לב חיים פלג'י חלק ב פ

ממה שעשו ותיקנו הראשונים ז"ל. אלא דראה ראינו להפר"ח ז"ל בא' ח במנהגי האיסור ס"ב דאחר שהביא לתשו' מהרשד"ם ז"ל האמורה אך יצא יצא לחלק וכתב וז"ל והנה אמת נכון הדבר כשלא יש רב עליהם אבל אם ים להם חכם מובהק יכול להורות קולא בדבר שהרי הם לא נהגו כן אלא עפ"י אותו פוסק לאסור כסבורים שהדין כך וכיון שהרב יש לו ראיות לסתור דברי אותו הפוסק אינם חייבים לילך לא אחר השופט אשר יהיה בימים ההם ועל פיו יחנו ועל פיו יסעו ונמצא שהמנהג הראשון עפ"י אותו הפוסק היה מנהג בטעות וכו' ע"כ ושורש דבר הלזה הן נמצא בגדול המורים הרשב"א ז"ל בח"א סי' גר"ן וכמ"ש הפר"ח ז"ל שם בסי"א ומני"ר נר"ו בס' הבהיר סל"ח ביו"ד סי' ה' דל"ד ע"ב ובס' חקקי לב ח"א יו"ד סי' ג"ם ע"ש אשר מזה שפיר הוה מצינן למימר דגם אנן בדידן יכילנא למעבד עובדא בנ"ד להתיר גם מבואות המפולשים בשני פסים מאחר דהן רבים הם שרים ונכבדים דקיימי בשי' הלזו דב' פסים מהני במקום צו"פ ומ"ג דהוי להתיר את כל העיר או מקצתה דלפי ס' הגאון מהרימ"ט ז"ל הלכתא הכי אזלא ועוד דמלתא כדנא הוי ספקו להקל דהכי קי"ל הלכה כדברי המיקל בעירובין אפי' יחיד נגד רבים ועל הכל דחוששנו ח"ו שמא תבטל תורת עירוב לפי מצב הדור כאשר ראינו בעינינו הא כמה שני דרבת מבני עמנו פרצו ויעבורו מכלי שימת עין אם המבוי מתוקנת כהלכתו או"ל. לא דזה עומד לנגדנו מה שסיים הפר"ח ז"ל דדין זה יתכן לחד בדרא או לתרי בדרא יע"ש ואם הרב ז"ל כתב אלה הדברים לפי דורו כי רב הוא מרובה באוכלוסין רבני אלפין רבני מאוותא אנן מה נענה אבתריה יתמי דיתמי וכמ"ש עט"ר מ"מ מופת הדור ה"ה כמהרח"א ז"ל בתשו' הרמתה הנה באה ונהיתה בס' אהל יוסף ביו"ד סימן כ"ט: כי ע"כ אילין דהוו עליה דמני"ר נר"ו שילא השלכנו יהבנו יאיר עינינו במאור תורתו להורות לנו את הדרך אשר נלך בה ובודאי אם יראה בעיניו נכון הדבר להכשיר ולתקן את המבואות בב' פסין בלתי צורת פתח מי כמוהו מורה להיות מתיר אף מפקיע איסור זה מקהל עדתנו ולגדור פרצותנו ואדרבא קולא זו לחומרא יחשב דתפסת מועט דבלא"ה לא סגייא וכמ"ש ברא'ש אמיר משם הרב דבר שמואל ז"ל ומ"ג דהאיכא צד אחר מ"ש לעיל דמה שנמצא באיזה מקומות צו"פ נשתרבב המנהג מקודם שתקנו המבואות בב' פסים והיו מתקנים מבוי הפולש בצ"פ ושאר המבואו' בפס אחד ושוב אח"כ הגם שתיקנו המבואות בב' פסים נשארו המבואות העשוים בצ"פ בצביונן ובקומתן והבאים אחריהם אפשר שלא שמו אל לבם אם היה הדבר מוכרח או הוה אפשר בלא"ה ודומה לזה יעוין במ"ש מני"ר נר"ו בספר סל"ח ביו"ד סימן ד' ובספר חקקי לב א"ח סימן ד' ד"ג ע"ג ועוד אפשר לומר דמשום דהיה הדבר נקל אליהם רצו לתקן בדרך משופה אליבא דכ"ע משא"כ לעתות כאל' דאין בידינו לעשות כדבר הזה דאפשר דבאופן כזה גם מוהרשד"ם ז"ל והרדב"ז