לב חיים פלג'י חלק ב צט

לאסור אפי' נתן קצת צבע במצה וכ"ש כשלא נתן צבע במצות כלל כי אין מקום לאסור ומיהו אם נתן צבע במצה ועדיין לא נאפית בהיות טוב ישליכנה לאש או למים ולא יאפה אותה עם שאר המצות בתוך התנור כדי שלא יכנס בשים ספק וזה פשוט וק"ל. ומ"ג בהצטרף סברת הרב מג"א שם בא"ח סי' תס"ב שכתב דדבר מועט אינו אוסר במ"פ ע"מ וכאן הוא דבר ספק אם יש בו דבר מועט או לא יש בו כי אם רושם חזותא לבד וחזותא לאו מילתא ומיהו אם יהיה בעריבה שלשים או בדפים וכלי עץ שלפעמים יש שרף הנוטף מעצי הקטף כמין ג'ומא בלעז דודאי כי זה הוי מ"פ ממש וצריך ליזהר שלא ללוש מצה בהם וגם במרדה כשרודין המצות מהתנור אם היא של עץ צריך ליזהר בכל זה והוא ברור: סימן פג שאלה במי שאפה המצות לשם מצת מצוה בער"פ אחר חצות ונסתפק באחד מן המצות אם היתה נפוחה או לא אחר שכבר עלה הקרום ונתבשלה כל צרכו משני פנים ואחרי שהוציא המצה הזאת ושרפה נסתפק בעד שאר המצות שנאפו אח"ך בתנור וגם על המרדה שלא החליפה על הכל יורינו המורה ושכמ"ה והמצות הללו הגם שהיו שמורות לשם מצת מצוה לא היה עבה אפי' כחצי אצבע כ"א פחות מחצי אצבע: תשובה הנה בתחילה צריך לעמוד בשורשן ועיקרן של דברים הנה האי דינא דמצה נפוחה אסורה הוא מדברי מהרי"ל דט"ו שכתב וז"ל ונאמר למוהר"ש על מהר"ם מאורנבונק איך אסר מצה שעלתה באפיה ואמר מהר"ש שעשה שלא כדין כי מה יש לחוש לזה אם היתה נפוח מחמת אפיה והראה למהר"י סג"ל מצה אפויה שעלה קרום למטה כמלא אגרוף והתיר ואמר דוקא אם נפוחה באמצעיתה מחמת האפיה אז אסורה אבל האי קרום מחשב כהני כל קרומים ועולין על כל דקר ודקר עכ"ל ומור"ם בר"מ בא"ת סי' ת'ס ס"ג כתב וז"ל ובמהרי"ל כתב וכו' וכתב עוד מצה שעלה בה קרום והתירה שאין לאוסרה אלא בנפוחה באמצעיתה שמקצת המצה למעלה ולמטה אבל קרום זה דומה לאותן הקרומים שהן על השטופלין יע"ש וכן פסק בהגהות הש"ע סי' תס"א ס"ה וז"ל מצה נפוחה באמצעיתה אסורה אבל אם עלה עליה הקרום כדרך שעולה על הפת בשעת האפיה מותרת עכ"ל וכ"פ הרב הלבוש שם והרב חינוך בית יאודה סי' י"א והרב מהר"ם מלובלין סי' ק"ה והרב חמדת ימים בה' פסח פ"ב דמצה נפוחה אסורה יע"ש והרב מג"א והרב חק יעקב והרב חק יוסף יע"ש: והנה בביאור מה נקרא נפוחה נאמרו בו פירושי' רבים דהנה המובן מדברי מור"ם ז"ל בד"מ הוא שהבין בדברי מהרי"ל שאוסר מצה נפוחה באמצעיתה הוא שנחלק המצה לשנים והעלה משני פנים מלמעלה ומלמטה והכי משתמע מילי ממהרי"ל עצמו שכתב ותראה למהר"י סג"ל מצה אפויה שעלה בה קרום למטה כמלא אגרוף והתיר ואמר דוקא אם נפוחה היתה באמצעיתה מחמת האפיה אז אסורה והכונה אי נפוחה היתה כלו' כל גוף המצה עצמה נפוחה משני צדדים אבל האי קרום מחשב כהני כל הקרמים העולים בכל דקר ודקר באופן שמהרי"ל ז"ל האוסר מצה נפוחה הוא דוקא