לבב דוד עג

הלוי דמחלק ומכח דיוקא דמתניתין אם כן מאי קא פשיט רבי אמי ממתניתין מדלא תני עבר והא במתני' איירי בהבאה והיאך פשיט לה רבי אמי דגם בקבלה כשר. לזה פירש הרמב"ן דלרבי אמי לא ס"ד לאפלוגי בינייהו דכולהו שוים וכד עבד בהבאה כשר גם בקבלה כשר. אבל רבי יוחנן חידש לן דאיכא לאפלוגי בינייהו דשנייא קבלה מהולכה וכו' ולהכי מתניתין דלא הזכירה עבד אלא נכרי משום דלהולכה אינו פסול אלא נכרי אבל עבד כשר אבל בקבלה לא הזכירה מתניתין כלל להודיע דבקבלה שוה עבד לנכרי דכמו דנכרי ודאי פסול לקבלה מכל שכן להבאה. דקתני לה מתניתין גם העבד פסול. וליכא לאקשויי דאמאי לא קתני קבלה כמו דקתני כתיבה והבאה וכדי לומר דגם פסול בקבלה משום דשאני הא דקתני בכתיבה והבאה דאפילו חרש שוטה כשרין בכתיבה אבל בהבאה פסולין ואגב דקתני דפסולין נקט נמי הכל כשרים אף ע"ג דכבר קתני לה בכתיבה. אבל בקבלה לא אצטריך למתני' כלל דלענין פסול והנך מכ"ש דהבאה אתיא ומינה נשמע דעבד כשר בהבאה מדלא קתני אלא נכרי. וג"כ נשמע דאם היה עבד כשר גם בקבלה היה לו לתנא למתנייה נמי בקבלה וגבי נכרי דוקא כדי למשמע דעבד כשר ומדלא תנייה ש"מ דלענין קבלה שוה הוא לנכרי וטעמא דכיון דשליח קבלה משהגיע גט לידו מגורשת והוא אינו בתורת גיטין וקידושין אם כן אין לו יד לקבל הגט אבל בהבאה דהוא אינו עושה כי אם שליחות דוקא הרי בשליחות דעלמא איתיה. דנכרי דווקא הוא דאין לו שליחות: ולפי זה מאי דקא פריך הש"ס מתקיף לה ר"א טעמא במלתא דליתיה וכו' הכי קא פריך דתרומה דומיא דקבלה דעל ידו נעשית תרומה כמו קבלת הגט דעל ידו מתגרשת ואמאי אין תרומת העבד תרומה כיון דהוא איתיה במצות תרומה. וכיון שכן מה שהקשה הרב הלח"מ לא ידעתי מאי קאמר דהוא ז"ל קא מקשה לסברת רבינו יוסף הלוי הנ"ל וז"ל עוד קשה להך פירושא וכו' ליקשי ליה בדינא דהוי קושיא אלימתא טפי ולימא הכי שליח לקבלה אינו נעשה אבל שליח להולכה נעשה ואמאי הא אתם גם אמר רחמנא מה אתם ישראל אף שלוחכם ישראל ואם כן אפילו שליח להולכה אינו נעשה כי היכי דבתרומה אין תרומתו תרומה ע"כ. דמאי קושיא זו דלא דרשינן אף שלוחכם ישראל אלא במלתא דדמיא לתרומה. דהוא קא עביד מלתא דישראל ממש דהיא על ידו נעשית תרומה. אבל בשליחות הולכה לא קא עביד מידי הוא בענין הגט

עוד כתב הר"ן בתשלום הדברים הנ"ל וכי היכי דבאידך דר' יוחנן דבסמוך דאמר שאין העבד מקבל גט לחברו מיד רבו שלו משמע דוקא לקבלה פסול אבל להולכה כשר הכא נמי דכוותיה ע"כ. צריך להבין דמה דמיון יש זה לזה. דמה שאין מקבל גט לחברו מיד רבו שלו הוא משום דיד עבד כיד רבו וכשמסרו לידו לא יצא מרשותו. ולא משום דלא איתיה הוא דודאי איתיה הוא בשחרור. אלא משום דיד עבד כיד רבו. ונראה דהכוונה דמביא ראיה שדברי רבי יוחנן שאמר אינו נעשה שליח לקבל גט לאשה הוא דוקא לקבלה קאמר ולא כדברי רש"י דאמר דגם להולכה קאמר. דהא דברי רבי יוחנן דקאמר בתר הכי דעבד אינו מקבל גט לחברו מיד רבו שלו הוא בדוקא דלקבלה קאמר. דלהולכה לא איכפת לן דליכא האי טעמא דיד עבד כיד רבו דהוא לא מקבל ליה לזכותו. וכמו דהתם בדוקא הוא דלקבלה קאמר דכוותיה באשה בדוקא קאמר דהוא לקבלה דוקא. ומה שאמר משמע דדוקא לקבל פסול. דמשמע דאינו מבואר אלא משמעות דוקא . הוא כיון דלא נזכר הטעם בדבריו שהוא דיד העבד כיד רבו. אע"ג דהוא להדיא שכך הוא הטעם מ"מ לא נזכר בדבריו להכי אמר משמע: ועוד דיש לפרש משמע הכוונה דלפי הטעם הוא משמע להדיא דלקבלה הוא דפסול אבל להולכה כשר כן נראה לי

