לבוש מרדכי בבא קמא י

רבתי דסלאבאדקא אשר נוסדה זה כתשע עשרה שנה ברוח ודעת. אדמו"ר גאון וקדוש ישראל הגאון מאור הגולה צדיק יסו"ע ר' ישראל סאלאנטער זצוק"ל. אשר מצוינה היא ת"ל ברוח התורה השורר בה. מלבד השקידה הרבה והנפלאה אשר ישקדו בה הבחורים היקרים יותר ממאה וחמשים ה' עליהם. ישקדו על התורה יומם ולילה, עוד זאת כי הסדר הלמוד השורר בה. הוא בדרך נפלא ת"ל. כי יש לימוד ויש לימוד. מצינו אשר אמרו חז"ל בקדושין (דף מ"ט) כי תלמיד ששואלין אותו דבר הלכה במס' אחת ואפילו במס' כלה ויודע להשיב נקרא תלמיד חכם. וכנגד זה אמרו בברכות (דף מ"ז) כי רמי בר חמי לא רצה לצרף אחד לזימון. שלמד ספרא וספרי והלכתא בחשבו אותו לעם הארץ יען שלא שמש תלמידי חכמים. כמה ההרחק גדול. זה למד מס' אחת ונקרא תלמיד חכם. וזה למד כל הש"ס ונקרא עם הארץ. יען כי עיקר ידיעת התורה לא בקיאות צורת הדברים. אך עיקר הידיעה היא סברת והבנת הדברים וכמאמר חז"ל בברכות אגרא דשמעתא סברא. אם אחד בקי בהלכה אחת ואינו יודע סברת והרגש הדברים לא נוכל לומר כי חסר לו מקצת הדבר אך כל הדבר חסר לו. כי עיקר הדבר הוא סברת הדבר. ועי"ז ע"י הסברא מתהפך הדינים היוצאים מן הקצה אל הקצה. וע"כ אמרו חז"ל בסוטה (כ"ב) התנאים. ופירשו שם שהם המורין הלכה מתוך משניות שלמדו. מבלי עולם. אף שלמדו משניות. אך כיון שלא למדו הגמרא היינו סתירות וקושיות ופירוקים ולא למדו דרכי העיון לרדת לעומק הדברים לא יוכלו להורות. ומשום זה אף מי שלמד כל הש"ס אם לא הורגל בדרכי הסברות ע"ה נקרא, אך מי אשר למד מס' אחת ובה נשא ונתן והתרגל לקנות סברת הדברים ואם ישאלוהו הלכה יאמר כדינו זה יקרא תלמיד חכם כי הוא כבר החרגל להבין ולהורות וכל דבר הלכה שישמע ינתחנה ועד תכליתה יגיע. וע"כ שפטו חז"ל כי אחד מהדברים שהתורה נקנית הוא פלפול התלמידים. מכלל דבלא פלפול התלמידים אי אפשר לקנות התורה. וכאשר בזמן הש"ס הי' הגמ' מפתח להבין דברי המשניות. ובלא הגמרא הי' ע"ה במשניות, כן בזמננו אשר נתמעטו הלבבות ונתקטנו המוחות. ודברי הגמרא הם לנו בודאי כספר החתום יותר משהי' המשניות ספר החתום לפני בעלי הגמ'. ולא עוד אלא אף דברי הראשונים הם לנו כמשניות וכספר החתום. ורק ע"י פלפול התלמידים ושקלא וטריא רבה אז נוכל לרדת לעומק דבריהם ולקנות אגרא דשמעתא סברא. ודבר זה ידוע לכל אשר יודע ומבין ערך הבנת הדברים. הוא יודע כמה יגיעות צריך ליגע. עד שיאירו עינינו להבין סברות הראשונים הרשב"א והר"ן. וע"כ רק ע"י פלפול התלמידים. פלפול כזה שיהי' רק בנוי לקנות ידיעת ותמצית הדברים. ולהבין הסברא הנכונה לא פלפול שיהי' בנוי לומר דבר חריפות. שהוא רחוק מנקודת האמת. אך פלפול שיהי' בנוי להתקרב לאגרא דשמעתא