לבב דוד סד

לה כיצד כשר כיון שאין העדים חתומים על הגט בחתיכה אחת הרי גרוע ממה שהיה הקרע בתוך הכתב והעדים חתומים עליו דסוף סוף הם בחתימה אחת מחוברים. אבל זה העדים חתומים בחתיכה אחרת. אלא ודאי כיון דבעדי מסירה נתן לה אף ע"ג דהוא קרוע בקרע הפוסל הוא דוקא בעדי חתימה אבל בעדי מסירה כשר

אלא דקשה לי על ראיה זו דא"כ יהיה כשר לכתחלה י ליתן לה בעדי מסירה דומיא דעלה של זית שכותב לכתחלה. ומדברי רבינו משמע דוקא בדיעבד שכתב וז"ל אבל אם יש שם עדים שנמסר לה הגט בפניהם וכו' או שהיה קרוע שתי וערב כשנתן לה בפניהם עד כאן . דמשמע דאיירי בשעבר ונתן לה ולא לכתחלה

אבל יש להשיב דמה דנקט הכי רבינו הוא משום כיון דאמר בד"א כשהיה הגט יוצא מתחת ידה וכו' דאפי' בדיעבד פסול נקט אבל אם יש שם וכו' להודיע דבעדי מסירה כשר בהך לישנא דרישא. ולעולם אפילו לכתחלה כשר. לפי הך ראיה דהירושלמי כנלע"ד ודוק

דין י"ח חמשה שכתבו גט אחד לחמש נשותיהן וכו' הרי זו ספק מגורשת כתב הרב המגיד ומ"ש רבינו אם היתה המגלה יוצאה מתחת יד מן הראשונים הרי זו ספק מגורשת יצא לו ממ"ש בגמ' גבי עדים החתומים על שאלת שלום בגט חיישינן וכו' ומן הסוגיא נראה שאין שוין ע"כ. פירוש דהא בש"ס הא מתקיף לה ר' אבא לר' יוחנן דאמר זמן אחד לכולן זהו כלל ליחוש דילמא כי חתמו סהדי אבתרא הוא דחתמי מי לא תניא וכו' חיישינן על שאלת שלום וכו' דהיינו גם הכא חיישינן דהוא ספק ומשמע דהוא קא פריך לרבי יוחנן לומר דהאמת כר"ל דאמר אפילו זמן אחד לכולן נמי הוי. טופס דחיישינן כמו בשאלת שלום. אלמא דטופס דמתניתין דקתני הוא שאינו כשר אלא ספק מגורשת אלמא דשוין הן: ומעתה מה שהקשה הרב לח"מ על הרב המגיד ואמר דמהיכא משמע לו מן הסוגיא דהא בגמ' אם דמו לא דמו אלא זמן אחד לכולן לההיא דשאלת שלום אבל כשכתב זמנים לכל אחד ואחר אינה מגורשת כלל עד כאן. דהכוונה דכשכתב זמנים לכל אחד ואחד דהוא טופס דקתני מתני' לר' יוחנן אינה מגורשת כלל קתני מתניתין זה תימה דא"כ לר"ל דאמר אפילו זמן אחד לכולן נמי הוי טופס הוא דאינה מגורשת כלל. והא היא דמיא לשאלת שלום וחיישינן קאמר ולא אינה מגורשת כלל אלא ודאי דטופס דמתניתין הוא שוה לשאלת שלום דהוא חששא בעלמא וכיון שכן לר' יוחנן דמפרש דטופס דמתני' הוא בשכתב זמנים לכל אחד ואחד הוא משום חששא וספק מגורשת. ועוד קשה לי דבריו דאיך שייך לחלק ולומר דלא דמו אלא דזמן א' לכולן אבל כשכתב זמנים לכל א' ואחד אינה מגורשת. והלא הקושיא היא הואיל וכל איש ואשה נכתבים לבד לבד הוי כדברים מפורדין ולהכי אמרינן דחיישינן דעדים לא חתמו אלא על האחרון כמו שפירש רש"י ז"ל דזה הטעם הוא ממש דזמנים חלוקים שהוא מורה דברים מפורדים ואין חילוק ביניהם. ולהכי תירץ לו שאלו פסול ושאלו כשר דהיינו שהוי"ו מחבר הכל הכא נמי דכתיב ביה ופלוני פלונית דהא מחובר הכל. אבל אם כתב זמן לכל א' באחד בשבת גירש פלוני וכו'. ואע"ג דכתב וי"ו וביום זה גירש פלוני לא מהני. דהם דברים מופסקים זה מזה. ודומה לכתב זמן אחד לכולן ולא כתב בוי"ו לחבר ואין עדיפות זה לזה וכן להדיא כתב הרמב"ם אבל אם כתב וכו' וכתב וביום זה וכו' דהיינו אע"פ שכתב הוי"ו לא מהני לחבר וכמ"ש. וג"כ על מה שתירץ הוא ז"ל וז"ל ויש לומר דמעיקרא אסיק אדעתיה בגמר' וכו' וא"כ חזר דין זמן לכולן לפי סברת המקשה כמו זמן לכל א' ואחד לפי האמת ע"כ הנה דבריו משמע דזמן א' לכולן הוא דכתב בא' בשבת גירש פלוני וכו' ואחר כך כתב באחד בשבת גירש פלוני וכו' וכן כולם וזה תימה דאיך שייך דהמקשה יסבור כך והלא במתני' מבואר דלא כתבו אלא טופס א' וגם דברי ר"י מבוארים דזמן אחד לכולן שלא כתב אלא פעם אחת מדפליג עליה ריש לקיש משום דהזכיר איש ואשה יחד דצריך דלעירבנהו אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית משמע דר"י איירי בשכתב אלא פעם אחת הזמן בתחלה בחד בשבת וכמו טופס אחד אלא דהזכיר איש ואשתו ולהכי פליג עליה ר"ל וס"ל דזה מקרי טופס אע"ג דזמן אחד לכולן ובתחלה הזכיר כולן כיון דהזכיר איש איש ואשה יחד ולא ערבינהו אנו פלוני ופלוני וכו' אלא דס"ד המקשה מדקרי רבי יוחנן למה דקתני במתני' טופס לכל אחד ואחד הוא זמן לכל אחד ואחר משמע דגם שהוא טופס לכל אחד צריך שיהיה הזמן משונה ג"כ ולהכי פריך מאי איריא וכו'. ובודאי דהוה מצי למיפרך דיוקא אדיוקא דמהכא משמע דאם זמן אחד הוא אע"ג שכתב לכל אחד ואחד טופס בפני עצמו ומרישא משמע דבעי טופס לכולן אע"פ שהוא זמן אחד. אלא דעדיפא האי פירכא קודם דמאי איריא וכו' דתיפוק ליה וכו' ביום ונחתם בלילה דהוא משום מוקדם. ותירץ לו דכתיב בהו בחד בשבא בחד בשבא. דהיינו דזמן אחד הוא אלא שכתב הזמן לכל אחד ואחד דהיינו שכתב טופס הגט כולו לכל א' וא' כיון דמופסקים זה מזה אימא דעדים לא חתמו אלא על האחרון ואת שהעדים נקראים עמו כשר. אבל זמן אחד לכולן הוא כדסבר מעיקרא שלא כתב לכל החמשה אלא פעם אחת בראשונה בא' בשבת גירש פלוני לפלוני ופלוני פלונית