עוד כתב הרב המגיד ובהלכות גדולות בעו רבנן קמיה רב חנינא גאון וכו' פירוש דרבנן בעו קמיה רב חנינא גאון אם היה שכרכו הגט בחד מנא כ' ליתנו לישראל שהוא יתן אותו לאשה שלכאורה דלא מקרי הגוי שליח באופן זה כיון שהוא נותנו לישראל והוא השליח הנותנו לאשה והשיב להם דאסור אפילו בכי האי גוונא דנתן בידה או ביד שלוחה אבל עכ"ום כלל דמדאורייתא בטל משום דבעי שלא יהיה לעכ"ום שום שייכות בגט אבל רבנן דהשתא סברי אי יהביה לישראל וישראל הוא הנותן הגט לכתחלה לא תנשא כיון דיד הגוי באמצע גזרינן שמא אתי להיות העכ"ום שליח גמור והוא לאו בר ברית הוא ואם נישאת לא תצא משום דר"ש וכו' וכתב הר"ן ז"ל שם ולא ידעתי מאי שיטא דר"א הכא ע"כ. והכוונה דבפרק א' קתני מתניתין כל השטרות העולים בערכאות של נכרים דבגיטין פסולים ור"ש ס"ל דכשרים וקא פריך עלה בש"ס והא לאו בני כריתה נינהו ותירץ רבי זירא ירד ר"ש לשיטתו של רבי אלעזר וכו' דהיינו שס"ל כר"א דעידי מסירה כרתי ובהכי הוא מכשיר ר"ש שימסרנו לה בפני עדים ישראל דעיקר הם עדי מסירה והשתא רבנן קאמרי דבדיעבד דאם נישאת לא תצא דסומכים על ר"ש דכמו התם דיד העכ"ום באמצע כיון דנותן לה בעדי מסירה מהני הכא נמי מהני בדיעבד. ועל זה אמר הר"ן ז"ל לא ידעתי מאי שיטא דר"א הכא. דהיינו דבשלמא התם העכ"ום לא נעשו שלוחים אלא שחתמו והוא אינו שליח על חתימתם. דכמאן דליתא דמיא דנותן לה בעידי מסירה ואם משום מזוייף מתוכו קאמר התם בש"ס דבשמות מובהקין עסקינן דלא אתי למסמך עלייהו. אבל הכא שהעכ"ום הוא הביאו וקאמרי דלכתחלה לא תנשא משום דהוא דומה לשליח וגזרינן ביה. היאך מכשירין או בדיעבד אם נישאת משום הך דר"ש והא לא דמי לענין דר"ש דאין זה ראיה לזה לכך נ"ל דהר"ן על הראיה שמביא הוא דקאמר. אבל בודאי שלדעת רבנן דהשתא דלא מקרי שליח גמור לפוסלו מדאורייתא דלא כמו שהשיב רב חנינא גאון ז"ל. אבל הרב בעל העיטור שהביא הרב המגיד אח"כ ס"ל דהוא דומה לענין דר"ש. ועל זה כתב ואנן דכתבינן דר"א מכשיר אפי' לכתחלה מסתברא הכא נמי אם נתגרשה תינשא לכתחלה בעידי מסירה. דהיינו דלא גזרינן משום שליחות העכ"ום אלא שלא תתגרש בהך גיטא. אבל אם נתגרשה תינשא לכתחלה באם נתנו לה בעידי מסירה

עוד כתב הרב המגיד ומ"ש שהפסולין בעבירה מדברי תורה דפסולין להבאת הגט וכו' ומ"מ לא ידעתי רבינו מאין הוציא הפיסול וכו': ונ"ל לתרץ