לבב דוד קלה

הא תליא בהא. דאיכא דמוציאין מידו ואין הולד חלל וא"כ זה דאין מוציאין מכ"ש דאין הולד חלל. ועיין בדברי הרב ז"ל בפ' י"ז מהלכות איסורי ביאה בד"ה כהן גדול שנשא בעולה וכו' ומה שנלע"ד כתבתי ודוק

עוד כתב הרב ז"ל ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין זה וכו' וא"כ ע"כ. דתנא דברייתא דקתני ואם נשא נשוי לא אתא אלא לאשמועינן דין זה דמהני נישואין אלו למיפטריה מקנסא ע"כ: וראיתי שגם הרי"ף השמיטה משום דהוא דבר מוכן מעצמו כיון דאיצטריך לומר דיוציא בגט דמשמע דהוה ס"ד דרשאי לקיימה ולא נתחללה כמש"ל. אם כן ודאי נישואין מקרו וא"כ פטור מקנס

דין ה' היתה אנוסה זו אסורה עליו אפי' מחייבי עשה וכו' שנאמר ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו ע"כ. כתב הכ"מ וז"ל מ"ש חייבי עשה ניחא דשפיר איכא למימר דבכלל אינה ראויה לו היא וכו' ומסקינן דאפי' חייבי עשה אין ראוי לקיימה ע"כ. פירוש דרבינו כתב שנאמר ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו אפי' בחייבי עשה שלא ישאנה ועל זה מביא ראיה דזאת הדרשה דאשה הראויה לו קאי על חייבי עשה נמי ומצינן הכי לר' שמעון ן' מנסייא שפוטר מקנס גם בחייבי עשה משום זאת הדרשה ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו. אף על פי שרבינו לא ס"ל כוותיה בענין הקנס דהוא סובר דגם בחייבי כריתות וחייבי לאוין שאם לא התרו בו חייב בקנס. שהוא פוסק כמתניתין דראש הפרק דקתני הבא על אחותו וכו' שאע"פ שהן בכרת וכו' משום דאתרבו מנערה נער הנערה וכו' לענין קנס. אבל בודאי לענין שלא ישאנה גם תנא דמתניתין מודה שלא ישאנה. דנפקא מולו תהיה לאשה באשה הראויה לו. דכן פשטיה דקרא שהרי קא פריך בש"ס אמתניתין מעיקרא והני בני קנסא נינהו ואמאי איקרי כאן ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו דלענין קנס נמי לא דקרא לא איירי אלא באשה הראויה לו. וכשתירץ לו דאיתרבו מנערה נער הנערה הוא לענין קנס דוקא. אבל לענין שלא ישאנה ודאי לא דהא קרא אמר ולו תהיה לאשה באשה הראויה. וכמו שסבר הש"ס למיפרך מזה גם לענין הקנס נמי. ולפי דהש"ס דקא פריך אמתניתין לענין קנס. ובמתניתין לא הזכיר חייבי עשה והיה ס"ד לכאורה לומר דזאת הדרשה לא דרשינן לה גם לרבות עשה לענין נישואין . הביא ראיה הרב הכ"מ מר' שמעון ן' מנסייא דדריש דרשה זו לענין קנס וקא מסיק הש"ס דגם חייבי עשה אין ראוי לקיימה מקרי משום דרשה זו. דהשתא מה דקתני במתני' לקמן או שאינה ראויה לבא בישראל לאו דוקא אלא כל שהיא אסורה לינשא לו ואם כן שפיר דדריש רבינו לענין שלא ישאנה דגם בחייבי עשה דאינה אשה הראויה לו. ולפי שלקמן בש"ס דף ל"ו קא פריך על מה דהוה ס"ד שניות מדברי סופרים כיון דמדאורייתא חזיא ליה אמאי אין להם קנס. דמשמע דלא מפקא מאשה הראויה לו דהא מדאורייתא ראויה לו. על זה אמר הרב אבל שניה קשה כיון דמדאורייתא שריא אשה שהיא ראויה לו היא. ותירץ דכיון דמדכתיב ושמרתם את משמרתי וכו'. וכי תימא דאם כן דמנשואין אימעוט שניות מזה. אמאי הש"ס אוקים הברייתא דלא כפשטה לישנא קמא כר"ש התימני וללישנא בתרא כר"ש ן' מנסייא. והוה ליה לתרץ כיון דלא חזיין ליה מד"ס מ"מ אימעיטו מולו תהיה לאשה כיון שיש להם רמז מן התורה כמ"ש הרב: זה אינו דלא אמר הרב אלא לענין שלא ישאנה דכיון דאסורה מדברי סופרים הרי היא בכלל אשה שאינה ראויה לו משום ושמרתם את משמרתי או מלא תסור אבל לענין שלא להתחייב קנס ודאי דאין מפקיעין זכותה דזכתה לה תורה קנס. דגם דגזרו רבנן שניות הוא משום' גדר עריות דוקא. ולא להפקיעה ממה שזכתה לה תורה כן נלע"ד לפרש דברי הכ"מ דהכא. ולקמן בדין י"ב אכתוב על מ"ש שם הכ"מ