כשהיא נפוחה משני צדדים למעלה ולמטה הלא"ה שהיא מצד אחד יהיה מאיזה צד שיהיה למעלה או למטה אפילו כמלוא אגרוף חשוב כקרום והיא מותרת והרב"ח שם סימן תס"א ס"ח כתב וז"ל ופי' נפוחה באמצעיתה היינו לומר שנחלק עובי המצה ושהעליון עלה למעלה וכו' ועוד יש לפרש נפוחה באמצעיתה שלא נחלקה כלל אלא שתפח גוף המצה באמצעיתה כמו שהוא בלחם חמץ ויש לאסור זה וזה לפי דאיכא לחוש בחמץ בשניהם עכ"ל וכ"כ הרב שכנה"ג שם הגה"ט אות ט"ז הנה פי' ראשון קצת דומה ושוה לפי' מור"ם אבל איכא חילוק קצת דמור"ם נראה דמצריך שיהיה נחלק למעלה ולמטה אבל מצד אחד בין בעליון בין בתחתון אינו נאסר ולפי דברי הרב"ח בצד אחד נמי נאסר. והרט"ז שם בסי' תס"א סק"ו הכריח דיש לאסור כשנעשה כהר ע"י האפיה כדרך החמץ שמתחמץ ומתנשא למעלה וזה נראה לעין שנתחמץ ובזה מודה מוהר"ש דלא התיר אלא בעולה למעלה ע"י אפיה ויש תחתיו חלל ואין זה דרך חימוץ לא כח האש עושה כן וכו' וראיתי למו"ח ז"ל שהוא הרב"ח שכתב השני פירושים שזכרנו וכתב דיש לאסור בשניהם ולעד"ן שאין איסור רק כפי' השני שזכרנו אבל ביש חלל אין סברה לאסור עכ"ל: הנה מבואר דמה שאירע לפעמים במצות שלנו שעולה הניפוח באמצעיתה למעלה והוא חלל בתוכו וגם אינו בולט לצד מטה אלא הוא בשוה בכל המצות בזה יצאנו י"ח לדעת מור"ם והרט"ז שיש להתיר גם הרב בית יעקב בתשו' סי' ס' הגם שהשיב ע"ד הרט"ז מ"מ הביא שם משם כמה רבנים שראה שמסכימים לדין זה דכל שאין נראה הנפיחה משני עבריהם אין לאסור יע"ש וסיים ואח"ז ראיתי להרב"ח סי' תס"א שפי' נפוחה באמצעיתה היינו שנחלק עובי המצה ושהעליון עלה למעלה עכ"ל ופי"ז נוטה למה שכתבתי וכו' יע"ש ולע"ד יש להשיב ע"ד דיש הפרש רב בין כשהעליון עלה למעלה לבד וצד התחתון הוא בשוה שכתב לאסור הרב"ח דזה לדעת הרבנים שהביא שם הרב"י נראה דיש להתיר ובזה חולק הדב"ח ואוסר ועיין עוד שם בתשו' הרב בית יעקב הנז' שהכריח דל"ד נפוחה באמצעיתה דהה"נ שלא באמצעיתה זולת למעלה סמוך לקצה המצה מצד זה או מצד זה מקרי קדום ואין לאסור יע"ש וכן הוא דעת הרב מוהר"ם מלובלין בתשו' הנ"ל לאסור נפוחה באמצעיתה בסתם יע"ש וכ"כ הרב מג"א בסי' תס"א סקי"ג ושם הבית מ"ש הרט"ז שכתב וז"ל והט"ז האריך למעניתו שלא לאסור מצה נפוחה וסיים וז"ל מעיד אני שמים וארץ כי לא ראיתי פעם אחד מן חותני שאסר שום מצה מחמת שנפוח באמצעיתה וכו' רק שבחיבורו פסק פירושים לאסור ולאו דסמכא נינהו כי כל ימיו לא אסר דבר זה ואדרבה שחק על האוסרין וכדאי הוא הרב מוהר"ש שמיקל בכל ענין באפיה כמ"ש במהרי"ל עכ"ל ט"ז והנה אמת כי ל' זה לא נמצא בט"ז שלפנינו אלא הוא בתשו' הרט"ז כ"י וכמ"ש הרב פרי מגדים בחלק א"א שם ובס' חק יעקב בסי' זה סק"ך וסיים וכתב וכן שמעתי מהרב ה"ה מוהר"ר ליב בן המחבר שער אפרים שחכמי ווינציאה והלועזים מלעיגים על