לבב דוד ו

סוגיא דאפשר לעיבור קודם זמן ואפשר שתחיה היא כמ"ד תוך זמן כלאחר זמן ומפני כך אי אפשר לחמות ממאנת. ואפי' לרב ספרא דאמר בנים הרי הם כסימנין כשילדה בתוך זמן והרי היא גדולה ואינה ממאנת שלהכי הוקשה לסתמא דש"ס מאי בינייהו דהיינו דגם לרב ספרא הרי היא גדולה. ולהכי קא משני דאפי' לר"י וכו'

דין י"א הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות וכו'. כתב הרב המגיד ומ"מ הלשון שכתב רבינו ולא הביא שתי שערות וכו' השיג עליו הר"א ז"ל וכו' ואין צריך יותר דהא בחד סגי לר"י דקי"ל כותיה ע"כ הנה אפי' שאמרו בש"ס כי פליגי בשלא הביא שתי שערות בזקן. ור"י אמר אחד מהם. דמשמע דצריך עוד אחד מהם. מ"מ מדקאמר ר"י אחד מהם דמשמע בא' מסימני סריס הנזכרים ואחד מהם שאין לו זקן. מוכרח לפרש דהא דאמר כי פליגי בשלא הביא. הכוונה כשלא הביא א' סגי. והרי יש סימן שלא יש לו זקן והרי הוא סריס זאת כוונת השגת הראב"ד ז"ל. ותירץ הרב ז"ל לדעת רבינו דלשון הגמרא מוכיח כן דקאמר פלוגתייהו בלא הביא וקאמר ר"י באחד מהם. דאם לא בעי עוד סימן אחר למה יאמר דאחד מהם. יאמר הרי הוא סריס כיון דהוא סימן אחד מסימני סריס. וכי תימא דנקט משום רב הונא דאמר עד שיהיו כולם להכי נקט ר"י א' מהם. זה אינו דמשום זה לא יאמר הלשון דמשתמע לכוונה אחרת. שהוא עוד בעי סימן אחר. אלא ודאי מדנקט הכי ודאי הוא שכך הוא דעתו דבעי עוד סימן אחר

עוד כתב הרב המגיד ולדעת הר"א ז"ל לא משכחת . לה שאר סימני סירוס יועילו כלל וכו' כמו שיתבאר בסמוך בדעתו ז"ל ע"כ. פירוש שכתב למטה הראב"ד ולא אפילו נולדו בו השאר שהרי חסר סימן זה שהוא גדול מכולם ע"כ. ומפרש דבריו הרב ז"ל דעל מה שכתב רבינו אלא הרי הוא בקטנותו עד שילדו לו כל סימני סריס הוא השיג שאמר על דברי רבינו ולא דהיינו שאין הדין כך כמו שאמר שאם הביא שתי שערות אם יולדו כל סימני סריס הרי הוא סריס אלא אפי' נולדו בו כל השאר אינו סריס כיון שהביא שתי שערות דהרי חסר מסימני סריס זאת הבאת שתי שערות. שמסימני סריס הוא שאין לו זקן והרי יש לו זקן. וכיון שכן אינו סריס. דהראב"ד ז"ל מפרש דמה שאמדו בש"ס היכא דהביא ב' שערות בזקן כולי עלמא לא פליגי דעד שיהינכלם. ואי אפשר שהרי חסר מהם סימן גדול כזה הילכך אינו נידון כסריס בשום צד. וכמו שפירש דברי הרב ז"ל למטה. א"כ לפי זה לא משכחת לה ששאר סימני סריס יועילו כלל אלא הכל תלוי בהבאת שתי שערות בזקן. וזה דבר תימה שא"כ למה הוזכרו ב' סימנים. וזה לא קשה אלא לדברי ר"י. אבל לדברי רב הונא שאמר עד שיהיו כולם אתי שפיר שהוזכרו שאר סימנים: ואני בעניי נ"ל לתרץ לדברי הראב"ד ז"ל שמה שהוזכרו כל סימני סריס משום שדינא הוא כל שהוא פחות מבן כ' ולא הביא ב' שערות אע"פ שנראו בו סימני סריס הרי הוא קטן. ובפחות מבן כ' אינו סי' סירוס שלא הביא ב' שערות בזקן שאין דרך להביא אחר י"ג תכף אבל שאר סימנין אפשר להיות להכי מנאן לענין זה שאפי' נראו בו סימני סירוס עדיין קטן הוא. אבל אם הגיע לבן כ' שאז ניכר בו סימני סירוס מה שלא הביא ב' שערות בזקן ודינא הוא שבאחד מהן הוי סי' סירוס הרי הוא סריס

