לבב דוד קיז

ה"ז מוציאה בגט וחולץ לה. דאף בהאי דמדאורייתא ולד כזה פוטר כיון שמדבריהם אינו פוטר קא מצריך לה גט נמי לביאתה. ואע"פ שהך ביאה אינו כלום הן מצד דמן התורה ולד כזה פוטר אותה והן מצד דגם מדבריהם דאינו פוטר. הרי ביאת מעוברת לא מקרייא ביאה. ואעפ"כ צריך גט משום דדמיא לכנוסה כ"ש בזה דודאי רבינו מצריך לה גט: ונ"ל להביא ראיה לדברי רבינו ממה שאמרו בש"ס תנא משום ר"א אמרו יוציא בגט. דמשמע אע"פ שלא חזר ובעל יוציא בגט דלרבנן יקיים ויחזור ויבעול. ולר"א יוציא בגט שלא יחזור ויבעול ויקיים אלא יוציא בגט: ונראה דמשום דמשמעות דיוציא בגט הכי משמע להכי רש"י ז"ל פירש דברי ר"א אליבא דר' יוחנן שכתב קנסינן ליה דיוציא בגט משום דנכנס לספק איסור אשת אח ואף ע"ג דהשתא איגלאי מילתא דיבום מעלייתא הוא ע"כ. דזאת סברת ר' יוחנן דלר"ל לאו יבום מעלייתא דאף ע"ג דהלכתא כר"ל פירש לר"א כר"י דלא כהלכתא משום דמשמעות יוציא בגט הוא אפי' בשלא חזר ובעל ואם כר"ל למה צריך גט כיון דלאו יבום מעלייתא היא דביאת מעוברת לא מקריא ביאה. דלא ס"ל כסברת רבינו דלר"ל נמי אף ע"ג דלא מקריא ביאה צריכה גט משום דדמיא לכנוסה. וכיון שכן רבינו ס"ל דמשום טעם זה דדמיא לכנוסה זה יצדק גם באם ילדה אפילו מת באותו יום שכתב רבינו שהוא בענין שפירש ה"ה. דהוא בשלא נודע בבירור שכלו לו חדשיו אלא שנגמרו סימניו. שולד כזה פוטר מן התורה ואינו פוטר מדבריהם דגם בזה בעי נמי גט כן נ"ל ודוק

