לבוש מרדכי בבא מציעא יג

השופכת הדמים של כל ישראל, אם חייך אינם בעינך כלום כאמרך ואני כאשר אבדתי, כי המלוכה על מאה ושבע ועשרים ומאה מדינה, אין נחשבים בעינך, באשר נקרעת מבית ישראל, והנך אנוסה בידי מי שאינו ישראל, והנך חושבת עצמך אבודה, אבל איך לא תחום על עם ישראל אשר הנך מאבד בידיך בזה שתצום, ומראך ותוארך יהפך למשחית, ולא תמצא חן בעיני אחשורש האוהב יופי וכזה יהרגו אותך, וכל תקות ישראל אבדה, חוסה על עוללים ויונקי שדים, בטח הינו קוראים כן, במר נפשינו, אבל אסתר המלכה ברוח קדשה ובחכמתה. צמה שלשת הימים, ומרדכי שהי' מיושבי לשכת הגזית, הסכים לדברי'. שעלי' לצום שלשת ימים ביחד עם כל בית ישראל. יען הי' בלבכם האמונה כה עד שממש הי' להם חוש האמונה והם ידעו כי הגזירה שלמטה בודאי באה מלמעלה מהנהגה העליונה, מהשגחה העליונה, וטרם שתבא בשליחותה אל המלך שלמטה עלי' ועל עם ישראל. לפנות אל המקום העליון שממנו יצאה הגזירה, ועל ידי המקום העליון שוב, ואם כי עשתה כציווי מרדכי, שעלי' לעשות התחבולות הגשמים לבא אל המלך ולהתחנן לפניו, אבל עיקר הכל התחבולות הרוחנים, להגיע בהתשובה. עד כסא הכבוד, שמשם הנהגת כל ישראל. הגזירה יצאה על שנהנו מסעודתו של אותו רשעי הכונה שאחרי שראו כי אותו רשע עושה משתה, ומזמין את כל העמים. בלי הבדל דת ולאום והשתי' כדת אין אונם, זהו דרך החפשית. חופש הדת, ושכחת שנאת הלאם וחופש האישיות ומעתה כבר סר חשכת חבערות, מעתה כל העמים יחיו בשלו' ובכן על ישראל גם כן להתקרב אל העמים, ולראות שבניהם ובנותיהם, ישוו בשפתם, ובחכמתם. ובהנהגתם. אל כל העמים ובכן הלא עתה החובה ליסד בתי ספר כאלה, שישכילו זרע ישראל בכל החכמות, שעי"ז, ישאו כבוד בלאומים, ויהי כבוד ויקר לעם ישראל, ומה להם עתה לספות להנערים. חזרה כתורא, יש ענינים יותר גדולים לעם ישראל, להשיג כבוד ותפארת, ולהשתות אל העמים, אחרי שהם מתקרבים אלינו, הלא עלינו להושיט להם ידינו, ובכן אילו היו הולכים כה לפי מחשבותיהם. הי' גלוי לפני הקב"ה. שאז הי' הלילה מיתה רוחנית על כל עם ישראל, כי אם לא יחנכו וילמדו את הנערים, תורה, הדת מאין ימצא ומאין יהי' תורה בישראל וזה הי' חטאם הנורא. שנהנו מסעודתו של אותו רשע לא אמרו שאכלו, נפשם לא התגאלה בפת בג המלך וביין משתיו אבל רוחם התגאל. וכאשר אמרו רז"ל בפסחים, על הפסוק אני חומה ושרי כמגדלות אז היתי בעיניו כמוצאות שלו', ואמרו אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים, החומה של עם ישראל היא תורתינו הק'. שתגין ותשמור עלינו, מכל החצים, ואבני הבליסטראות שזורקים שונאינו לקרקר קיר. והשדים המה תלמידי חכמים. השדים ברא ה' להניק את הילדים, ע"י השדים, מתגדלים כל ילדי הדור עד שיהיו לגדולים לולא השדים לא הי' דור חדש כן בישראל התלמידי חכמים הם מגדלים הדור לישראל, לולא השדים שנתן ה' לכנסת ישראל היינו התלמידי חכמים, לא הי' מתגדל דור לכנסת ישראל. אכן על עילם אמרו אחות לנו קטנה. ושדים אין לה זה עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד, זה