אבל אי קשיא הא קשיא דהכי הוה ליה להרב המגיד להקשות על דברי הראב"ד ז"ל דהא אמרו אחר כך בש"ס אלא הא דאמר להו רבה בר אבוה עיינו ביה ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל איתיב ליה ברת כמאן כרב הונא. דמדקאמר כמאן כרב הונא הוא ודאי בשלא. הביא ב' שערות בזקן דאם הביא שתי שערות בזקן לכ"ע עד שיהיו כולם. ולדברי רבינו אתי שפיר כל דברי הש"ס- דמעיקרא דייק דלא כר"י. דלר"י כיון שלא הביא שתי שערות בזקן אפי' בסי' אחד הוי סריס. אלא כרב הונא דאמר עד שיהיו כולם. ולהכי אמר עיינו ביה ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל דאז חסר סימן אחד ולא הוי סריס. ולהכי תירץ לו רב נחמן סיכי דיקנא הויא ליה. דכיון דאית ליה שתי שערות בזקן גם לר"י בסימן אחר עמו לא הוי סריס. ולהכי אמר להו עיינו ביה אי בשרו מעלה הבל דחסר סי' זה ואז אינו סריס. אבל לפירוש הראב"ד ז"ל דהכל תלוי בהבאת שתי שערות בזקן לא סליק האי תירוצא דהא אמר להו עיינו ביה אי בשרו מעלה הבל. דמשמע דאי אין בשרו מעלה הבל הרי הוא סריס. וזה גם כר"י לא אתי. דודאי דמכאן הרי מוכח דדברי רבינו הם עיקר. ואמאי ה"ה ז"ל לא מוכח מכאן שהוא כדברי רבינו: ונלע"ד דמה שהביאו להראב"ד לומר כך הוא משו' דקשה ליה קושית התוס' שם בד"ה דהביא שתי שערות וז"ל וא"ת כיון דהביא שתי שערות מאי קאמר עד שיהא בכולן והלא אחד מן הסימנין הוא שאין לו זקן והרי יש לו זקן ע"כ ולא ניחא ליה בתירוצם דתירצו דאין חשוב בהבאת שתי שערות לבד יש לו זקן. אלא אם כן נתמלא זקנו- דמשמעות יש לו זקן הוא שיש לו שערות בזקן דהם שנים דבכל מקום חשובים יש לו שערות. ולהכי מפרש מה שאמרו עד שיהא בכולן ובזה אי אפשר שהרי חסר מהם סימן זה הילכך אינו נידון כסרים. ומה שס"ל ר"י כשלא הביא ב' שערות אפי' באחד מהם הוי וזה א' מהם שלא יש לו זקן. ולפי זה מוכרח דמה שתירץ לו בש"ס רב נחמן סיכי דיקנא אית ליה. לא אתי לא כרב הונא ולא כרבי יוחנן. דלרב הונא דאמר עד שיהיו כולם אפילו בשלא הביא. א"כ זה שיש לו סיכי דיקנא לא צריך עוד לסימן אחר שאינו סריס. דהא איכא סימן שאינו סריס דהוא סימן גדול. וגם לרבי יוחנן בסי' גדול כזה אינו סריס. דנמצא דכוונת הש"ס דאמר לו רב נחמן סיכי דיקנא הויא ליה. הכוונה דגם כרב הונא לא אתי. דדחי ליה מה שאמר כמאן כרב הונא. דלרב הונא הוא מפרש דאין לו זקן הוא שאין לו ב' שערות וס"ל עד שיהיו כולן. ולהכי כשהביא ב' שערות הרי חסר א' מהם ואינו סריס אבל רבה בר אבוה מפרש כמו שפירשו התוספות דאין חשוב יש לו זקן עד שיתמלא זקנו. וס"ל עד שיהיו כולן להכי בזה שיש לו סיכי דיקנא דבכמה מקומות יש לו שער בזקנו. ועדיין לא נתמלא שהוא א' מסימני סריס. בעי סי' אחד שאינו סריס. ולהכי אמר להו עיינו ביה אי בשרו מעלה הבל שהוא סי' אחר שאינו סריס. ולפי שאנן קי"ל כרבי יוחנן כתב הראב"ד ז"ל מה שכתב כן נ"ל ודוק

דין ט"ז שתי שערות האמורות בבן ובבת וכו'. עיין בהלח"מ מה שהקשה על דברי רבינו ואנכי איש צעיר נ"ל דדברי רבינו הם נראים להדיא דאם האריכו כדי לכוף ראשן לעיקרן הם ודאי חשובין שערות