לב חיים פלג'י חלק ב עח

כי הדבר קל הרבה ויכולין אנו לתקן כל מבואות היאודים בנקל אם אדוניר"ם נר"ו יסכים על ידינו כי לו העוז והמשרה: והנה הוא זה דגלוי וידוע לפניו מה שפ' הטור וש"ע סימן שס"ג וסימן שצ"ב דשני פסין של שני משהויין מהני כמו צו"פ אם אין המבוי רחב יותר מעשר אמות והוא מדברי הרא"ש ז"ל שהביא. משם מוהר"מ ז"ל. וכן הביאו המרדכי והגמ"י בפ"ה מהל' עירובין וכמ"ש מב"י ז"ל שם וכ"כ הרב תה"ד ז"ל בסימן ע"ד וכן מצאנו ראינו להר"ש ז"ל הו"ד בהריטב"א ז"ל לעירובין דנ"ט יע"ש. וכ"כ מוהרי"ו ז"ל סימן ח"י ה"ר הרמ"א זל בסימן שס"ג סקכ"ז ע"ש דכולהו ס"ל דשני פסין ב' משהויין חשיב סתימא מעלייא והואיל וכן היינו יכולין לתקן כל המבואות בשני פסין שני משהויין מסיד מחוי בלתי שום צו"פ: האמנם ראתה עינינו להרט"ז זל שם בסי' שס"ג סקח"י עמ"ש מור"ם ל דהאידנא נהגו לתקן כל המבואות בצו"פ דתמה דהי"ל לתקן פס ד' מצד אחד או ב' פסים אחד לכל צד וישב דנראה דלא נהגו לעשות כן משום מבוי מפולש שצריך דוקא צו"פ יע"ש דדבריו מבוארים דנקיט בדעתיה דמה שפ' הטור וש"ע בסימן שס"ד דמבוי מפולש צריך צו"פ הוא בדוקא ולא סגי בב' משהויין מדלא פירשו צו"פ או ב' משהויין כמ"ש בסימן שס"ג ושצ"ב וכמו שכן דקדק מרן ב"י ז"ל שם בסימן שס"ג גבי מבוי שצדו אחד קצר ואחד ארוך שתיקנו ע"י פתח באלכסון שכ' דמדלא אמרו או ב' משהויין אפ' דלא מהני כמו דלא מהני ברחב יותר מעשר יע"ש. וה"נ דוכותא כמבואר. והגם דיש לדחות לזה דהתם שאני דטעמא רבא. איכא דהלחי אינו עושה מחיצה אלא ביושר ולהכי ל"מ באלכסון כמו לרחב יותר מעשר וכמ"ש מוהרלנ"ה בסימן ס"ו אבל הכא גבי מבוי מפולש נוכל לומר דמהני גם ב' משהויין דסתימא מעלייא. הוא מ"מ ראתה עינינו שכן כתבו התוס' ז"ל בעירובין ד"יא ד"ה איפכא דב' לחיים לא מהני במבוי מפולש יע"ש וכ"כ מור"ם זל בד"מ שם וא"כ נפל פיתא בבירא דעדיין צריכין לעשות צו"פ במבואות המפולשין ומזה נהיה אנן חייבין לתקן כל העקמימות בצו"פ כנז"ל. וזו היא שק' על הרב ט"ז ז"ל דמאחר דכל הגדולים הנז' כתבו דבמבואות שלנו מהני ב' משהויין כמו צו"פ ולא חילקו בין מפולש לשאינו מפולש איך כתב בסתם דמשום מבוי מפולש לא תיקנו כל המבואות בשני משהויין: ברם חזינן דהרב ט"ז ז"ל אזיל בשיטת הרמ"א זל שם סכ"ז דאחר שהביא דברי התה"ד ומהרי"ו ז"ל שכתב דמבואות שלנו ניתרין בשני משהויין ושאינן צריכין תיקון בעקמימות כיון שאינן מפולשין לר"ה כ' דפשוט דאיירו בעיר מוקפת חומה אבל בערי הפרזי צריך צורת פתח דפתוחין לכרמלית וצריך תיקון בעקמימותן ותמה על מה שלא ראה נוהגין כן ויישב דכיון דסתם דמ"א ז"ל דכל מבואות שלנו דין חצרות יש להן משמע דאין חי' בין מוקף לשאינו מוקף ובחצר אין חילוק בין עקום לשוה ומ"מ צריך צורת פתח בראשו יע"ש דמבואר מזה דס"ל דאף לפי דעת כל הגדולים כדי שיהיה נחשב לחצר צריך עכ"פ צו'פ בראשו ואחר כך כל מה שבתוכו חשוב כחצר אחד ואין צריך לתקן העקמימות שבו הרי לך דס"צ דערי