ז"ל יודו בדבר דשפיר מצינן לשנות המנהג ממה שהיה לפנים מאז ולבחור הטוב במיעוטו ורו"ם כתר נר"ו אשר חכמת אלקים בקרבו ינחנו במעגלי צדק וימהר יחישה תשו' הרמ"ה והנשאה דכל העם אשר בשער עומדים עלינו לאמר כלו מעשיכם לתקן את המבואות וכגו"ד מצוה רבה לזכות את הרבים ולהצילם מאיסור הוצאה מרשות לרשות ולא נפלאת היא מאת מעלת כסא כבוד תורתו כי רב הוא הכ"ד אנחנו בניו ותלמידיו החו"פ אזמיר יע"א ביום בא סימן בצל כנפיך יחסיו"ן וערבה שנתו וצדקתו עומד"ת לע"ד ושלום: הצעיר הצעיר רחמים נסים נסים חיים יאודה די שיגורה מודעי ס"ט ס"ט סימן עה חיים מדבר ראה ראיתי אמירה נעימה כתיבה נאמנים אמריה ותבואי בעדי עדים. מעשיה' של צדיקים והאר"ש רחבת ידים. דברי חכמים כדרבונות ויהי נא פי שנים אוהבי ורעי רחם רחמתים. רבנן דפקיע שמייהו הרבנים השלמים הדיינים המצויינים בין המשפתים מזה ומזה זרע ברוכי ה' לקדושים אשר בארץ רכב אלקים רבותים. יפה שיחתן על ערבי'ם בתוכה פורשי כנפים. כדת מה לעשות איזה דרך ישכון אור יציאות השבת שתים בדין ערובא ותשב בפתח עינים. מפני תיקון העולם לצאת ולבא כל הולכי דגלים ישמח חיים העוד לנו רבנן תחושבניהו שמורי'ם לבנ"י את הדרך ילכו בה לנו לעינים. ושואלים הלכו בי לחוות דעי כד'ל מסכי'ם הולך חיש הבני'ם. והגם כי איני מופנה מרוב עבודה ערב ובקר וצהרים עכ"ז בעבור כבודם דחקתי את עצמי לבא בקצ'ירת האומר בדברות שתים. ואני אל אלהים אקרא ינחני במעגלי צדק שלא נכשל בדבר הלכה זכות הרבים מצות ה' ברה מאירת עינים אכי"ר: והנה ראיתי בדברי קדשם כתוב לאמר בענין אי בעינן לעשות תיקון לערב לכל המבואות המפולשות שבעירינו אזמיר יע"א בלחי וקורה בצורת פתח או סגי בשני פסין של ב' משהויין בסיד מחוי והביאו על זה סברת הפוסקים דלדעת התוס' ודעימייהו בעינן לחי וצ"פ ולדעת מהר"ם שהביא הרא"ש והמרדכי והגמ"י והרב בעל ת"ה סימן ע"ד והר"ש שהביא הריטב"א בחי' לערובין דע"ו ומוהרי"ו סי' ח"י שהביא. הרב מג"א בא"ח סימן שס"ג סקכ"ז דכלהו ס"ל דמהני בב' פסין ושני משהויין ושכן הסכים ה"ה מהרימ"ט ח"א סימן צ"ד יע"ש ועל זה נכנסו במבוכה גדולה דאם יהיה לפי האמת שהיה מנהג בעירינו אזמיר מקדם קדמתה להתיר ולתקן המבואות המפולשות בלחי וצ"פ כס' התוס' ודעימייהו א"כ אין כח בידינו עתה לשנות המנהג ולהתיר כס' הפוסקים המקילין דסגי בב' פסין וב' משהיין אחרי שמה שנהגו להחמיר היה עפ"י ס' הפוסקים האוסרים באותו הענין אף שיש חולקין המתירין כי כיון שנהגו איסור לדעת המחמירים אי אתה רשאי להתיר להם כענין דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור א"א רשאי להתירם וכדברי מהרשד"ם בתשו' חיו"ד סימן מ' יע"ש וגם הרדב"ז בתשובת ח"ג סימן תקכ"ז דסל"ה והוסיף שם הרדב"ז על השמועה דאפי' בא חכם והתיר להם כשי'