לבוש מרדכי בבא מציעא יב
Levush Mordechai Bava Metzia 12 · לבוש מרדכי בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →הכל ידעו, כי בבא ישראל לאיזה מקום ישגשג המסחר ובלי שום טעם, הננו לזעוה אך יד ה' היא אשר אין לזה שום מקום בשכל, נפלא הוא הדבר איך נתקיים בנו זה שלשת אלפי שנה ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהי' מנוח לכף רגלך, חלפו הרבה עתים נשתנו הרבה דעות צמחו דעות וחברות צער בעלי חיים אשר גב על הבעל חי ירחמו ועל המדבר לא יחפצו לרחם ונעשה תורה. וחובה לרדוף את בני שם שום שכל אנושי לא הי' יכול להכין את זאת, כאשר החלה ההשכלה לפעם שרו שירים כי יבא יום, אשר לא יהי' ניכר איש לפני רעהו בשביל מולדתו, ובאמת לפי השכל הי' הצדק אתם אך יושבי בית המדרש, הם ראו בהמורה דרך אשר בידם, בהתורה הקדושה הכתוב ובגוים ההם לא תרגיע ואמרו להם אף כי לפי השכל הצרק אתכם, אך דבר אלקינו יקום לעולם כי אם הספינה חט מני הדרך יחפצו להתקרב לעמים למצא חן מעיניהם, ועי"ז יעברו מדברי התורה. או אז יתקיים ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהי' מנוח, יתקיים הכתוב אשר אמרתם הי' נהי' כגוים תחפצו להדמות להם, ובזה תאמרו להשוות להם בזכויות שישכחו המה, כי מעם אחר הנכם, הי' לא תהי', ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ועתה נראה כי נבואת יושבי על התורה אשר ראו דברי נבואתם בספר התורה איך לא שונה כמלא השערה באשר ספינתינו לא תלך על פי השטה הטבעית אך ע"י שיטה רוחנית ע"י הנהגה גבוהה
אמרו רז"ל בברכות ט"ז ר' זירא בתר דמסיים צלותי' אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו ע"כ כמה יש לנו להתבייש מאבותינו בכלל ובפרט בהאמונה הזאת כי כל הנהגת עם ישראל הוא למעלה מדרך הטבע. ה' הוציא את אברהם. ואמר לו הבט נא השמימה. ואמרו רז"ל הגביהו למעלה מכפת השמים. אין הבט אלא מלמעלה למטה. כי כל העמים. המה תחת כפת השמים: תחת מערכת הככבים. תחת יד הטבע. והנהגת ה' עליהם על ידי הטבע. אבל הנהגת זרע אברהם. למעלה מכפת השמים. לא ע"י הטבע ינהיג ה' את עם קדשו, אך הוא בעצמו עיניו בהם. בלי שום אמצעי ואם כי עלינו לבלי לסמוך על הנס ומצווים אנחנו לעשות תחבולות גשמיות. וה' יברכנו בכל מעשה ידינו, כי כן חובותינו לעשות. אבל עלינו לדע כי לא מעשינו. יפעלו. לא כחנו יגביר חילים, אך כאשר אנחנו עושים חובתינו ע"י הפעולות הגשמים, אז אם ככר זכינו לבנו וטוב בעיני ה' מעשה ידינו אז ישפיע ה' הטוב, ויצילנו מכל רעתינו. וכה הי' הדבר חוש לאבותינו ועפי"ז התנהגו. שממש נבהל ונשתומם על זה
הנה בימי מרדכי ואסתר. בקום עלינו המן הרשע ימ"ש. ונגזר גזירה נוראה. שאין כמותה להשמיד ולהרוג את כל היהודים. מנער ועד זקן. טף ונשים. צרה שכמוה לא נהיתה ואחת ה' לישראל התקוה שאסתר תלך אל המלך. ותתחנן להעביר את גזרת המן בן המדתא. וכל תקות ישראל. וישועתו הי' תלוי בשליחותה אל המלך. החוק הלא הי' כי כל אשר יבא אל המלך אל החצר הפנימית. אשר לא יקרא, אחת דתו להמית מלבד אשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב ובכן כל תקות ישראל. הי' על הרגע הזו. הרגע אשר תכנס לחצר הפנימית של המלך. אם יושיט לה המלך את שרביט הזהב, אם תמצא חן וימהר להושיט לה את שרביט הזהב בטרם ימלאו הפקידים את חובתם להמית אותה על אשר נכנסה בלתי קרואה. ובכן הצלת כל ישראל, מהגזרה הרעה ונוראה מהרג ואבדון נער וזקן, טף ונשים. תלוי אם ברגע אשר תכנס תשא חן בעיני המלך ובכן הלא כל ההשתדלות צריך להיות. שאסתר תשא חן בעיני המלך. ושיומשך לבבו. אחרי'. ובמה תשא חן בעיני המלך בזה שיאהב אחשורש, לא צדקת נפשה. לא טהרת נשמתה. לא קדושתה יקחו לבבו. אך קלסתר פני', ימשוך את לבבו. אם תהי' יפת תואר וטובת מראה. ובכן לפי דעתינו מה הי' על אסתר לעשות בשלשת הימים שהכינה עצמה לבא אל המלך אל החצר הפנימית. הלא כל השתדלותה היתה צריכה להיות כדי לשפר גווה יפיה ומראיתה. כי הלא אך בזה תציל את כל ישראל וגם את נפשה, ורוח הקודש יספר לנו. את המדה של אחשורש. וטבעו כי בראותו את אסתר נשאה חן בעיניו, אך בשביל זה הושיט לה את שרביטו. והציל אותה ממות, לא בשביל שהיא אשת חיקו, לא בשביל שהיא המלכה שבחר מכל הנשים והבתולות. בשביל כל זה, לא הי' מושיט לה שרביט הזהב, כי ככר שכחה ודבקה נפשו באחרת. והיא אסתר המלכה לא נקראה אליו יותר משלשים יום, ובכן יספר לנו רוח הקודש כי לוא לא נשאה חן בעיניו. באותה הרגע. אז לא הי' מושיט לה שרביט הזהב, והיו הפקידים ממלאים חובתם להמיתה, ואולי בזה היו ממלאים רצון המלך אשר אם כבר דבקה נפשו באחרת כבר היתה לו לזרא כדרכם של אלה, וכידוע מאורחותיהם. וזה מראה לנו. כי כל ישראל היו תלוים ברגע הזאת, אם יפי' ותואר פני' של אסתר המלכה יהי' קסם למצא חן בעיני אחשורש, ובודאי אילו היו שואלים אותנו, מה על אסתר המלכה, לעשות באלו השלשת ימים שהיא מכינה עצמה לבא אל אחשורש, הינו א מרים כי היא מצווה לאכול ולשתות, ולהתענג בכל מנעמי החיים, ואפשר שהינו גוזרים עלי' שתאכול אף דברים האסורים. כי הלא פיקוח נפש אחת דוחה שכת. ומכש"כ שארי איסורים, ואף ספק פיקוח נפש, דוחה את השבת האיסור היותר חמור ומכש"כ פיקוח נפש. של כל ישראל. נער וזקן טף ונשים. ובכן בודאי הינו אומרים חובה עלי' להתענג בכל התענוגים שבעולם המותרים והאסורים. למען זה יפעול על תואר וקלסתר פני' עד שבקסם פני' תקח לבבו, שיושיט לה את שרביט הזהב. ואז תוכל להתחנן לפניו על עמה אכן מה נשתומם מה עשתה אסתר המלכה באלו השלשת ימים היא אמרה צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום וגם אני ונערותי אצום כן. נוכל לשער בנפשינו איך נפל אור פני'. איך נשחת תארה. עת שצמה שלשת ימים לילה ויום. ובפרט מלכה האמונה על מנעמי החיים, כמה הזיק תוארה ומראה הצום שלשת ימים. וכאשר אמרו רז"ל במגילה, שבא מלאך ומשך עלי' חוט של חסד. כי לוא לא בא הנם. למשוך עלי' חוט של חן. לא היתה מוצאת חן בעיני אחשורש. ובכן אילו הינו אנחנו יודעים כי אסתר צמה שלשת ימים טרם בואה אל המלך אל החצר הפנימית, בטח הינו צועקים אוי אבדנו חלילה כולנו אבדנו. והינו קוראים. אל אחותינו את היא