לבוש מרדכי בבא קמא ט

שתי התאות תאות הכסף ותאות הכבוד ימשלו באדם ממשל רב. לא נשגה אם נאמר כי רבים העובדים לאליל הכבוד מהעובדים לכסף כי הרבה אשר יכספו כסף ג"כ מפני תאות הכבוד. ומעטים המה האוהבים את הזהב בעצמו. ורוב העמלים לצבור כסף ג"כ מקנאת הכבוד הוא. נפלא הדבר איך במקרא הקצר הזה וראיתי את כל עמל כו' גלה לנו החכם מכל אדם ברוח ה'. דבר המקיף את כל חללו של עולם. וכל המעשה אשר יעשה תחת כיפת השמים. גם פחיתת האדם האדם אשר רוחו עולה מעלה ונפלא הוא בשכלו להשיג חכמות רמות ונשגבות. כל עומת זה נפלא הוא בתאותיו אשר לוא לא ידענו. וסופר לנו כי יש פראים כאלה בארץ הודו בטח שחקנו לעגנו להם. לאלה המהפכים דברי חכמה לעבד נרצע להשיג תאות נמבזות. וכאשר האריך בעל בחינת עולם. וכל הנהגת האדם נפלא מאד למשל אם הי' מספרים לנו שיש מדינה אחת בקצה ארץ הודו אשר בעיר המלוכה אשר שם יושבים אנשים החושבים איך נאה ויאה לעשות האדם את בגדו. והיום יאמרו כי כך הוא חובתם מיד יתחיל הדבר מבכור פרעה היושב על כסאו. למלאות אחרי דבריהם. ולעשות הבגדים כתבנית שקצבו האנשים. ולאט לאט יורד הדבר מהגבוה אל הנמוך. עד בכור השבי אשר אחר הריחיים. וכל העם עמלים מבקר ועד ערב ולוחמים מלחמת החיים בגבורה נפלאה ובעמל גדול. בכל מיני השתדלות שבעולם ותכלית המטרה הוא שיהי' בגדיו של ב"ב דומה לתבנית שגזרו האנשים ובנינם דומה ג"כ לבנין שהסכימו שכך הוא נאה. ותיכף בשבוע אחרת יוצא דבר מלפני החייטים ההמה כי הסכימו כי עתה כך הוא יפה לאדם והתבנית של שבוע העבר אינו נאה. מיד מתקנים ומחלפים את כל בגדיהם. וכל אשר עמלו עד עתה הכל לתהו. ועמלים המה בעמל החיים כל אחד לפי מדרגתו להתקרב למדרגת הגבוה ממנו למלאות את אשר אמרו החייטים. וכן בכל שבוע ושבוע וחוזר חלילה. ולזאת יקרא חכמה. וזה מעשיהם ומחשבותם של בני המדינה. בטח היינו אומרים עם פרא אדם הגוי הזה. אך באמת לא פראים המה העושים כן. אך האירופים עושים ככה את זה גלה לנו שלמה המלך ברוח קדשו כי כל עמל אשר יעמול האדם. וכל כשרון המעשה ההמצאות והחכמות אשר יגלו. כל תאמר התקדמות הוא השתלמות הוא כי האדם משתלמים במדעים. לא כן האדם משתלם ומתקדם בתאותיו. ומחליף תאותיו מדור לדור. וכל מעשיו אך קנאת איש מרעהו הוא, הבל הבלים הכל הבל. היינו יש דבר שהדבר בעצמו אינו דבר טובה אך המטרה טובה. כמו מותר לשנות מפני השלו' אף כי הדרכים דרכי מות מותר לעשות כן מפני כי המטרה טובה. ויש דברים אשר המטרה שהציב לו האדם היא לא טובה. למשל אם עושה צדקה בשביל כבוד. אך המעשה בעצמו טוב. כי הלא החזיק יד עני. אך לא כן דרכי האדם ותחבולותיו. המטרה אשר הציב לו האדם הוא הבל. כי מה בצע אם יכנוס כסף וזהב וימשול ממשלה רבה. הלא חיי האדם כחלום יעוף. והוא לקברות יובל. וכל האדם יכול לחוש בנפשו כי הימים אשר עברו עליו עד עתה נגוזו כצל עובר. מזה יהי' לו הרגש נכון כי גם חמודותיו ותשוקותיו בעתיד ג"כ כצל יעבורו וא"כ על מה זה יעמול לרוח. ומלבד אשר המטרה שהציב לו האדם הוא הבל. גם האמצעים המה הבלים. כי במה יכובד האחד ממשנהו ע"י שיש לו בית רם. וע"י שיסע ברחוב על סוסים יפים יכובד האיש. ויראת כבודו תפול שלא במתכווין. ומה הוא כבודו הסוסים הרתומים הם יכבדו וינשאו את האדם. וכאשר נתבונן בפני הנוסע נחזה כי על פניו תלין גאוה בלבבו ידמה מי הוא מכובד כמוני. אשר נוסע הנני במרכבה רתומה לשלשת סוסים. ותחת אשר הי' על מי הרואה ומתבונן בזה שיבוזה בעיניו האיש הזה המתימר בכבוד הסוסים. וגם בכבוד הכלב הרץ לפניו. אם נרגיש היטב. גם על פני המתבוננים יתראה הדרת הכבוד