לבוש מרדכי בבא קמא יט

וכל מי שהוא גדול מחבירו וכבש את היצר הוא יודע יותר את היד החזקה של כנגדו. כאשר האריך בחובת הלבבות (שער יחוד המעשה) וז"ל שם בן אדם ראוי לך לידע כי השונא הגדול שיש לך בעולם. הוא יצרך הנמסך בכחת נפשך. והמעורב במזג רוחך. והמשתתף עמך בהנהגת חושיך הגופנים והרוחנים. המושל בסודות נפשך וצפון חובך. בעל עצתך בכל תנועותיך הנראות והנסתרות שתהיינה כרצונך האורב לפתות פסיעותיך. ואתה ישן לו והוא ער לך. ואתה מתעלם ממנו והוא אינו מתעלם ממך לבש לך בגדי הידיעות ועדה עדי האהבה לך. ונכנס בכלל נאמניך ואנשי עצתיך וסגולת אוהביך. רץ אל רצונך כנראה מרמיזותיו וקריצותיו והוא מורה אותך בחציו הממיתים לשרשך מארץ חיים כו' ואם תשליך ענינך אליו ותמשך אחר רצונו לא ירף ממך עד שיאבדך בשני העולמים כו' אל תטרידך מלחמה זולתי מלחמתו כו' וכו' הן אלה קצות דברי החסיד הנ"ל ז"ל על היצר כי בחסידותו נצח את היצר ע"כ ידע מה כחו גדול. ואלה שלא נצחוהו אלא מעט יודעים ומכירים כחו רק מעט. וחז"ל המנצחים היותר גדולים הם אמרו כי אלמלא הקב"ה עוזרו כל האדם אין יכול לו אף אם הי' האדם עושה כל התחבולת שבעולם לא הי' יכול לנצח בלתי עזר ה'. הם אשר נצחוהו לגמרי. הם הכירו כחו עד שאין למעלה מכחו תחת השמים. רק ה' יעזר לאלה החפצים ומשתדלים לנצחו ולעתיד יראה ה' את היצר לכל אחד כפי שהכירו בחייו, להצדיק שידע כי חזק מצור הוא. לו נדמה היצה"ר בחייו כהר. וגם אח"כ יראהו כהר. ויקבל שכר נצוח ההר הגדול. והרשע שדמה בלבבו כי לוא רצה הי' כובש היצר בקל. ונדמה בעיניו כחוט השערה. ולא רצה. הוא יראהו לעתיד כחוט השערה. ויענש על שלא נצח חוט השערה כזה. אך באמת גדול הוא ורב כחו. ורק ע"י התורה והמוסר ותחבולות מלחמה ינצחו האדם. וספרי המוסר הם ספרי מלחמת האדם ביצרו הרע. וע"כ הורו לנו רבותינו הקדושים כי חוב על כל אדם להתעסק בכל יום כשרון המעשה וחשבון הנפש, כי היצר מתחדש ומתגבר בכל יום, ורבינו יונה כתב בספרו שערי תשובה (שער שלישי אות ט"ו) ז"ל ונאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה' ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה כו' ונאמר מדוע דרך כו' קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם ונאמר כי הנה רחקיך כו' עכ"ל. ולב מי לא יתר לשמוע הדברים האלה יוצא מפורש מפי אבי ההוראה רבינו יונה ז"ל אשר מפיו אנו חיים בהלכה למעשה. ועיין בספר חיי אדם בהלכות עשרת ימי תשובה. (וכמובן עיקר התבוננות הדברים להשיב יד תוכחתו על עצמו. לא על אחרים כמו אם ילמוד אדם כי הכועס כאילו עובד. ועי"ז ידין את הכועס כעובד אין זה דרך ה' רק הוא לעצמו יקבל תועלת מהלימוד שלא יכעוס וכל דברי המוסר צריך להתבונן על עצמו). וע"כ באו ונחזיק טובה לקדוש ישראל מרן ר' ישראל סאלאנטער זצוק"ל שהחזיר עטרה ליושנה. ולמד לישראל לקבוע בכל יום עת ללימוד מוסר. והירא את דבר ה' ישמע לעצתו. וע"פ דעתו הוקבע בהישיבה