עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לבוש מרדכי בבא קמא

לבוש מרדכי בבא קמא קסח

Levush Mordechai Bava Kamma 168 · לבוש מרדכי בבא קמא · free full Hebrew text

Open in the reader →

גיבורים פרק זה בורר וז"ל בשם הר"ר מאיר הלוי ז"ל שכתב בפ' ארבע מיתות גבי מסית שמדליקין לי הנר בבית הפנימי ומושיבין עדים בבית החיצון כדי שיהיו שומעין את קולו ורואין מהא שמעינן דאין העדים יכולין להעיד על דבריו של אדם אא"כ ראו אותו ושומעין קולו ע"כ ע"ש הרי דבעינן דוקא שיראו אותו ולא מהני מה שישמעו קולו. וכתב ע"ז הנתיבות וז"ל בספר קצוה"ח כתב בטביעות עינא דקלא לא מהני רק באיסור ולא בממון וצריכין העדים שיראו דוקא בראית העין ולא בשמיעת קול וליתא דהא לענין סימנין אמרינן (בב"מ דף כ') דחמירא איסורא מממונא כדאמר התם מי קמדמית איסורא לממונא דאף דבממון מהני יוסף בן שמעון לסימן אבל לענין איסור לא מהני א"כ בט"ע דקלא דמהני לענין איסור כמבואר בחולין ובגיטין כש"כ דמהני לענין ממון והא דלא מהני בטביעת עינא דקלא בדיני נפשות היינו משום דבדיני נפשות בעינן ראי' וידיעה משא"כ בדיני ממונות דמתקיים ידיעה שלא בראי' כמבואר (בסימן ל') ע"ש עכ"ל הנתיבות. אכן לפי מה שהוכחנו מדברי ר"ת הרי בממון בעינן ג"כ דוקא ראי' והנה עיקר המקור דבדיני נפשות בעינן ידיעה וראי' ובדיני ממונות מועיל ידיעה בלא ראי' הוא מגמ' שבועות (דף ל"ג) גבי שבועת העדות דאיתא התם מנין שאין הכתוב מדבר אלא בתביעת ממון ר"י הגלילי אומר הרי הוא אומר והוא עד או ראה או ידע בעדות המתקיימת בראי' בלא ידיעה ובידיעה בלא ראי' הכתוב מדבר ראי' בלא ידיעה כיצד מנה מניתי לך בפני פלוני ופלוני יבואו פלוני ופלוני ויעידו זו היא ראי' בלא ידיעה ידיעה בלא ראי' כיצד מנה הודית לי בפני פלוני ופלוני יבואו פלוני ופלוני ויעידו זו היא ידיעה בלא ראי'. מזה הוכיחו דבממון מועיל ידיעה בלא ראי' ובדיני נפשות בעינן דוקא ידיעה וראי' ולי נראה דאדרבה משם מוכח להיפך דדיני נפשות ודיני ממונות שוים הם. דהנה אמרינן שם אמר ליה רב פפא לאביי לימא רבי יוסי הגלילי לית ליה דרבי אחא דתניא רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו בידוע שזה הרגו דאי אית ליה דרבי אחא בדיני נפשות נמי משכחת לה כרבי שמעון בן שטח דתניא אמר רבי שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתי אחריו ומצאתי סייף בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר כו' אפילו תימא אית ליה דרבי אחא בשלמא ידיעה בלא ראי' משכחת לה כו' ואי נימא דרבי יוסי הגלילי אמר דע"כ מיירי קרא בדיני ממונות מדמועיל ידיעה בלא ראי' ואילו בדיני נפשות אינו מועיל ידיעה בלא ראי' א"כ מאי פריך נימא לית ליה דרגי אחא לעולם נימא דאית ליה דרבי אחא. דהרי רבי אתא לא קאמר דמועיל אומדנא דהיינו ידיעה בלא ראי' דוקא בממון דשם מועיל הידיעה בעצמה אבל בדיני נפשות דבעינן שם ידיעה וראי' אינו מועיל אומדנא ואף בתוס' הקשה ג"כ דלמא רבי אחא אית ליה דמועיל אומדנא דוקא בדיני ממונות אבל בדיני נפשות אינו מועיל אומדנא כדאמרינן בסנהדרין ותירצו דהוה מצי למימר ולטעמיך ע"ש בתוס' היינו רק על הקושיא דלמא אית ליה דמועיל אומדנא בדיני ממונות אבל בדיני נפשות אינו מועיל אבל אם נימא דעיקר פירוש דבריו דרבי יוסי הגלילי הוא דרבי יוסי הגלילי ס"ל דבדיני נפשות בעינן דוקא ידיעה וראי' ובדיני ממונות מועיל ידיעה בלא ראי' א"כ אין התחלה להקשות אם סבירא ליה דבממון מועיל אומדנא יועיל גם בדיני נפשות ויהי' עדות ידיעה בלא ראי' גם בדיני נפשות. ע"כ דאין הפירוש בדברי רבי יוסי הגלילי דבדיני נפשות בעינן דוקא ידיעה וראי' ובממון מועיל ידיעה בלא ראי' דדיני נפשות ודיני ממונות שוים הם לענין זה כדכתיב משפט אחד יהי' לכם משפט השוה לכולכם דמזה ילפינן פסול קרובים לגבי ממון מדיני נפשות משום הכי גם בממון אין מאמינים