לאיש הזה. יען מה. יען כי גם אלה המתבוננים הם רוצים גם המה שיהי' להם עגלה וסוסים וכלב כזה. ובאשר כי חסר להם זאת. ע"כ מרגישים בנפשם כי מרום האיש מהם. זה שאמר הבל הבלים. הבל שנצבר מהבלים הרבה. הבל הנולד מהרבה הבלים. כי הכל היינו התכלית אשר אליו יכסוף האדם. וזה הוא שלו הוא הבל. וממילא התכלית הבל והסבות הבל. ואחרי אשר הוכיח זה ברוח ה' במופתים חושים בכל ספר קהלת חתם בסוף דבריו. סוף דבר הכל נשמע. אם תרצה לידע מהו הכל שאליו תתאוה והוא יהי' התכלית שלך את האלהים ירא ואת מצותיו שמור זאת המלאכה אשר בה ישתלם האדם באמת. הוא נפש האדם אשר בתוך החומר. להוציא הסגולות היקרות הצפון בנפש האדם צלם האלהים המדות היקרות רדיפת הטוב והחסד יראת ה' סור מרע. יסוד כל המעשים. ידיעת ה' ויראתו מהדר גאונו ומעונשו זהו כל של אדם. זהו הדבר אשר לזה יתאוה האדם. וזאת תהי' לו לנקודה מרכזית אשר כל הפעלים יסובו לזה. וזה אף אם יעשה למען פניות אחרות הן מלבד אשר המעשה בעצמה טוב. כי אם עושה הוא מצות אף למען הכבוד, הלא מצות ה' בידו. ולא עוד שגם המטרה טובה כי מתוך שלא לשמה בא לשמה. כי הכל לפי רוב המעשה. וההרגל על כל דבר שלטון לאט לאט בהתרגלו במעשה הטוב. ובהתאמצו להתקרב מעט מעט לכונת האמת ישיג הדרך הנכון. וסוף סוף יזכה לעשות לשמה. נמצא כי במצות ה' הוא ההיפך. אף בעשותו אחת מכל מצות ה' למען פניות. המעשה טוב והמטרה טובה. ושמעתי פירוש נחמד בשם אדמו"ר פאר ישראל צדיק יסוד עולם הגאון מאור הגולה מרן ר' ישראל סאלאנטער זצוק"ל על הפסוק סוף דבר הכל נשמע ונתן ציור לזה אם יכתוב איש המספר 0 אינו מאומה. ואף אם כחול ירבה המספר הזה לא נחשב למאומה. אך אם יוסיף אח"כ מספר 1 אז כל המספרים ישמעו ומספר (ציפער) 1 הכריע את כל המספרים שישמעו. כן אמר שלמה כל דברי העולם הבל ותהו מאין נחשבו מספר 0 המה אך אימתי הכל נשמע. היינו כל מעשי העולם יהי' נחשבים ולא יהי' הבל. אם תקחם אמצעיים לעבודת ה'. אז יהי' הכל נחשב לדבר המתקיים כי בקיום המצות אף הסיבה למצוה מצוה. הנה החמכ"א ביקר את מעשי בני אדם כי כל עמלו וכל כשרון המעשה הוא למען הכבוד. וקנאת איש מרעהו. וגזר כי במצות ה' אף הסבה לדבר המצוה נחשב לדבר המתקיים. והורו לנו חז"ל כי לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף שלא לשמה. וראה ראינו בנוהג שבעולם ההיפך. אין איש יבקר את חבירו על בנותו מגדלים וצריחים כי לכבוד הוא עושה. ואם יעשה אחד דבר טוב ייסד חברה לגמ"ח. לביקור חולים לת"ת לחברה ש"ס. חיי אדם. לחיזוק לומדי תורה. מיד יצעקו אחריו מלא אי כונתו לש"ש. אך רודף הוא אחר הכבוד. ומרפים בזה ידי עושי המלאכה. ע"ז נאמר הגבוה השפל והשפל הגבוה, וחז"ל מלבד שאמרו לעולם יעסוק בתורה ומצות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אמרו בערכין כי אף ענוה שלא לשמה ג"כ עדיף ממצוה לשמה. אף כי לדעתינו ענוה מדברים התלוים בלב. ואם אינו לשמה אינה ענוה כלל. אך חז"ל ברוח קדשם אחרת שפטו. כי האדם בהתרגלו בענוה אף שלא לשמה ההרגל יפעל על לבו לסור מחתחתי הגאוה. כי גדול כח השלא לשמה. ואמרו שבל יניח האדם את המעשה מפני פסול המחשבה. ע"כ אמרתי אף אם כונתי מפני פניות ושלא לשמה הוא. לא אמנע מלתת דברי בדפוס. אם יעזרני ה' הטוב אחרי שהספרים הקדושים האריכו בחיוב הדפסת החידושים והמונע הרי הוא כגוזל לפי דבריהם. ואולי אזכה עי"ז דלתאמרו משמאי דבר הלכה בפומיהו דרבנן. ואולי אזכה ע"י שלא לשמה להגיע לשמה

וע"כ הנני מעלה בדפוס התידושים שחנני ה' לומר על מס' ב"ק קמי רבנן דיתבי בהישיבה הקדושה והמפוארה מתיבתא,