עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלבב דוד

לבב דוד קנז

Levav David 157 · לבב דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

דין ח' אין לך בכל בהמה וכו' כגון שור הבר והמריא שהן ממין השור ע"כ. כתב ה"ה ומכ"מ אני תמה בזה אחר שרבינו סבור ששור הבר מין בהמה היאך כתב שבעה מיני חיה דהא משמע בגמרא שם דשור הבר היינו תאו וכו' אבל הני מדלא חשיב ליה בהדי חיות דה' מינא דעז הוא וכו' הרי כאן מבואר ששור הבר זה תאו וא"כ שהוא מין בהמה הרי הם ד' מיני בהמה וששה מיני חיה ע"כ: ואנכי איש צעיר נ"ל דממה שכתב רבינו הם ומיניהן כגון שור הבר והמריא שהם ממין השור משמע להדיא דשור. הבר אינו מין לבדו מוזכר בכתוב אלא הוא מין שור. וא"כ הוא בכלל שור הכתוב בקרא וכמו המריא שהוא מין השור. ואינו כתוב בקרא לבדו ואינו תאו הכתוב בקרא. ומחלוקת רבנן ורבי יוסי בשור הבר לאו כמו שאמרו בש"ס א"ל ע"כ לא פליגי ר' יוסי ורבנן אלא בשור הבר דרבנן סברי מדתרגמינן תורבלא מינא דבהמה וכו' דעיקר מחלוקתם הוא דרבנן סברי כיון דלא קחשיב ליה קרא מין השור הוא. ורבי יוסי סבר כיון דהוא גדל ביער הוא מן החיות דקרא. ודייק רבינו הכי מדאמר רב המנונא הני עזי דבאלא כשרות לגבי המזבח סבר לה כדאמר רבי יצחק עשר בהמות מנה הכתוב ותו לא והני מדלא קא חשיב להו בהדי חיות שמע מינה דעז נינהו. דמשמע דסבר דדבר שלא מינה אותו הכתוב אזלינן בתר המין. אם כן זה הוא טעמא דרבנן דשור הבר הוא מין בהמה. ואף ע"פ שמתקיף ליה רב אחא ודילמא מינא דאקו. כיון שאינו ממין חיה ודאי דלא ממינא דאקו הוא דלא חש להאי אתקפתא. וכן הוא הטעם דרבנן דאמרי שור הבר מין בהמה כיון דלא מנה אותו הכתוב ולא חיישי דילמא מינא דאקו או תאו או זמר. דכיון שהוא נראה להדיא שהוא מין בהמה לא אמרינן דילמא ממינא דהנהו חיות דמנה הכתוב

וזהו הטעם שפסק רבינו דעזי דבאלא מין בהמה וכשרים על גבי המזבח וכדעת רבנן שאמרו שור הבר מין בהמה: ועוד נראה דדייק רבינו דטעמא דרבנן לאו משום דהוא תאו הכתוב בתורה ומתרגמינן תורבלא. דהא קא מתקיף רב אחא בריה דרבא לרב אשי. דילמא מינא דתאו וכו' משמע דלא סבירא ליה כדעת רב הונא בהא דאמר ע"כ לא פליגי וכו'. דתרוייהו ס"ל דתאו הוא שור הבר. דא"כ מאי קא פריך ליה ודילמא מינא דתאו. והא תאו הוא שור הבר בין לרבנן בין לרבי יוסי דהוא בהמה גסה והיאך אמר על עזי דבאלא דהוא בהמה דקה דהוא מינא דתאו. אלא ודאי דפשיטא ליה דמחלוקת רבנן ורבי יוסי לאו משום דשור הבר הוא תאו אלא משום דרבנן ס"ל כיון דהוא מין שור הוא מין בהמה. ור' יוסי סבר כיון דהוא גדל ביער מין חיה הוא אלא ראיית המפשיט דהוא משום דלא מננהו קרא. הא פריך ליה על האי סברא דילמא מינא דתאו והרי קא מננהו קרא. וכבר אמרתי דרב המנונא לא חש להאי אתקפתא כיון דאינו מבואר להדיא דתאו הוא מין חיה. לא אמרינן על מין בהמה שהוא מין חיה דכתב קרא: והשתא לא קשה תו מה שהקשה הרב המגיד על רבינו דרבינו דאמר דשור הבר מין בהמה אינו תאו הכתוב בקרא ואפשר לומר דמה שכתב הרב המגיד ויש ספרים דגרסי ודילמא מינא דזמר הוא. הכוונה אבל לפי גירסת ודילמא מינא דתאו הוא. לא תקשה על רבינו האי קושיא משום דלא קיימא הך דאמר המפשיט ע"כ לא פליגי וכו' וכמ"ש. ולא קשה אלא לפי גירסת ודילמא מינא דזמר נינהו. ומה שאמר הרב המגיד לבסוף אבל מה שמנה התאו בכלל חיה וכתב שור הבר מין בהמה איני יודע לתרץ לפי גירסת ספרינו. הכוונה דאפשר דרבינו היתה לו גירסא אחרת בש"ס דלא כגירסא שיש לנו דאפשר דלא גריס כלל כהמפשיט ע"כ לא פליגי וכו'