פרק ב' דין ה' יבמה שנתייבמה וכו' כופין אותו שיחלוץ הואיל וקדם וגירשה בגט וכו' פירוש דמה שכופין אותו שיחלוץ ולא אמרינן שכופין אותו ליבם . משום כיון דקדם וגירשה בגט והיא אומרת שלא נבעלתי. הרי נפסלה עליו בגט זה שנתן לה קודם בעילה כמו נותן גט לזיקתו דנפסלה עליו. ומה שכתב שאם לא גירש כופין אותו שיבעול או יחלוץ ויוציא בגט דאפילו בתוך שלשים צריך גט היה נראה לומר משום דחיישינן לדיבוריה שאמר בעלתי. אלא שהרב המגיד כתב בסוף דבריו שנראה לדעת רבינו שאע"פ שלא אמר בעלתי מתחלה צריך גט. שאם דווקא כשהוא אומר בעלתי היה לו לכתוב אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי דהיינו כדין בבא דסיפא דברייתא דקתני אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי צריך גט נמי. כיון דרבינו מפרש להך בבא אפילו בתוך שלשים. וקתני בה אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי. אם כן היה לו להזכיר גם הוא בדבריו אף ע"פ שחזר ואמר לא בעלתי. שהוא משמע דמשום דאמר בעלתי מתחלה צריכה גט. ואע"פ שחזר ואמר לא בעלתי סמכינן אדיבוריה קמא. ומדלא אמר הכי משמע דצריכותא דגט לאו משום דאמר בעלתי בתחלה. אלא אפילו לא אמר הכי בתחלה צריך גט משום דאמרינן דחזקת כנוסה דנבעלה. ומה שכתב רבינו בתחלת דבריו שאמר בעלתי הוא לרבותא דאפ"ה כופין אותו שיחלוץ דכן משמע במה שאמר ואע"פ שהוא אומר בעלתי כופין אותו שיחלוץ : וכי תימא דאם כן למה חזר התנא וכתב בבא דסיפא דצריך גט וחליצה והרי מרישא שמעינן לה דאפילו בתוך שלשים צריכה גט וחליצה. דאם משום דלא מבואר בה דצריכה גט. היה לו לתנא לקצר בלשונו ולומר ברישא דוקא צריכה גט וחליצה. אי מהא לא אירייא דחזר ותני לסיפא משום דאפי' לאחר שלשים כופין אותו לחלוץ ולא אמרי' דמבקשים ממנו כמו בבא שניה כיון דחזר ואמר לא בעלתי: והנה לפי מה שפירשתי שהגט שהיה בידה כיון שאמרה לא נבעלתי הרי נפסלה עליו דהוי כמו נתן גט לזיקתו דלהכי לא נכפייה לבעול. אתי דברי רב אמי הכי קאמר צריכה חליצה עם הגט שבידה דלפי דבריו שבעל ואח"כ נתן הגט הרי אותו גט מהני להוציאה בו ולפי דבריו שבעל קודם. אלא לפי מה שאמרה היא לא נבעלתי ולא מהני הגט להוציאה צריך חליצה. ורב אשי דאמר התם גט לזיקתו הכא גט לביאתו. הכוונה דהך גט שנתן לה דאמרינן דלא כייפינן ליה לבעול הוא משום דבעל אחר הגט דהוא גט לזיקתו וכיצד יהיה מתירה בגט זה למה שאמר בעלתי דלא מהניא חליצה לביאתו אלא גט אחר צריך למה שבעל אחר כך וזה בתוך שלשים דמוקי איניש אנפשיה מלבעול ונאמנת וכופין אותו לחלוץ אבל לאחר שלשים לא מוקי איניש אנפשיה מלבעול ונאמן שאמר שבעל ואח"כ נתן גט ואין כוכין אותו לחלוץ אלא מבקשים ממנו דוקא משום האשה דשויא נפשה חתיכא דאיסורא וזה מוכרח כמ"ש שהגט אחר שכנסה והוא אומר שבעל קודם לרב אמי דאם הגט קדם לבעילה כיצד אמר רב אמי צריכה חליצה עם גיטה שבידה דמשמע דהך גט הוא דמהני למה שאמר בעלתי והרי צריך גט אחר להתירה. דודאי גם רב אמי מודה דיש ביאה אחר גט מדקאמר רב אשי התם גט לזיקתו הכא גט לביאתו דמשמע דבגט לזיקתו כ"ע מודים דצריך גט אחר. אלא דרב אמי ס"ל דהוא כגט לביאתו וכך נראה מהש"ס בכמה מקומות שאם נתן לה גט ובעל שאסור לקיימה וצריך גט אחר לביאתו

והנה ה"ה בתחלת הדיבור כתב ופירשו ז"ל דהגט הזה נתן עכשיו דאי קודם כניסה אפילו לאחר ל' יום היתה היא נאמנת לומר לא נבעלתי דכיון דאיכא איסורא מוקי נפשיה מלבעול ע"כ. דהכוונה דכופין אותו לחלוץ דודאי לא בעל: וקשה לי דמשמע דאי לאו האי טעמא דאמרינן דמוקי נפשיה ואין כופין אותו לחלוץ אלא בהך גיטא שבידה סגי מדלא קתני בהאי דצריך גט וחליצה והלא כיון שאמר בעלתי צריך גט אחד לביאתו כיון דגיטא קמא קודם שכונס

ואפשר לומר דאינהו ס"ל דגם בהך דמבקשים אף ע"ג דלא קתני בה צריכה גט מוכרח לומר דגם בהך צריכה גט אלא דלרב אמי בהך גט סגי ולרב אשי צריך גט אחר. ובהאי דאם הגט קודם כניסה גם לרב אמי צריך גט אחר לביאתו: וראיתי להלח"מ הביא הך דפירשו ז"ל וכו' והקשה על דבריהם אלו . ונראה דפירוש דבריו כך דהוא ז"ל מבין מחלוקת רב אמי ורב אשי דבהכי הוא דלרב אמי דאמר בהך גיטה שבידה סגי ולא צריך גט אחר. משום דס"ל דאין ביאה אחר גט וא"כ מוכרח לומר שבעל שאחר כך דאם נתן הגט קודם לא מהני גט לביאתו שאחר כך אלא צריך חליצה אבל רב אשי ס"ל דסגי בגט דיש ביאה אחר גט ומהני גט אחר לביאתו שאחר כך. והקשה על מה דפירשו ז"ל וכו' דאם כך הוא האי סברא דהיכא דאיכא איסורא מוקי נפשיה מלבעול דאם כך הוא דסברא זאת איכא אם כן תקשי לרב אשי דס"ל דאיירי דגט נתן