לבב דוד קסד

ממנו בימות הגשמים ע"כ. משמע מזה דגם דבש גיזין וצרעים יש להם כוורת. ואם כן מ"ש רבינו בהל' טומאת אוכלין פ"א דין י"ח דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה. איירי בדבש סתם. שהוא דבש דבורים. דדבש גזין וצרעין בעי מחשבה. וכמו שדייק לה שם בפ"ה דבכורות על הך ברייתא דקתני דבש הגיזין והצרעין טהור דבעי מחשבה . ומוכרח שכך הוא דמה שכתב רבינו דבש סתם שהוא דבש דבורים. וכמו שכתב שם מרן בכ"מ דין ב' על הדבש שכתב רבינו דמכשיר הוא איירי בדבש דבורים שהוא דבש סתם. דדבש לרעים אינו מכשיר. ולפי זה מה שאמר שם על מה שאמרו אלמא בעי מחשבה. . תניא נמי דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה. הוא מדקתני דבש סתם שהוא דבש דבורים. דמשמע אבל דבש לרעים בעי מחשבה ודלא כפירוש רש"י דפירש משום דאין כוורת אלא לדבורים:

וראיתי להלח"מ ז"ל בד"ה דבש דבורים בתירוץ ב' וז"ל או אפשר דרבינו נקט כוורת משום דבורים עכ"ל משמע מדבריו דלא כמ"ש דדבש סתם הוא דבש דבורים אלא גם דגזין וצרעין שייך בהו דבש סתם. וא"כ מה שכתב רבינו דבש בכוורתו לא בעי מחשבה דידעינן דהוא דבש דבורים כיון דכתב בכוורתו. הא לאו הכי הוה מפרשינן דבש שיאמר גם דבש גזין וצרעים וזה קשה דא"כ כד אמר בפרק ראשון דדבש מכשיר הוא גם על דבש גזין וצרעים. וזה אי אפשר דמתניתין בפ"ו דמס' מכשירין קתני דבש צרעים טהור וכן תניא בפ"ק דבכורות דבש הגיזין והצרעין טהור ומותר באכילה

דין ד' יונק תינוק וכו' אבל בתוך זמן זה אפי' גמלוהו חדש או שנים מותר לחזור ולינק עד סוף כ"ד חדש ע"כ איכא למידק בדברי רבינו שאמר דאם פירש בתוך כ"ד חדש אינו חוזר ויונק כי אם עד כ"ד חדש דווקא. דהא דאמרו פירש לאחר כ"ד חדש הרי הוא כיונק שקץ הוא דברי ר' יהושע אפי' ד' וחמשה שנים וא"כ ממה שאמר אם פירש לאחר ארבע ועשרים חדש כיונק שקץ. משמע הא אם פירש בתוך כ"ד חדש הוא חוזר לדינו שיונק עד ד' ו"ה שנים ולמה כתב רבינו דווקא עד סוף כ"ד חדש: ונ"ל שרבינו דייק הכי ממה שאמר שאם פירש לאחר כ"ד חדש אזדא לה הא דיונק עד ד' וה' שנים. דלא עבדינן אלא כ"ד חדש. שזה הזמן הוא סתם יניקה. אלא שאם לא פירש דחזינן דיניקתו של זה ארוכה הוא מניחין אותו שיינק וילך. אבל אם פירש דחזינן דיכול הוא שלא לינק עוד הרי הוא כיונק שקץ. ומינה נשמע שאם פירש בתוך כ"ד חדש שהוא יכול שלא לינק אע"פ שמניחין אותו לחזור ולינק הוא משום דעדיין לא כגמר סתם יניקה של אדם. ולא מקרי יונק שקץ אבל ביותר מכ"ד חדש לא יהבינן ליה כיון שהוא אפי' בתוך כ"ד פירש מחמת בוריו והיה יכול שלא לינק עוד: וכי תימא דא"כ הו"ל לתנא לומר פירש וחזר לאחר כ"ד חדש כיונק שקץ דמשמע דאפי' בתוך כ"ד חדש אם פירש לאחר כ"ד חדש אסור לינק עוד: אי מהא לא אירייא דהוה אמינא דשאני האי דגופו חזק דאפי' בתוך זמן יניקת סתם אדם פירש הבו דלא לוסיף עליה יותר מכ"ד חדש. אבל בזה שלא פירש אלא לאחר כ"ד חדש. ונכנס בגבול זמן היניקה שהוא ד' וה' שנים דאה"נ שמניחין. קמ"ל שהוא כיונק שקץ: וראיתי להלח"מ שכתב שיש מי שרצה לפרש דמאי דאמר עד סוף כ"ד חדש קאמר הכי אפי' גמלוהו חדש או שנים או אפי' י' חדשים עד סוף כ"ד חדש יש לו זמן לחזור ולינק עד ד' או ה' שנים. ולא קאי עד סוף כ"ד חדש להיכא דחזר וינק דיונק עד כ"ד חדש. אלא לענין החזרה לינק יש לו זמן לחזור עד הכ"ד חד"ש וכו'. אבל זה הפירוש אינו מדוקדק דא"כ עד סוף כ"ד חדש הוא מיותר דכיון שאמר לעיל אבל בתוך זמן זה אפי' גמלוהו או חדש או שנים וכו' סגי. דממילא דכל זמן כ"ד חדש יש לו זמן לחזור ולינק ע"כ

ונראה לי דלפי כוונת דברי יש מי שרצה לפרש וכו' מוכרח לכתוב עד סוף כ"ד חדש לומר דהחזרה בעי דווקא עד סוף כ"ד חדש. אבל לאחר אסור דהוא משמע להדיא מדברים אלו דאמר ולא קאי עד סוף כ"ד חדש להיכא דחזר וינק דיונק עד כ"ד חדש אלא לענין החזרה לינק יש לו זמן לחזור עד הכ"ד חדש דמשמע דאם לא חזר עד לאחר כיונק שקץ

אלא שמדברי הברייתא משמע דווקא בשפירש לאחר כ"ד חדש דהוא כיונק שקץ אבל אם פירש בתוך כ"ד חדש אפי' לא חזר אלא אחר כ"ד חדש יונק עד ד' וה' שנים שלא כדברי המפרש דמשמע דאם לא. חזר וינק עד סוף כ"ד חדש אסור לו לחזור ולינק. דזה שלא כדברי הברייתא: והנה לפי דברי הלח"מ משמע דהא שיש מי שרצה לפרש הכי בדברי רבינו. הוא משום דקשיא ליה דאם הוא כמו שמדקדק מר"ן בב"י בדברי רבינו. זה מנין לו לרבינו וכמו שכתב הב"י דמשום קושיא זו רצה לפרש הכי. דאז יהיו דברי רבינו כדברי הפוסקים שכתבו סתם דהוא אפילו ד' וחמשה שנים: ו וזה קשה דמנין לו שלדברי הפוסקי' תהיה החזרת ההנקה אלא עד סוף כ"ד חדש ואם לא חזר לינק עד אחר כ"ד חדש כיונק שקץ והרי לא הזכירו זה. אלא שכתבו סתם דכל שפירש תוך כ"ד חדש יכול לחזור ולינק. דמשמע שיכול לחזור אפי' אחר כ"ד חדש. כיון שהפרישה היא תוך כ"ד חדש: ואס

ואפשר לומר דסברא היא כיון שלא חזר וינק עד סוף כ"ד חדש ונשארה פרישתו אחר עבור זמן כ"ד חדש הוה ליה כאילו פירש לאחר כ"ד חדש וזה משמע נמי גם בדברי הפוסקים. לכן רצה לפרש כך בדברי רבינו כדי להשוות דבריו לדברי הפוסקים

ונ"ל דאפילו לדברי מי שרצה לפרש כך בדברי רבינו כיון דמר"ן בש"ע סי' פ"א נקט כמו דברי רבינו משמע דדעתו לפסוק הכי כמו שדקדק בדברי רבינו. דאינו יכול לינק אלא עד כ"ד חדש דוקא ולא יותר

דין ז' יראה לי שהאוכל ביצי דגים וכו' וכן ביצי העוף הטמא התלויות באשכול שעדין לא פירשו ונגמרו האוכל אותם לוקה כאוכל בני מעים שלהן ע"כ. ודאי דמה שאמר שעדין לא פרשו ונגמרו. הכוונה שעדיין לא פרשו ועדין לא נגמרו דודאי דאם נגמרו אע"ג דלא פירשו לאו כגופן דמי וכמו שכתב בפ"ט דין ח' וז"ל השוחט עוף ונמצא בו ביצים גמורות מותר לאכלן בחלב. דמשמע אפי' הם מעורות בגידים. כיון דנגמרו לאו בשר הם. וכמו שכתב שם הרב המגיד ונמצא מה שכתב כאן הרב המגיד סברת רבינו וכו' ובעופות כל שתלויות באשכול הן בשר גמור הכוונה