ומר"ן בכ"מ הבין בדברי הרב המגיד דהכוונה על חילוף הגירסאות שיש לנו בין לגירסא ראשונה בין ליש ספרים דגרסי ודילמא מינא דזמר וכו' עד שהקשה עליו מה שהקשה. אבל לפי מה שפירשתי דלהגירסא לא שייכא הך קושיא: והנה לפי מה שפירשתי דלהגירסא דגרסי ודילמא מינא דתאו וכו' לא קשיא על רבי' קושית הרב המגיד: והנה הרשב"א ז"ל אדרבא קא פריך על רבינו מהך גירסא שכתב וז"ל פסק הרמב"ם כרבנן דאמרי מין בהמה הוא ומיהו לפי גירסת הספרים דגרסי ודילמא מינא דתאו נינהו. משמע דרב אחא ורב אשי דבתראי נינהו ס"ל כר' יוסי. ומדס"ל כרבי יוסי הלכתא כוותיה ושמא דהרב הגיר' שיש לו הוא ודילמא מינא דזמר הוא ע"כ ולכאורה הוא הפך מ"ש. ועוד קשה על מה שתירץ על רבינו שאמר ושמא דיש לו גירסא ודילמא מינא נינהו. דאכתי קשה כיון דהני אמוראי רוצים לאוקומי גם על המין של בהמה דהוא עזי דבאלא שהוא חיה דהוא מינא דזמר שזה סברת ר' יוסי דס"ל דשור הבר מין חיה הו"ל לפסוק הלכתא כר' יוסי: ומזה אני אומר דגם הרשב"א הוה פשיטא ליה דהני אמוראי ס"ל דלא כדעת המפשיט דאמר ע"כ לא פליגי וכו' וכמ"ש. אלא דקושיתו על רבינו מהגירסא של ודילמא מינא דתאו. הכי כוונתו כיון דקא מקשו על המפשיט דאמר על עזי דבאלא מדלא קחשיב להו בהדי חיות. שמע מינה דעז נינהו דאמרי ודילמא מינא דתאו נינהו. אלמא ס"ל דאע"ג דהוא מין בהמה אפשר שהוא מין חיה כיון שגדל ביער וכמו סברת רבי יוסי דאמר שור הבר מין מין חיה ובכלל החיות שכתב קרא דהוא אחד מהם. וכיון שכן הוה ליה לפסוק הילכתא כר' יוסי ותירץ על זה ואמר ושמא דהרב גריס ודילמא מינא דזמר הוא. דהיינו מדלא מקשו ודילמא דתאו. ודאי דגם הני אמוראי ס"ל כדעת המפשיט דפלוגתייהו דרבנן ור' יוסי בשור הבר ותאו דמתרגמינן תורבלא דרבנן סברי כיון דהוא שם השור הוא מין שור . ור' יוסי ס"ל כיון שהוא מין הגדל ביער הוא חיה. ואם כן לא יקשה על רבינו שלא פסק כרבי יוסי דמה דמקשו ודילמא מין זמר כרבנן אתיא. דכיון דלא מתרגמינן תורבלא שם דבהמה קא מקשו הכי. אבל הרב המגיד שמקשה על רבינו על שלא מנה ארבעה מיני בהמה וששה מיני חיה אפשר דמה שכתב ויש ספרים דגרסי וכו' הכוונה הוא כמו שכתבתי. וכל זה נראה לי עיקר שרבינו הוא קא דייק מדברי רב המנונא כמ"ש ראשונה: ואח"כ ראיתי להר"ש ז"ל שכתב בפרק ח' דכלאים דברי התוספתא דרבנן ס"ל דתאו בריה בפני עצמה ושור הבר בריה בפני עצמה. וא"כ רבינו כתב לפי התוספתא וא"כ לא קשה עוד קושית הרב המגיד. וכ"ש לפי דברי הירושל' שהביא שם: דפשט דברי הרשב"א