לב חיים פלג'י חלק ב צד

לא נאפה מיד יש להתיר. ועוד נראה לומר כי בהצטרפות גם הסוברים לאסור לתת מלח במצות מטעם דהמלח הוי טבעו לחמם העיסה דבזה בהא דנ"ד יודו דהיתר גמור הוא יען דנמצא מה שפגע המלח במצות הוא בתוך התנור דיש להתיר בשופי וכן נראה דעת הרב אבק דרכים דבסוג זה לדעת מ"ד דהמלח הוי טבעה לחמם העיסה לא פקפק הרב ז"ל לאסור המצות כי סביר וקביל דהוי היתר גמור גם בנ"ד דהוי כעין נ"ד שנמצאו המצות בפגעו בו במלח בתוך התנור מטעם שאדרבא הוי טפי מעלי למהר אפייתן בתנור ומ"ג כי יש עדיפות בנ"ד כי היה התנור הלזה שכבר אפו בו יותר מעשרה פעמים מקודם אפיית של חמץ ככתוב בשאלה ולא היה חדש ממש וכבר פלט כל המלח ולא נשאר כ"א דבר מועט וגם כי בלח"ה המצות היו עבות כמו שמורות שלא קלט טעם המלח ולא נתפשט בגוף המצות בפנים לתת בהם טעם מלח וגם שלא היה דבוק כי אם גרגיר אחד או שנים במצות מועטות ולא במרובות מכל אלו הטעמים הרי הם מצטרפים לטובה להתיר בשופי לכתחילה וסמוך לבו לא ירא לאוכלם בפסח ואפי' למצת מצוה שהרי מצינו שאפי' שיש בסברת המתירים לתת מלח במצות לאסור בלילה הראשונה משום דבעינן לחם עוני וע"י המלח מתקריאת מצה עשירה כמ"ש המרדכי והא"ח שם הרי הטור ז"ל בסי' תנ"ה התיר בפירוש גם ללילה הראשונה וכן פסקו הפוסקים דבדיעבד מותר גם ללילה הראשו' יע"ש וזהו כשיש בה טעם מלח כ"ש בנ"ד דליכא טעם מלח ומ"מ בהיות טוב יבדקו בכל המצות ומה שיש בהם איזה גרגיר מלח דבוק בה יוציאוה לאוכלה קודם פסח והשאר המצות מותרות לגמרי בלי פקפוק כלל ואפי ללילה הראשונה לצאת בה י"ח מ"ע דבערב תאכלו מצות וגם משום מגדר מילתא: ואיני כמזהיר אלא כמזכיר כי מהיום הזה והלאה כל מי שמטיל קרקע חדש בתנור לאפות בו מצות בפסח יזהר הרבה בזה שאם יהיה האופן שלא יטיל בו מלח הוא יותר טוב אלא יטיל שברי זכוכית ופיסולת ברזל וחיל הים וכדומה מהדברים המחממים התנור ולא יטיל בו מלח כלל ואם הטיל בו מלח יאפה בו חמץ הרבה פעמים עד שיוסר מתוכו כל המלח שבו ואח"כ יאפו בו מצה ואם רואה שאעפ"כ אינו כלה עדיין המלח ומבצבץ ויוצא לחוץ הנה יעשה תיקון להטיח אותו בטיט בחמר בכל סדקי ובדקי התנור בכל סביבותיו ובין סדקי הרעפים הנקראים לאדריאוס שיש בין זה לזה סדק ובדק שימליאנו מחמר וטיט היון וע"י האור שנותן בתוכו אחר כך הרי הוא נחזק שם ואם יש תחתיו מעט מלח אינו יוצא מידי דופייו כלל ובזה אין מקום לבא לידי חששא כלל ויזהר בזה הרבה וגם לרבות להזהיר גדולים על הקטנים לראשי עם קדש העומדים על העדה לפקח ולהשגיח בכל העיר בכל חוקית הפסח ובפרט בעשיית המצות בתנורים שיש בעיר שאופין מצות לכל בני העיר שיזהרו בכל הדברים שלא יבאו לידי חששת חימוץ ובפרט בענין התנור שלא יהיה הקרקע החדש מלא מלח ואם יהיה בהם מלח יזהרו הרבה מאד להסיר המלח כי לכתחילה אין היתר לאפות בתנורים שיש בהם מלח וכמו כן יזהרו אם משימים מלח בתנור כדי לאפותה וללבנה לצורך תבשילים של פסח שלא יפול למטה בקרקע התנור מהמלח ויאפה אח"כ המצות לצורך פסח וידבק המלח במצות ובפרט במצות של מצוה כדי שלא יהיו בהם חששא כלל גם יזהרו הרבה מאד כי לא יהיה הבית אשר בו אופין המצות פי התנור בתוכו שנותן חום האש מנוגה נגדו בתוך התנור שלא יאפו מצות כלל וכבר צווח ככרוכייא הרב פר"ח על זה וגם אנכי מלאתי פי תוכחות מוסר ע"ז בס' תוכחת חיים ובחי לטור וש"ע א"ח סימן תנ"ט בס"ד. סימן עט נשאלתי בכלי ברזל ונחשת וסאג' של טיניק"יי דע"י שנגעו במים ולא ניגבו אותם תכף בסמרטוט נגבים המים ונעשה ע"ג חלודה ומראהו ירקרק ואדמדם חבל אין בו שום ממשות ואירע שבלישת המצית בכלי ברזל ונחשת וסאג' של טינקוי אחרי שהיו נקיים ויבשים והכשיר ם באש ובהעגל' כל אחד כדינו לשו ואפו המצות בכלים הללו ינתן במצות ממראה החלודה הלזו אם יש לאוסרם או"ל: תשובה הנה הדבר פשוט כי בכלי ברזל שנגע במצות בעת אפייתן כגון המרדה של ברזל כי אינו נוגע במצות כי אם אחרי שכבר נתנן האופה בידו לתוך התנור והרי הן נאפות כי בלא"ה אזהרה גדולה לאופים שלא יטלו המצות להופכם כי אם אחר שכבר עלה הקרום ונאפה וא"כ בודאי כי כשנגע המרדה הזאת שהיה בה חלודה היה אחר שכבר נאפה ובהכי אין בזה שום פקפוק כלל כי אחרי שכבר נאפה אפילו אם יהיה המצות נילושות במים ויהיה לחלודה דין מ"פ או להפך אין מקום לאסור כלל כי תבעי לך אם יהיה כי תכף שנתנה בתנור קודם שתאפה ועלה בה קרום נגע במצה המררה הזאת שיש בה חלודה ונדבק במצה למי דומה בודאי כי דיינינן להחלודה הזאת תולדת מים וע"ד שכתב הרב מג"א בא"ח סימן תס"ו עמ"ש שם מרן בש"ע ס"ג שק מלא קמח שנתלחלח מזיעת החמור מותר ויש אוסרים כתב הרב מג"א הגיה' מזיעת החומה שכתב שם סק"א שזיעת החומה הוי מתולדת מים ואפי' אם יהיה בחומת עץ שיש בו לחלוחית מים שקיבל בעודו במחובר יע"ש וא"כ אם המצות הם נילושות במים ונגעו המצות בחלודה הזאת שהיא תולדת המים הרי הוי מים עם מים ואין מקום לאסור כלל ולו יהיה שהיה מראה החלודה הזאת דין מ"פ או להפך שהיא תולדת מים כפי האמת והמצות שהיו בתנור שנגע בהם היו מצות שנילושות במ"פ דהשתא נעשה הענין מ"פ עם מים הרי דקי"ל כחכמים בפ' כ"ש דל"ו ע"א דאמרו דאם מ"פ עם מים יאפה מיד וכמ"ש הרא"ש והרמב"ם והטור ומרן בש"ע בא"ח סימן תס"ב סעיף ב' והגם שר"ג פליג על ס' חכמים ואמר ישרף מיד והרב בה"ג פסק כותיה וכ"כ התשב"ץ ח"ג סימן רכ"ח כמו שיע"ש מ"מ הרי יש להתיר מכח ס"ס ספק אם נגע בעודה לחה שעדיין לא נאפית ואת"ל נגע בה קודם שנאפית הרי דילמא הלכה כס' חכמים ורבים מהפוסקים והוי ס"ס המתהפך ס' אם הלכה כחכמים או כר"ג ואת"ל כר"ג הרי דילמא לא נגע המרדה במצה קודם שתאפה ועיין בעניותי בסה"ק נשמת כל חי ח"א חא"ח סימן ט"ז ובס' חק"ל מ"ב להגאון מרן זקני אור היר"ח ז"ל