והנה דברי רבינו יש לדקדק בהם דממה שכתב אבל אם כתב בכך בשבת גירש פלוני לפלונית והשלים הגט והתחיל תחתיו גט אחר באותה מגילה וכתב וביום זה וכו' והשלים הגט השני וכן עד שהשלים כל הגיטין וכו' משמע דבעי שיכתוב זמן וכל נוסח הגט לכל א' וא'. אבל אם כתב זמן אחד לכולם אע"פ שכתב נוסח הגט לכל א' וא' כשר. ואילו בתחלת דבריו כתב אם כתבוהו בכלל כגון שכתבו בכך בשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית וכן אמר כל א' מהן לאשתו לכי דיתהויין וכל טופס הגט ושני עדים חתומין מלמטה הרי זה גט כשר ע"כ. משמע דאינו כשר אלא עד שיהיה זמן אחד לכולם וטופס א' לכולן דוקא. אבל אם כתב טופס לכל אחד ואחד אף על פי שכתב זמן אחד לכולן אינו כשר הפך מה שנראה מדבריו האחרונים. ועלה בדעתי לומר שמה שכתב רבינו בתחלה וכן אמר כל אחד לאשתו לכי וכו' אין הכוונה דכן כתב בטופס הגט אלא הכוונה דאחר כך כל אחד ואחד כתב תשלום הגט בנוסח בפני עצמו דאמר לאשתו לכי דיתהויין וכו' דלא נכללו אלא בתחלה בזמן וכמו דדייקינן מסוף דבריו דכשר: וראיתי למר"ן בב"י סימן ק"ל שכתב על דברי רבינו וז"ל ומפשט דבריו משמע