הקדושה לחק שילמדו בני הישיבה חצי שעה בכל יום קודם תפילת מעריב ספרי מוסר ויראה כמו שערי תשובה, וספר הישר לר"ת. וחובות הלבבות ומסלת ישרים בעיון. ועי"ז בע"ה יגדלו ויצליחו הן בתורה. הן ביראת ה' ובמידות טובות, כדברי התוס' שע"י שמתכוון ליראת שמים עי"ז עוסק בתורה, וזה וזה מתקיים בידו, וכבוד הרה"ג איש חי רב פעלים מקבציאל מלא דעת ויראת ה' כש"ת מוה' ר' נתן צבי פינקעל שי' מיסד הישיבה אשר מסר נפשו למען קיומה, הוא מנהל ומשגיח על הבחורים היקרים שיעלו מעלה בתורת ה'. וברוח והכביר הוא משריש בקרבם נטעי נעמנים מדות טובות ונעלות. ויפיח בקרבם רוח דעת ויראת ה' טהורה המקום יהי' בעזרו. **(ולטוב יזכר כבוד האדון המרומם צדיק תמים עובד ה' באמת אשר בנדבת לבבו הטהורה יחזיק את הישיבה הקדושה מיום הוסדה עד עתה ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלמה מעם אלהי ישראל:

)** ואשא כפי בברכה לה' הטוב שהקימני מעפר והרימני להיות ר"מ בהישיבה הקדושה וזכני לחדש חידושים. ולהוציא לאור ספר זה, כן יזכני ה' להוציא יתר חידושים לאור ויודע אני כי לא בצדקתי וביושר לבבי באתי עד הלם, אך קמרא דאבא מרי הוא דאהני לי הוא ניהו כבוד א"א מו"ר הרב הג' המאור הגדול חריף עצום ובקי בחדרי תורה כקש"ת מוה' ר' צבי חיים שליט"א רב בעיר באקשט, אשר נודע ומפורסם ברב שקידתו אשר כל שנה יחזור על כל הש"ס, ועוד הרבה שיעורים כמו לימוד משניות. וכדומה ועל כל דקדוק ודקדוק הוא עושה עד מסירת נפש. והוא מחדש גדול, ה' הטוב יזכהו להוציא חדושיו לאור ויאריך ימיו ושנותיו בנעימים עם אמי מורתי היקרה הצנועה מרת בילא חנה תחי'. ויראו נחת מכל צאצאיהם, וכן יאריך ה' ימי אבותי זקיני ה"ה אבי אמי המופלג הנגיד יקר ערך נודע לתהלה מוה' ר' שמעון יצחק אייזיק בלאך נ"י ואם אמי החכמנית וצדקנית מלומדת ומושלמת מרת צבי' צירעה תי' נכדת הצדיק המפורסם בדורו ר' חיים באקשטער זצ"ל יברך ה' אותם ואת דודי ודודתי שיתברכו בכל טוב וברכה, וכן יברך ה' הטוב את נות ביתי צנועה ויקרה מרת חי' מנוחה תי' וכל ילדי שי'. ולטוב יזכרו כבוד חותנתי היקרה הגבירה חובבת תורה ויראת שמים מרת גאלדא פראנק תי'. ובנה היקר הרב הגביר נדיב לב מוה' ר' רפאל פראנק שי' וכב"ב שי' ואחיו צבי פסח שי' ואחיותיהם שי' אשר מצוינים המה בדור הזה באהבתם לתורה ולא חשכו מכל עמל נפשם ולקחו אותי ואת גיסי הרבנים הגדולים שי', ופזרו עלינו רב כסף, ובזה קימו רצון מר חמי הצדיק המפורסם ברב פזרונו באופן נפלא ר' פיוול פראנק זצ"ל אשר זה הי' פקודתו האחרונה להשיא בנותיו לבני תורה. ופקודתו מלאו חותנתי תי' ובנה היקר שי' יברך ה' אותם ברב טוב וברכה, ויזכה אותם לראות טוב וברכה מכל אהובי נפשם, והנני קובע בזה ברכה לאלופי עיר סלאבאדקע אשר קבלוני למו"ץ עליהם. ה' הטוב יגמול טוב לעושי טוב ומחזיקי בידי בני תורה. כ"ד המתאבק בעפר רגלי חכמים. משה מרדכי בלא"א מו"ר הרה"ג ר' צבי חיים עפשטיין ר"מ ומו"ץ דסלאבאדקא: