לב חיים פלג'י חלק ב ק

דין נפוחה שנוהגים לאסור יע"ש ומ"מ כתב עליו הרב מג"א שאין להקל בדבר שאבותינו ואבות אבותינו נהגו אישור. וכו' יע"ש וגם הרב ח"י שם דעתו לחלוק על הרט"ז בעיקר החילוק שכתב כמוהר"ש ז"ל לפי' מוהרי"ל. דליתא להא וגם שמחלוקת זה ודין נפוחה הוא נמשך למחלוקת רש"י עם הערוך כפי הסוגייא בפסחים תפח תלטוש בצונן ואפשר דעפ"י פי' זה סמך מוהרי"ל לאסור מצה שנתנפחה באפייתה מה שלא הוזכר בדברי הקדמונים ומוהר"ש שהתיר ס"ל כפירש"י ושאר המפרשים מ"מ דין הוא לחסור אותה מנה ולא התערובת וכו' ומפסידים ממון ישראל ומונע שמחת יו"ט ולע"ד הוא חומרא יתירה בלי טעם כדי המה המקילין לסמוך עליהם כל כה"ג ובפרט הר"ש היה גדול בדורו רבו של מוהרי"ל ועוד אפשר דגם האוסרים לא עלה על דעתייהו לאסור התערובת וכו' ודי בחומרא זו לענין מצה עצמה יע"ש: באופן דמצינו בדין מצה נפיחה עצמה שבמחלוקת הוא שנוי דיש אוסרים ויש מתירים ועוד מחלוקת אחר בדין נפוחה מהו מקרי נפוחה לפי הפירושים שנאמרו בהם ואם כן בנ"ד שנסתפק במצה עצמה אם היתה נפוחה או לא הרי יש להתיר מכח ספק ספקא שמא היא נפוחה או לא ואת"ל שהיתה נפוחה שמא הלכה כמ"ד דנפוחה אסורה ומותרת והוי ס"ס המתהפך ובלא"ה איכא עוד ס"ס ספק היא נפוחה שהיא נפוח האסור או המותר ואת"ל שהיא הנפוח האסור שמא אין הלכה כמ"ד דמצה נפוחה אסור' אלא כמ"ד דמותרת היא בכל גוונא: ועוד יש להתיר מצד אחר ממה שראיתי להרב"ד בתשו' א"ח סימן רכ"ו שכתב עוד ב' טעמים להתיר מצה נפוחה אחד הוא משם ה"ה כמוהר"י קוב'ו ז"ל כי אולי מוהרי"ל לא דיבר כי אם בתנורים שהיו מסיקים מלמטה לא בתנורים שלנו ועוד טעם שני דאולי מוהרי"ל מיירי במצות עבות שע"י הנפוח יש יותר מטפח אבל שלנו שהן דקות לעולם אינו הנפוח עד יותר מטפח והביא דברי הרט"ז בתשו' שהביא הרב מג"א שהרב"ח התיר ולא אסר מצה נפוח כלל ואעפ"י שהרב מג"א שם נחלק עליו בטעמים מ"מ נראה שטעמים חלושים הם ועוד דאפי"ה כיון דהא מיהא איכא פלוגתא וחזינן מנהגא דמעולם לא ראינו אוסרים עם היות הדבר מצוי מאד מוכחה מילתא דתפסו כסברת המתירים ומל' הא"ח בשם הרא"ה שהביא הרב"י סוף סימן ת"ס נראה היתר שכתב וז"ל דרך הוא לנקוב הפת כדי שלא יתפח וכו' ואם איתא דנפוחה אסורה לא היה לו לומר דרך הוא לנקוב הפת כדי שלא יתפח עכ"ל והנה הגם שראיתי להרב אהל יוסף בתשו' א"ח סימן ח' שהביא דברי הרב"ד לו ותמה עליו בטעם א' במ"ש כי אולי מוהרי"ל מיירי בתנור שמסיקים האש מתחתיו כי מבואר שם במוהרי"ל די"ד ע"א שמדבר בתנורים שלנו שהאש בתוכו וכו' כמו שיע"ש דיש ליישב כי מוהרי"ל רצה ללמדנו בדין כיבוד לגרוף הגחלים בתנורים שהאש בפנים כי אפשר שימצאו תנורים כעין שלנו אמנם דין מצה נפוחה שהמציא לנו מוהר"ש להתיר וחלק על מוהר"מ ושתראה למוהרי"ל אולי הוא בתנור שהאש מתחתיו שבכך יהיה לחוש לנפוח או אפשר לומר כי אפי' בתנורים שלנו אם יהיה הנפוח מתחתיו של המצה שעלה למעלה ולא נגע' בקרקעית תהיה אסורה משום נפוחה שכ"כ הרב"ד וז"ל ושמעתי מהרב כמוהר"י קוב'ו ז"ל דאולי התנורים שלהם היו מסיקים אותן מלמטה ולכך שנפח המצה אותו הצד העליון שנפח אתי לידי חימוץ כיון שגג התנור אין כח באותו חום לאפות צד העליון קודם שיבא לידי חימוץ וכו' יע"ש ואעפ"י שהרב"ד כתב ס' זאת בתנורים שלהם אנחנו למדין ממנו לתנורים שלנו דכל שהנפח הוי בתחתית המצה שעלה למעלה ונמצא חלל מתחתיה שלא נגע בתנור יש מקים לחוש שיבא לידי חימוץ וכאשר ראיתי להרב אהל יוסף כי אחר שהשיב ע"ד הרב מוהריק"ו לו שיצא לחלק בין תנורים שלנו לשלהם הוסיף מדיליה הרב ז"ל לחלק בדין מצה נפוחה החילוק הזה בהדייא וכתב וז"ל ואני עני בתחילת מחשבה עלה ע"ד הקלושה שמה שמוהרי"ל אסר מצה נפוחה הוא בענין זה שהמצה עלתה כולה מקרקעית התנור ולא נגע בקרקע התנור כ"א סביבות המצה בקצה היריעה ועל כן אסורה דכיון דהמצה כולה עלתה מקרקע התנור אין כח בחום קרקע התנור לאפות תחתית המנה טרם יחמץ יע"ש שהחזיק חילוק זה . ואנכי הרואה שמדברי מור"ם בר"מ ובהגה' וכל אחרונים הבאים אחריהם לא היה בשום אחד שיאמר פי' זה וגם מה שרצה להעמיס אותו בדברי מוהרי"ל גופיה יש מקום לדחות מ"מ הטעם עצמו מילתא דמסתבר הוא דככה"ג אם תהיה המצה נפוחה יש לחוש לידי חימוץ ושמדברי הרב מוהריק"ו משתמע נמי הכי דכל שהיא נפוחה כה"ג שעלתה תחתית המצה מע"ג התנור והיא נשענת על הסביבות לצד יש לאסור: ואולם בטעם ב' שכתב הרב"ד לחלק בין מצות עבות טפח למצות שלנו דאפילו למה שעושים כמו מצות שמורות למצות מציה אינן עבות כולי האי ספק אם יהיו עבות כחצי אצבע ולמרבה כאצבע וא"כ גם זה טעם נכון הוא שיש להקל וכ"כ הרב דבר שמואל סימן רצ"ד ושע"ד והזכירו הרב יד אהרן בח"א סימן תס"א בהגב"י ובמ"ב הגב"י אות ח' יע"ש והרב כסא אליהו בסי' תנ ט אות ג' ובסימן תס"א אות ד' יע"ש גם הרב ברכ"י בא"ח סי' תס"א אות ד' כתב משם הרב מהר"מ באסאן בתשו' שהובאה בשו"ת הרמ"ז סימן ב"ן דמצה נפוחה לאו ברקיקין מיירי אלא במצה שעבה קצת ויש ממש באמצעיתה שהרמ"ז הסכים עמו שם בסימן ג"ן ועמ"ש הרב דבר שמואל סימן רל"ד ושע"ד שדחו בב' ידים דברי האוסר ברקיקי נפוחים ג"כ יע"ש ובספר חינוך בית יאודה סימן י"ב. ומאחר כל מה שנתבאר כמה טעמים להיתרא ובפרט אחרון אחרון חביב מ"ש רבני האחרונים לחלק בין מצות שהן עבות טפח לרקיקים דקים וכבר נתבאר בשלה שהמצות הגם שהיו לש מצות מצוה עכ"ז לא היה בעוביין אפי כחצי אצבע וגם בעיקר הניפוח איכא ספק אם היתה נפוחה מעיקרא וגם אם תהיה נפוחה לא ידענו. השיעור שתהא אסורה והרי איכא כמה טעמים להיתרא ואין לאוסרה המצה עצמה ומכ"ש התערובת שהרי כבר פסק הרב חק יעקב ז"ל דאין לאסור התערובת כלל ובזה יש להשיב על הרב חינוך בית יאודה סימן י"ב שרצה. להחמיר בתערובת מצה נפוחה לאסור במשהו כלו חמץ הוא מדאוריתא יע"ש ודבריו תמוהים דהפריז הרבה על המידה לעשות איסור חמץ מדאורייתא כי מעיקרא אינו אלא חומרא בעלמא וכמה פוס' התירו