לב חיים פלג'י חלק ב עא

סימן ט' ובס' אמת ליעקב דקכ"ד ע"ב אות ה' ובס' קמח סולת דע"ט ע"ג ועיין להרב כסא אליהו א"ח סימן רפ"ד שהביא משם הרב מר אחיו גדול הנאמר באברהם ז"ל שכתב תשו' ע"ז דצריך לחזור ולברך והרב כס"א סיים דלמעשה צ"י ועיין להרב זכור לאברהם מ"ג חא"ח מערכת ה"א ד"ה הפטרה דברכות אינן מעכבות ושכן נהגו בשלוניק כמ"ש הרב ד"מ יע"ש: סימן סה שאלה במי שחולם בחלום לילה שגוי או גויה שכבר מתו אמרו איזה דבר בחלום שהוא מחוייב להתענות אם יש לעשות עיקר מהגוים שכבר מתו ואת"ל דיש לחוש אם אירע בשבת אי מצי להתענות או לא: תשובה נראה דיש לעשות עיקר גם מדברי הגוים שכבר מתו וכמ"ש בסה"ח סימן ע"ר וז"ל נכרית אחת שהיתה מתה וכששמנו אותה בקבר עמר' ואמר' בעולם אחר הייתי וראיתי שרים ומלכים בגהינם וגם אותם שהיו חיים עדיין אמרה באותו זמן ימותו ויבואו בגהינם אבל ראיתי יאודים בג"ע ואשה יאודית הבירה ואמרה שראה בית ידו שלה מטונף ואמרה לה למה משונת מחברותיך אמרה פעם אחת הדלקתי נר בשבת לכך נעשה לי זה הבושת שבית יד שלי מטונף בחלב עכ"ל הרי משמע דהגוים אחר מיתתם לפעמים הם מדברים אמת וכמ"ש שם הרב המפ' דמ"ש מאותן בני אדם שדיבר עליהם שימותו כך היה לפי האמת א"כ יש מקום לחוש לדברי הגוים אחר שמתו ובאו בחלום דאפשר שמדברים אמת וכל החלומות מה שמתענים עליהם הם מחמת ספק חששא שמא יהיו חמת וא"כ כמו כן כאן בנ"ד אם אומר הגוי בחלום איזה דבר יש לחוש. איברא דיש מקום לדחות לזה תרתי דחיות האחת היא דשאני זה הענין שבעיניהם ראו שהגוי' דיברה להם הדברים ושמע הם בהקיץ ולא בחלום והשני' שדיברה דברים שהם אמיתיים משא"כ כשמדבר הגוי או הגויה בחלום מי ימר שיש לחוש וא"כ אין ראיה מלשין הסה"ח הלזה אכן מצאתי בסה"ח שם סי' רז"ל שכתב וז"ל הרואה נכרי בחלום או נכרית שכבר מתו ואומר לו לבא אחריו או אם יהודי בא לאדם אחד אז יש לו לילך על הקברות וישביענו שלא יבא אחריו ויבקשנו וכו' יע"ש הרי דיש לחוש לדברי הגוי או הגויה מה שאומרים לו בחלום עיי' זקן אהרן סי' כ"א והשב"ץ ח"ב סימן קכ"ח ועיין בשאלתות ר"א גאון ס' מקץ סי' כ"ט דאפי' שפחה ועבד וקטן עושים עיקר מהחלום יע"ש ועיין בזוה"ק ס' ויקרא דכ"ה ע"ח וז"ל וע"ד אומין עע"ז מנהון דחמאן בחלמייהו מלי דקשוט בגין ההוא סטרא דמתדבקן ביה וכלהו מילי לזמן קריב וכו' יע"ש ועיין להרב חיד"א בס' שם הגדולים ח"א מער' א' אות י"ג יע"ש. וזה אמרתי ואספרה מעשה שהיה שאנכי חלמתי חלום קשה על יאודי אחד ושלחתי לו שיעשה פדיון וכפרה וכדומה ואירע לו שגם גוי אחד אהוב שלו ושהוא מהימן ליאודי הלזה כבי תרי חלם לו חלום קשה וכמעט שהיה הענין בכיוון והיה הדבר פלא גדול והודו לה' ע"י תשובה ומע"ט