הוי המחילה באסמכתא ומחילה באסמכתא אין מועיל דמה לי מחילה באסמכתא או קנין באסמכתא כיון דהוי המחילה דאי אי לא אפרע אז יהי' מחול וכיון דהוי אסמכתא אין מועיל אבל גבי ערבון אין הכונה אחזור אז יהי' מחול דהכסף הוא נותן לו עתה בודאי רק הוא מתנה בהקנין שהוא קונה כנגד מעותיו שבאם יחזור אז יתבטל ובבטול לא שייך אסמכתא. וזה אין להקשות א"כ גבי שטר שפרע מקצת חובו ג"כ לימא שהוא נותן לו המקצת בתורת פרעון שיהי' שלו רק הוא מתנה שבאם לא יפרע השאר לזמן פלוני אז יתבטל הפרעון זה אין שייך לומר כלל דכיון שהוא פרעון הרי נתבטל החוב ונפקע לגמרי א"כ איך שייך לומר יתבטל הפרעון אבל יהי' החוב דדוקא גבי קיום שנעשה דבר אז שייך למימר שמתנה תנאים שבאם יהי' כך אז יתבטל קיום הדבר כיון שנעשה הקיום בתנאי וזה שייך רק בדבר שנעשה אבל לא בדבר שנתבטל ואיננו אין שייך כלל לומר שיהי' מחדש והכא כיון שפרע הרי נפקע החוב היינו מקצת החוב וא"כ איך שייך לומר שבאם לא יפרע אז לא יתבטל החוב כיון שאינו כבר וא"כ צריך הוא לבאר אם לא אפרע אז הנני עושה התחיבות וזהו אסמכתא דזה אסמכתא בקיום הדבר וכן נראה לי דזה טעמא דלא ילפינן הפרה לומר דנשאלין על ההיפר כמו דנשאלין על ההיקם אכן לדברינו ניחא דבשלמא הוקם דהוא קיום הדבר שייך שפיר לומר דנשאלין ומבטלין קיום הדבר אבל בהפר כיון דנתבטל הנדר ע"י ההפרה נהי שאמרה התורה שיוכל עתה לבטל ההפרה אבל במה יתקיים הנדר כיון שכבר בעת השאלה בטל הנדר דמה שאמרה תורה דמבטלין ע"י שאלה לא אמרה התורה שעתה הוא כמי שלא הי' בעולם כלל רק שאמרה התורה שיוכל אח"כ לבטל הדבר שהחכם עתה מבטל הדבר למפריע אבל הי' בעולם א"כ בעת שהי' הפרה כבר נתבטל הנדר וא"כ איך יוכל אח"כ החכם לבטל ההפרה אחרי שכבר הנדר אינו בעולם (ועיין בר"ן נדרים דף פ"ז ד"ה וחזר המקיים) וא"כ הכא לא שייך כלל לומר שאח"כ יתבטל הפרעון אחרי שכבר הי' הפרעון ואין החוב עתה בעולם לא יוכל הפרעון להתבטל משו"ה ע"כ גבי פרעון התנאי שהוא נותן עתה בתורת חוב זה על זה ובאם לא יפרע אז יהי' מחול, א"כ הוי קנין באסמכתא, היינו מחילה באסמכתא ומחילה באסמכתא אין מועיל אבל בערבון התנאי על בטול ולא על הקיום משום דהקנין נגמר עכשיו רק התנאי הוא אם יחזור אז יתבטל הקנין בכה"ג מועיל דהוי מעכשיו ודו"ק

סימן כה

סוגיא דמתנה מועטת אין יכול לחזור בו, ויבאר דמה שבידו לזכות, אין מועיל רק שיהי' כבא לעולם, אבל כל זמן שלא זכה אין יכול לעשות חו"מ, ויבאר דהיכא דאסור לחזור, בתרומות ומעשרות הבעלים בעצמם זוכים בעד הכהן ויבאר שיש רשות לבעה"ב, לעשות שליח לעשות תרומת מעשר, כמו דהוא בעצמו יכול לתרום

דף מ"ט ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן האומר לחבירו מתנה אני נותן לך יכול לחזור בו, יכול פשיטא, אלא מותר לחזור בו אמר רב פפא ומודה ר' יוחנן במתנה מועטת דסמכא דעתיהו הכי נמי מסתברא דאמר ר' אבוהו אמר ר' יוחנן ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי בן לוי רשאי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר אי אמרת בשלמא לא מצי למיהדר בי' משו"ה רשאי אלא אי אמרת מצי למיהדר בי' אמאי רשאי אישתכח דקא אכיל טבלים ע"כ

וכתב על זה הקצות החושן בסימן ר"ד ס"ק ג' ז"ל וקשה נהי שמובטח לו שבודאי יתננו לו אכתי במאי קנה לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר כיון דעכשיו אינו שלו ולא זכה בו וראיתי בשיטה מקובצת שהרגיש בזה וכתב ז"ל רשאי בן לוי לעשות כתב ר"מ אע"פ שלא קנאו בן לוי לא במשיכה ולא בהגבהה איירי במכירי לוי' דחשוב כאלו בא