הפרזי שאינה מוקפת מחיצה עכ"פ כדי שיהא נחשב כחצר צריך צורת פתח בראשו ומש"ה כתב הרב ט"ז ז"ל דאע"ג דאין צריך תיקון בעקמימות עכ"פ צריך צורת פתח בראשו המפולש וכדי שלא יתחלף תיקני הכל בצו"פ. נקוט מיהא דהרב מג"א ז"ל ס"ל דבעדי הפרזי צריך צורת פתח בראשו כדי שיהא נחשב כחצר אחד כדברי הרב ט"ז וכנראה שזו היתה סברת הראשונים ז"ל שעשו צורת פתח במקום שהיו מחלקים המבואות שבין ישראל לעמים ושאר המבואות היו מתקנין בשני משהויין: אלא דכד הוינן בה דברי הרב מג"א ז"ל תמוהים הרבה דמאחר דכל הגדולים הנז' תפסו בפשיטות דב' משהויין חשיבא סתימא מעלייא ברחב עשר כמו צורת פתח למה הצריך דוקא צו"פ ועוד דהרי הגאון מהרימ"ט ז"ל נשאל בנדונו להכשיר עיר אחת לטלטול שבת וכתב דלתקן מבואות של ישראל בפ"ע הדבר קשה דלא יניחו הגוים ג"כ וע"ז כתב דתיקונה הוי ע"י שני לחיים ואסף איש טהור כמה מרבוותא קמאי דקיימי בס' הלזו דשני לחיים של שני משהויין סגי והביא ראיה ע"ז מדברי הש"ס שם בעירובין ושרטט וכתב דמהא משמע דשני פסין בכל ענין סתימה מעלייא ומחיצה הוה וכן מוכיח מלשון אלו הגדולים שהכשירו בכל ענין ולא חילקו בין אם מבואות העיר מפולשים או סתומים ומיכשרים מצד שדרך רוב עיירות שמבואותיה מפולשים מפיקים מזן אל זן ואפי' עקומים שבה דינן כמפולשים ואעפי"כ הכשירום בשני פסין וכן ראינו בכל המקומות שפשט המנהג כן והאריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו. ובהסכמ"ה עלה שהכשרה של עיר אינה כדין מבוי אלא כולה כחצר אחת שנסתלקו ממנה דיני מבוי והרי אנו דנים אותה כדין חצר אחת להכשירה בב' משהויין שהוזכרו בפ"ק וכו' ושוב הביא למהריב"ל ז"ל בח"ג ששאלו ממנו על המבואות המפולשין שבשאלוניקי ובקושטאנדינה אם צריכים צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן והאריך הרחיב לבא אל הבא'ר מלשונות הפוסקים דבשני פסים של שני משהויין סגי בכל דוכתא בין במבואות הסתומים ובין במפולשים. בין כשהעיר מוקפת חומה ובין כשאינה מוקפת חומה וכו' ושוב כתב וז"ל ומאחר שהכשירו שם בעיר מוקפת חומה ולא היו מערבין את כולה הרי המבואו' הפתוחים לה כפתוחים לכרמלית שהרי ירוש' וכו' ואעפ"י כן הכשירה בשני פסים מטעם שלא היו מערבין שם מבוי מבוי בפ"ע אלא כל שכונת ישראל ביחד דהוייא לה כעיר אחת וכחצר אחת וכו' וגם שלא יהיו מבואותיהם פרוצים למקום האסור להם הכשירום בשני לחיים וכ"ש בעיר שאינה מוקפת חומה דאדרבא עיר המוקפת חומה היה ראוי לדונה כדין של יחיד שלא תתערב לחצאין וכו' ואעפ"י כן הכשירום וכו'. ועוד ההיא דעיר של יחיד ונעשה של רבים ור"ה עוברת בתוכה ע"כ כשאינה מוקפת חומה היא כדפירש"י ז"ל ואעפ"י כן הכשירו לערב כל מבוי בפ"ע בלא קורה לא בב' פסים ומסתמה וכו' אבל במבוי אחד מפולש או עקום שאנו באים להכשירו לבדו אין לנו ראיה להכשירו אלא בצורת פתח. דלא אשתמיט חד דוכתא בגמרא ולא בספרי הפוס' ז"ל שיועילו. ב' פסים בפחות עשר וכו' אבל כשאנו באים להכשיר בו