וצדקה לעניים ות"ח נתבטלה הגזירה והורו מן השמים נס ופלא באותו בית שניצולו מפגיע אחד רעה כי ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. ועוד אירע מעשה ביום שני לח' אייר משנתינו זאת התרכ"ו שבא לפני גוי תוגאר שבא לעירינו אזמיר מעיר אחרת דרך בית הקברות ובהיותו בתוך ביה"ק ע"י שהיה עיף ויגע ישן שם ובעוד שהוא ישן נדמו לו ג' זקנים והיו אומרים לו למה אתה ישן במקום הזה קום לך ותאמר להרב שבמקום הזה כי יחפש ויראה בדקי העיר בחילול שבת ומאכלות אסורות ושאר עבירות כדי שלא יבא עליהם חולי הקולירה וכדומה אשר לא תאונה אליהם רעה זת"ד ויען הענין הזה שהיה הגוי הנז' מסיח לפי תומו וכשבא לפני היה ברתת ופחד ממה שאירע לו כנרא' שדבריו אמת וכבר נתבאר מדברי הזוה"ק ס' ויקרא כי יש לעשות עיקר מחלומות הגוים ולכן ביקשתי לעורר לצבור בתשובה ושיזהרו הרבה: סימן סו שאלה מי שחלה מחייב להתענות בשבת והיה אותו יום י"ג לחדש אדר אם חייב למיתב תענית לתעניתו יען אותו יום אם היה בחול היה ראוי להתענות יורינו המורה ושכמ"ה: תשובה אין ספק שצריך למיתב תענית לתעניתו שהרי בלא"ה כבר התענה תענית אסתר ביום ה' ואפילו אם לא התענה תענית ביום ה' או ביום הו' עכ"ז נראה דחייב למיתב תענית לתעניתו דכיון דאסור להתענות בשבת אפילו כשחל יום י"ג בשבת וכמ"ש במדרש ר' תנחומא ס בראשית יע"ש: סימן ס"ז נשאלתי במי שחלם בליל שבת שהיה כותב כתיבות ונתעורר והוא בצער גדול על אשר הראו לו שהיה מחלל שבת אם יש איזה איסור ועונש בדבר או מן השמים רצו להורות לו איזה סימן שאינו טוב שמורה על חילול שבת יורינו המורה ושכמ"ה : תשובה בזה וכדומה לזה הוא מ"ש רז"ל בגמ' דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ואיזה מלאכה עשה שהיא מתקיימת כדי שיתחייב והרי בגדולה מזו קי"ל הכותב בשבת בדבר שאינו מתקיים הכתב פטור ועוד שהוא אנוס גמור כי שינה אנסתו שיש לומר כי יהיה אופן באדם כי מתוך שנתו עשה איזה מלאכה מה דמצי למעבד כמכבה וכדומה כי בודאי שהוא פטור אפי' עשה מלאכה גמורה דקי"ל בש"ס ובפוסקים דשינה הוי אונס גמור ופטור וכמ"ש בסה"ק חיים ושלום סי' ב' וסי' ט' יעש"ב בס"ד וכ"ש בחולם שעשה מלאכה של כתיבה וכדומה ולא היה שום פעולה בדבר כי בודאי פטור ועמ"ש מ"ד הרב המו' תנא דב"א ז"ל בתשו' והובא בספר חק"ל חח"מ ח"א סי' קי"ח: ונראה להביא ראיה אלימתא דאין שום עונש אפי' מן השמים בדבר הזה עמ"ש הרב מהר"מ ריקאנאטי ז"ל עה"ת ס' אמור והביאו מרן בב"י בא"ח סי' תרנ"ח וז"ל בליל יו"ט ראשון של חג הסוכות נתאכסן אצלו חסיד אחד וראהו מוהרמ"ר ז"ל בחלומו לאותו חסיד שהיה כותב את השם יו"ד ה'א וא'ו והיה מרחיק הה' אחרונה מן הג' אותיות ואמר לו