את העדים אלא דוקא בראו הדבר בראי' ממש כדמוכח מב"ב דפסלינן סומא אף שיכול לכוין מדת מצרנהא ומדת גמיו ומדת משקלותיו אלא דרבי יוסי הגלילי קאמר דעדות ממון מתקיים בידיעה בלא ראי' היינו דעדים שמעידים ששמעו מאחד שהודה שחייב לחבירו מנה כיון דבממון מהני הודאת בעל דין א"כ אין צריכין לעדות שלוה ובעינן רק עדות שאמר דבר זה שחייב מנה. נמצא דעדותם הוי ראי' וידיעה דמהו עדותם שהודה שהוא חייב א"כ הרי ראוהו בשעה שאמר ושמעו שאמר וזה הוי ראי' וידיעה אלא דבי"ד אין מחייבים אותו על האמירה רק כיון שהודה אמרינן שמסתמא האמת שהוא מחויב דאדם נאמן על עצמו א"כ נתקיים העדות בידיעה בלא ראי' היינו שב"ד חייבו על ידיעה בלא ראי' אבל מה שב"ד מקבלים הגדת העדות הוי ידיעה וראי' שהרי ראו ושמעו וע"כ פריך שפיר דבדיני נפשות נמי משכחת לה שיתקיים בידיעה כלא ראי' אם נימא דאזלינן בתר אומדנא א"כ אם העדים העידו שראו אחד שרץ אחר חבירו לחורבה ונכנסו אחריו ומצאו סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר א"כ כל העדות שלהם הוי ידיעה וראי' שראו שזה רץ ואח"כ ראו שהסייף בידו וראו גם שדמו מטפטף והרוג מפרפר (ועיין בדברינו למעלה דקאי לגבי דין גואל הדם) ובי"ד יחייבו ע"פ אומדנא נמצא דגם בדיני נפשות משכחת שיתקיים בידיעה בלא ראי' אבל גבי מכמינין את העדים התם בעינן דוקא שידליקו את הנר כדי שיראו אותו דהתם אם לא יראו אותו רק יכירו אותו ע"פ טביעות עינא דקלא אינו מועיל דעדות שלהם מה שב"ד מקבלים עדותם ומאמינים להם בעינן דוקא ראי' ממש. וכן גבי ממון אם העידו ששמעו שאחד הודה לחבירו שחייב לו מנה ולא ראו אותו דעיקר עדותם הוי בלא ראי' אינו מועיל ומה שמביא הנתיבות (מסימן צ') שראו אחד שנכנס לביתו של חבירו והיו שם כלים וכשיצאו ראו שחסר. התם כל מה שמעידים מעידים בראי' וידיעה אלא דנתקיימה העדות בראי' בלא ידיעה היינו דהחיוב הוא על הלקיחה והלקיחה הא לא ראו, ומה שהקשה הנתיבות על הקצות איך כתב דטביעות עינא דקלא לא מהני רק באיסור ולא בממון דהרי בב"מ אמרינן דחמירא איסורא ממונא דאף שבממון מהני יוסף בן שמעון לסימן אבל לענין איסור לא מהני פשוט דהקצות לא קאמר דט"ע דקלא לא מהני לגבי ממון אלא לגבי עדות היינו שמה שמעידים ע"פ טביעות עינא דקלא לא מקרי עדות וכדאמרינן בחולין (דף צ"ו) אמר רב יצחק ברי' דרב משרשיא תדע דאילו אתו בי תרי ואמרי פלניא דהאי סימני' והאי סימני' קטל נפשא לא קטלינן ליה ואילו אמרי אית לן טביעות עינא בגוי' קטלינן ליה ועיין שם בתוס' דאפילו בממון ג"כ אין להוציא ע"י סימנין דאי אתו סהדי ואמרי ההוא חפץ דהאי סימני' והאי סימני' דפלניא הוא אין מוציאין ע"פ עדותם ואילו גבי איסור סמכינן אסימנין למאן דס"ל סימנין דאורייתא כדאמרינן שם בחולין (ע"ט) אמר ליה רבי אבא לשמעי' אי מעיילת לי כודנייתא בריספק עיין להני דדמיין להדדי ועייל לי כו' וסימנין דאורייתא וכן בב"מ אמרינן דאי סימנין דאורייתא מחזירין גט אשה בסימנין ואילו לגבי ממון הא פרשו התוס' דאין מוציאין ע"י סימנין ע"כ דלגבי עדות בעינן דוקא ראי' דהיינו טביעות עין ומה שעדים מעידין ע"פ סימנים לאו עדות הוא אבל למסמך אסימנים לגבי איסור בדבר שאין צריכין לעדות שפיר סמכינן אסימנים. וא"כ שפיר קאמר הקצות דע"פ טביעות עינא דקלא אין מקבלין עדות שאמרו ששמעו שאחד הודה לחבירו שחייב לו מנה ולא ראו אותו דגבי עדות בעינן דוקא ראה אבל למיסמך אטביעות עינא דקלא לגבי איסור כמו סומא באשתו ובני אדם בנשותיהם בלילה שפיר סמכינן דבזה לא בעי עדות ובב"מ דאמרו דחמיר איסורא מממונא איננו לגבי עדות רק לענין השבת אבידה דהתם גם אסימנין סמכינן ולא בעינן טביעות עין. עכ"פ זה מוכח דלגבי ידיעה בלא ראי' בעדות. דיני ממונות ודיני נפשות שוין. וא"כ מאי קאמר הבית שמואל דבקדושין דדמי לעדי ממון מועיל ידיעה בלא ראי' מה נפשך אי נימא דאומדנא כראי' הא גם בדיני נפשות מועיל ואי