הי' חטא שלהם במדי בשושן אשר בעילם המדינה, שלא הי' להם שדים. לא התכוננו איך לגדל את הדור הבא, ולהניק להם מחלב התורה והדת, ובכן אם כי הם למדו אכל לא זכו ללמד, ומזה הי' מתפשט העמי ארצות, ומזה ההריסה. וע"כ הניח ה' את הגזרה על כל ישראל. ומרדכי ואסתר, ה' להם כה בחוש כי הנ גת ישראל, בכסא הכבוד ואם כי היו מחויבים לעשות פעולות אנושיות. ותחבולות גשמיות ללך דעפוטאציא אל המלך אחשורש, כי עם ישראל בסכנה נוראה שלא הי' כמותה והשליכו נפשותוהם מנגד, אכל אחרי שההנהגה הרוחנית העיקר א"כ בתחילה נחוץ ללך דעפוטאציא אל מקום ההנהגה הרוחנית לעשות תשובה שתגיע עד כסא הכבוד. תשובה זה צום ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה מלמעלה ע"י הצום שבו כל ישראל בתשובה שלימה, כמו שנאמר ליהודים היתה אורה, ופירשו רז"ל מגילה ט"ז, אורה זו תורה. הועילה הדעפוטאציא למעלה ובכן הלכה הדעפוטאציא שלמטה, ועל כן גמרו מרדכי ואסתר בנפשם, שבשלשת הימים שהכינה עצמה אסתר לבא אל המלך אל החצר הפנימית, לצום שלשת ימים לילה ויום, דבר אשר לפי הבנתינו הי' זה מעשה נורא וסכנת כל ישראל בעת שצריך למצא חן בעיני אחשורש, ודבר זה צריך להיות ברגע אחת, שיגע ראיתה אל לבבו ובזה לפי דעתינו, תלוי הצלת כלל ישראל, אעפי"כ החליטו שצריכה אסתר לצום שלשת ימים. כדי למצא חן בעיני מלכו של עולם, ואח"כ לבא אל המלך שלמטה אבל כמה הדבר רחוק מהשגתינו, וממחשבותינו אנו, כמה רחוקים אנחנו. מחוש האמונה הזאת, להשכיל ולהבין, כי אף שעלינו לעשות פעולות בעד עצמינו ומחויבים לעשות מעשים כבירים. במסירות נפש. בעד כלל ישראל, אבל לדע כי עיקר ההנהגה היא למעלה בכסא הכבוד עפ"י הרוחנית, ובכן לכון כל פעולתינו עפ"י המדה הזאת, ואז הינו מצליחים בעזר השם

ביהושע קפוטל ה' בעת ההיא אמר ה' אל יהושוע עשה לך חרבות צורים, ושוב מול את בני ישראל שנית. נתכונן נא למה אמר הכתוב בעת ההיא, הלא כל המעשים שנעשו בימי יהושע והכתובים בספר יהושע היתה כל מעשה בעתה ובזמנה, ומדוע אמר הכתוב פה בעת ההיא, אכן הנבואה תאמר לנו עמוד והתבונן, באיזה עת היתה המעשה, והי' לך זאת לזכרן תמיד, ותדע איך לעשות ולהתנהג, בל תשכח באיזה עת אמר ה' ליהושע עשה לך חרבות צורים, זה יהי' לך תורה שלימה, על כל המעשים והפעולות ועל כל מחשבותיך ורעיונותיך הנה מצינו כאשר רצו בני יעקב להנקם באנשי שכם, על הנבלה שטימאו אחותם. מה יכלו לעשות המתי מעט נגד עיר שלימה, התיעצו והתחכמו ואמרו להם למול בשר ערלתם, ועל ידי זה נערים שנים, בני שנים עשר ושלשה עשר שנה חרבו עיר שלמה, כי בהיותם כואבים, לא יכלו לעמוד נגד שני נערים, רואים אנו, כי להמית למול כל העיר, זהו מעמיד בסכנה את עיר שלימה, ומכל שכן למול אומה שלימה בפעם אחד, הרי זה עמידה בסכנה את כל העם, ובפרט בעת שמוקפים מאויבים, ובפרט שהאויבים יודעים שבאים עליהם ללחום. והנה עם ישראל עבר את הירדן בעת שהי' מלא על כל גדותיו, וכל מלכי הארץ שמעו דבר זה, וידעו כי ישראל באים לרשת