דין ט' ואחת שיש לה אב וכו' והאילונית וכו' כתב מר"ן בכ"מ לתרץ דברי רבינו על מה שהשיגו הראב"ד וההגהות והטור דסובר רבינו דכיון דגבי קנס נערה כתיב וכו' איכא למימר דהיינו דוקא קטנה דאתיא לידי נערות אבל איילונית דלא אתיא לידי נערות לא וכו' משמע מדבריו שהנערות הם גורמים שגם לקטנה יש לה קנס וזה הפך ממ"ש שם התוספות בד"ה וליתני קטנה וכו' שהנערות הם הגורמים שהקטנה אין לה קנס יעו"ש. דהסברא תשתנה לפי הנושא דלדברי מי שסובר דהקטנה יש לה קנס הוא משום דבכלל נערה קטנה נמי מדכתיב נער חסר ה"א אז הסברא היא דקטנה שיש לה קנם משום דאתיא לידי נערות דהא קא מפקינן לקטנה מנערה אלמא הוא דהנערות גורמים אבל למאן דס"ל דדוקא נערה הוא דיש לה קנס דרחמנא אמר נערה ולא קטנה. הוי כמו דגילה לן קרא דפיטור הקטנה משום דעל הקטנה אין הגנאי כמו הנערה. אבל איילונית דלית לה נערות אה"נ דיש לה קנס. להכי אצטריך תנא לומר דאין לה קנס. דהיינו דהוה אמינא דאיילונית דהגיעה לזמן הנערות דיש לה מהגנאי ג"כ. אה"נ דיתחייב כיון דבשנים היא גדולה. להכי אצטריך לומר דפטור. דכיון דהיא איילונית אין בה מהגנאי כדי להתחייב עליה וגרועה היא: ונלע"ד דרבינו דכתב דאיילונית דפטור מהקנס הוא משום זה דכיון דחייבה תורה קנס לקטנה הוא משום דגם לקטנה איכא גנאי דבת מעלייתא היא. אבל איילונית דהיא גרועה אין להתחייב עליה קנס בין בקטנותה בין בהגיעה לכלל שנים דנערות דודאי דמה שפסק רבינו דלא כסתם משנה. הוא כמו שכתב הרי"ף וז"ל ועוד דאשכחן לרבא דהוא בתרא דסבירא ליה כרבנן. וגם אמר ר"ל המוציא שם רע על הקטנה וכו' אלמא כרבנן ס"ל. וכיון דאלו אמוראי הכי ס"ל ודאי דמוקמי להך ברייתא כוותייהו דהא רישא כוותייהו משמע. ואי משום סיפא דאיילונית. לא תידוק דמשמע כר"מ ס"ל וכמו דדייק הכא בש"ס. אלא טעמא דאיילונית הוא משום שהיא גרועה גם מקטנה. ואתייא כולה ברייתא כוותייהו להכי רבינו הביא כולה ברייתא דהיא כולה כרבנן לדעת ר"ל ורבא כמ"ש

שם והשוטה והחרשת וכו' כתב מר"ן בכ"מ ומ"ש רבינו דשוטה וחרשת אין להם קנס וכו' ומשני הא ר"ג הא רבי יהושע כלומר דלר"ג אין להם טענת בתולים ולר' יהושע יש להן. וכיון דקי"ל כר"ג ממילא ידעינן דאין להן קנס ע"כ. ולא ידעתי מאי דקאמר דאף דקי"ל כר"ג הוא משום דאמרינן אי הות פקחת לטעון הוה טוענת משארסתני נאנסתי וכמו שנראה כן מהש"ס דקפריך עליה אימור דשמעת לר"ג היכא דקא טענה איהי היכא דלא קא טענה איהי מי שמעת וכו'