לב חיים פלג'י חלק ב עז

ישראל ולהתיר ע"י גוי א"ב נראה דיש לחוש לאסור ולהפריד הדפים הדבוקים אפי' שהיו דבוקים בדבק שאינו של קיימא ומ"ג כי נראה לי לאסור משום גזירה כי על הרוב בדפים של ספרים הדבוקים מחמת הכריכה והקשירה רובם הם באותיות ואם אנחנו באים להתיר שיפריד בשבת דבוקן יבא ג"כ להתיר בדבוק האותיות ואיכא משום מוחק כי כן גזרינן בכל דבוק שלא להפריד וכן אם נדבקו האותיות ע"י השעוה כשפותח ומפריד יש בו משום כותב וכמ"ש הפוסקים והרב פ"מ בחלק מ"ז שם סי' ש"ם סק"ב יע"ש וכ"ש שאסור לחתוך הדפים בשהם כפולים מהנייר אחד לשנים כי כדי להפריד הדפים צריך לחתוך הנייר הזה ודאי איסור גמור מדאורייתא וזה אפי' עי גוי אסור לעשותו וכמ"ש הרב פרי מגדים בחלק א"א סי' זה ס"ק ח"י וז"ל אבל הקורע נייר ממש שלא נחתך חייב למ"ד לא בעינן קורע ע"מ לתפור וקורע בחמתו חייב דאפי' ע"י גוי אסור לקרוע הדפים אם לא נחתכו יע"ש: ומ"מ נראה דאם יש ספר אחד בלתי כריכה והדפים מופרדים זה מזה מותר בשבת לסדרן בסדר הדפים אם רוצה לקרות באותו הספר אבל אם אינו קורא בו באותו שבת אסור לסדרן בשבת דנר' כעובדין דחול וכ"ש למי שאומנותו בכך שהוא מכרך ספרים. דפשיטא דאסור בשבת לסדר דפים של ספר כדי שיבואו בזה אח"ז מסודרים יפה כדי לכרכן בחול דהוי מכוין מלאכתו בשבת כמעשהו בחול ומצינו כמה דברים שאסרו בשבת משום דנראה כעובדין דחיל ומכ"ש דבר' זה שמורה בהדייא שעושה אותו ענין כדי להיות מוכן ומזומן לימי החול דודאי דאסור לעשות כן והוא ברור' ועיין בס' לקט יוסף ע' שבת בנ"ב אות ב' בענין שאלת אורים ותומים בשבת דצ"ל למאי דקי"ל בא"ח. דדבר שאינו מתקיים בשבת כמו שמותר לרשום בצפורן בשבת על הספר שהוא דבר שאינו מתקיים וה"נ אותיות החושן הוא דבר שאינו מתקיים לאחר שהשיבו חזרו למקומן לכן לא הוי ככותב יע"ש: סימן עד אלקפתא וריש גלותא. אור המאיר תרגימו נהוריתא. עט"ר מו"ר מע' הרב המופלא. וכבוד ה' מלא.: חיים ומלך עולם נר"ו יאיר לעד לעולם אמן כיר"א: אחרי ניו"ק כדת וכהלכה. שפתינו אתנו הם המדברים בדבר הלכה. על דבר אמת כי מע' ממוני הזמן וט"ה העי"א של אשתקד בהורמנותא דמלכא מני"ר שיחל"א גודא רבה שדו עלן להטפל בתיקון שיתוף המבואות וביה זימנא חזינן דהא איכא קצת מבואות אשר המה מתוקנות בצורת פתח כמו שהיו נוהגין מזמן קדמון לתקן ראשי המבואות המפולשין בצורת פתח כפסק מרן ז"ל בסי' שס"ד וכמו שמתבאר מדברי ה"ה בס' בתי כנסיות סי' הנז' וגם נהירנא דבזמן עט"ר מו"ר מר קשישא הרב כסא שלמה ז"ל בהיותו ממונה על השיתוף הוא שלח לבנו הרב כמהר"ש חכים ז"ל לשוק הבאלג'יס הפונ' לאשפה גדולה ורחבה אשר היתה נקראת בשם עלי פאש'ה מיידאני לראות אם היתה שם צורת פתח וישיבהו דבר שכן מצא שם בראש המבוי ב' לחיין וע"ג גפן מודלית ע"ג כלונסאות והיתה קורה אחת מכוונת ע"ג הב' לחיים ממש וסמכו עלה משום צורת פתח וגם בשנת התר"ב אחר השרפה לתקפ"ץ ראה ראינו למע' הרבנים כמהרי"ו ן' עזרא ז"ל וכמהר"י דאנון. ז"ל שתיקנו מקצת מבואות בדרך זה ע"י שהניחו חוט ברזל מעבר אל עבר ע"ג הלחיים וגם הרב כמהרי"ץ שבעלי ז"ל בעל ספר פרי העץ עשה תיקון במבוי שלו שהיא היתה במבוא העיר חוט ברזל כנז' ושאר מבואות העמלקים הסמוכים אליה תיקן בב' לחיים. וגם מני"ר נר"ו הניח במבוי שלו בעקמימות היוצא למבוי המרחץ עץ ע"ג לחיים להיות צו"פ וכן ראינו במבוי הגבירים גי דוד אלעזר וגי' שלמה רפאל הכהן השם ישמרם שהמבוי מתוקן מצד אחד המחלק בינם לבין שכניו התיר גרמים בצו"פ. והנו מתוקן ע"י מע' הרב' המובהק כמהרד"ח נר"ו השוכן בירוש' תובב"א והרב השלם כמהר"ש חכים ז"ל כי על כל אין דהוו עלה על דעתינו קלה כמות שהיא דהראשונים נוחי נפש תיקנו את העיר ע"פ דברי הטור וש"ע סימן שס"ד שפ' דמבוי המפולש בשני ראשיו וכו' צריך צו"פ מכאן ולחי או קורה מכאן וכו' ומור"ם זל שרטט וכתב דה"ה אם ב' ראשיו פתוחין לכרמלית יע"ש ובב"י באורך דהם ז"ל הוה ס"ל דדין זה הוא השייך בעירנו זאת שהמבואות מפולשין לכרמלית ולהכי תיקנו ראשי המבואות בצו"פ וכ"ן דהוה ס"ל להרב אגורה באהלך ז"ל דהוה ממונה אעירובי בעירנו זאת בזמן האיתנים מוסרי ארץ שהרי צדיק עת'ק בספרו הנז' דט"ז כל דברי ר' הטור בסי' זה בלתי שום שינוי כנראה דדעתו דעת עליון דכל אלו הדינים דסי' שס"ד הן הם השייכים בעירנו זאת וצריך לתקנה על דרך זה אלא דכד הוינן בה אם באנו לחוש לדין זה צריך נמי לחוש למה שפ' עוד שם מרן ז"ל בס"ג בדין מבוי עקום כמין דלת וכן למה שפ' עוד שם בס"ה בדין מבוי העשוי כנדל יע"ש דבעירנו זאת כאן נמצא כהנה וכהנה מבואות רבות בצורות משונות זו מזו דמוכרחין אנחנו לעשות הרבה פתחים ולחיים וקורות ע"פ דברי הטור ומרן ז"ל. ואנן בדידן בהשקפה ראשונה חזינן דמן הנמנע לתקן עירנו זאת בס' זה מכמה סיבות אי מצד דצריך הוצאה מרובה לזה ואין כוללות עירנו יע"א יכולין להוציא שום הוצאה מרובה וחדשה מלבד ההוצאה הנהוגה בכל שבוע ושבוע כידוע ואי מצד הגוים שאינן מניחין אותנו לעשות במבואות שלהם לא צו"פ ולא קורה וגם מצד שרי המדינה אין בנו שום כח לעשות במבואות. שאינן שלנו שום דבר נגד רצון בעלי המבוי כידוע וגם סיבות אחרות כאשר אדוני יודע ומה גם דעתה אחינו בנ"י איבדורי איבדור אצל כל פינה והמה דרים בין הגוים זעיר שם זעיר שם ובודאי לא נוכל לעשות כדבר הזה לתקן כל המבו' אשר זאת היתה נסיבה כי נסתלקנו אנן יד עניי ומשכנו את ידינו מלהטפל בענין ואמרנו וענינו למע' הממו' הי"ו ולאני"ר נר"ו כי דבר זה לא נוכל עשוהו וידינו מסולקות. והשתא הכא כי עבר עלינו רוח ממרום קדשו נר"ו והיתה הפציר'ה למען נטפל בענין זה. פעמים רבות ענינו אמן בע"כ כי גמירי אין מסרבין לגדול ופי מלך נשמור מאד וע"כ אנחנו שנינו הבנים בניו ישבנו. במקום אחד ובקשנו אופן לתקן את העיר בנקל לפי העת ולפי הזמן ומן השמים האירו את עינינו וראינו