סברא וכפלפול אשר הורו לנו רבותינו הקצות והנתיבות. אשר עליהם נוכל לומר הם החזירו התורה מפלפולם והם האירו לנו את הדרך איך להתנהג בפלפול אשר בנוי יהי' כולו על אדני השכל. וישרות הסברא. ע"י פלפול כזה. יש לקנות ידיעת התורה ופלפול כזה ת"ל נוהג בהישיבה הקדושה. וכאשר המליצו חז"ל שתלמידי חכמים נקראים הולכי על דרך שיחו. שכל שיחם בתורה ומשאם ומתנם של בני הישיבה אך ורק בדברי תורה. ויגיעים המה ביגיעה רבה ועצומה להבין ולהשכיל ועי"ז עולים ומצליחים המה, והרבה גדולי תורה יוצאים ממנה בכל עת ת"ל. והחידושים שחנני ה' לומר קמי רבנן על מס' ב"ק ורובם הוטבו בעיניהם העליתי על ספר. ומה' הטוב אבקש שיזכני לומר דברים אמיתיים וישרים בשכל. ואבקש מאת חבירי אשר יעיינו בספרי ואולי ימצאו דברים שאינם נכונים יטיבו נא לעיין אולי לפעמים יהי' חסרון מפני כי לא בארתי הכונה היטב. וכידוע דהדברים אשר בהרגש יסודם קשה להעלות בכתב כאשר על פה. (ואולי זה אחד מהטעמים שתורה שבעל פה לא נתנה לכתוב). ובפרט לאיש אשר אין מליצתו חדה כמוני והדן לכף זכות ידינוהו לכף זכות. והנה אם כי הארכנו לבאר עיקר ונחיצות פלפול התלמידים.. כי הוא עיקר ידיעת תורתינו הקדושה. עכ"ז כל מבין יבין כי בפלפול לבד לא בא אל הקודש כי יש אשר הוא מפולפל וחריף יודע לישב ולפרק בסברא ישרה. אך בלא בקיאות לא יועיל כלל ידיעתו. על כגון דא אמרו בירושלמי סנהדרין פרק אחד דיני ממונות. אמר רבי תלמיד הי' לר' מאיר והיה מטהר השרץ ומטמאה מאה פעמים כו' א"ר יעקב בר דסאי דההוא תלמידא קטוע מטורא דסיני פירוש לענ"ד הוא היה חריף ומפולפל. אבל הי' קטוע מהתורה. הי' מפולפל בפני עצמו לא מצורף להתורה כי הי' חסר לו בקיאות התורה אשר קראוהו חז"ל (בהוריות י"ד) לרב יוסף סיני על בקיאותו והדין תלמידא הי' קטוע מטורא דסיני. רק מפולפל בפני עצמו וטוב להיות מפולפל על התורה, היינו שמזה מבקיאות וגם מזה מפלפול התלמידים בסברא ישרה אל יניח ידו. ואז יהי' מחובר ודבוק לתורה ולהר סיני. ובדוק כי טוב מאד העצה היעוצה כי תיכף כאשר יוכל ללמוד גמרא ותוס' בעצמו. יקבע לו שני לימודים. אחד גמ' עם תוס' בעיון. וחצי היום ילמוד גמ' בלי תוס'. אך לחזור להיות בקי היטב ושעה אחת ביום יקבע ללמוד קצות עם חבר כגילו שיש לו שכל ישר ובזה בע"ה יצליח הרבה. ומצאתי בזה חובה לבקש מטו מרבותינו הקדושים הקצות והנתיבות אשר לפעמים במשא ומתן על דבריהם בכתב או בעל פה. יצאו דברים שלא כהוגן נגד כבוד תורתם הקדושה. נעניתי לכם עצמות רבותינו הקדושים לפעמים ילדות היתה בי לומר על דבריהם הקדושים טעות או שגגה ומתניתא דמרן מתנינא. ה' הטוב יזכנו להיות זהיר בכבוד רבותינו. ולא לכוות חלילה בגחלתם. אך לילך לאורם: