לב חיים פלג'י חלק ב ע

שהוא ס' מרן החבי"ב ז"ל ודעימיה כמו כן אנן נמי מחלקינן בהדרגה דאם מרן החבי"ב ודעימיה כתבו שלא להוציא ס"ת אחר זהו דוקא בטעות אפי' גדול כמ"ש הרב פרח שושן ברם בדילוג שיטה אחת בהם כמו שבעה תיבות ואיכא משום איסור דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם בע"פ בזה וכיוצא בזה יש לנו להורות להוציא ס"ת אחר אפי' למנהגינו דתפסנו כהוראת מרן החבי"ב ודעימיה כי כל כה"ג שחסר כמה תיבות ויש לקרותם בע"פ לא אמרו הרב החבי"ב ודעימיה כי בלא"ה הרב כנה"ג לשיטתו אזיל שהביא שם בא"ח סי' מ"ט שכתב בשם תפארת ישראל דאין איסור בתיבה א' או ב' כמו שיע"ש וא"כ י"ל דבחסר תיבת א' או ב' אז אין איסור משום דברים שבכתב א"א רשאי לאומרם ע"פ ובכה"ג גם הכנה"ג הוא דכתב דאין להוציא ס"ת אחר משא"כ יותר מב' תיבות וכאמור . ועמ"ש מז"ה הגדול חק"ל ח"א חא"ח סי' י"ד שתמה עליהם מדברי הרמב"ם בה' תפילה פי"ח ה"ח דאפי' בתיבה א' אסור יע"ש : אלא דמפשט לשון מרן החבי"ב זל בכנס"ג שם בסי' רפ"ב בהגב"י שכ' וז"ל דכיון דאין חיוב לקרות לא שלשה לכל קורא מאיזה טעם יוציאו ס"ת אחר לקריאה שאינה הכרחית ואם מפני שלא נשלם הסדר זה מנהגא הוא ולא דינא דיש מקומות שנהגו לקרות פרשה אחת בג' שבועות כמ"ש בעל תיקון יששכר ומפני המנהג אינו מן הראוי שיוציאו ס"ת אחר אלא ודאי דס"ל להרשב"ץ דכשאירע הטעות בקריאת הז' אין להוציא ס"ת אחר מפני המשלים עכ"ל פשט דבריו אלו מורים דכל שכבר קרא ג' פסוקים שהוא התקנה לקרות כ"א פסוקים לז' גברי א"כ כל היתר אם לא קראו לא עיכב כמ"ש ואי מפני שלא נשלם הסדר זה מנהגא הוא ולא דינא דיש מקומות שנהגו לקרות פ' אחד בג' שבועות וכו' יע"ש וא"כ פשט הדברים הללו המה מורים דאפי' אם אירע כנ"ד שיש דילוג תיבות עכ"ז אין להוציא ס"ת אחר עכ"ז לעד"נ אם יהיה שאירע כנ"ד בקריאת המשלים אחר שקרא ג' פסוקים והטעות הוא בדילוג תיבות הרבה כנ"ד שצריך הש"צ לאומרם בע"פ כי כבר הוקבע המנהג דאפי' יהיה הס"ת פסול בז' אחר שקרא ג' פסוקים המנהג להשלים הש"ץ באותו ספר עד סוף הפרשה וצריך לקרות בע"פ ואיכא משום איסור דברים שבכ' א"א רשאי לאומרם ע"פ כל כה"ג אף אם יהיה שמרן החבי"ב ודעימיה דיברו גם בכה"ג שלא להוציא ס"ת אחר אנן בדידן יש לעשות מעשה להוציא ס"ת אחר כיון שמנהג קבוע לקרות הפרשה באותו ספר ואיכא משום איסור דברים שבכתב ואי משום מ"ש הרכנה"ג דיש מנהג שמשלימים הפרשה בג' שבתות מה נעשה למקומינו שנהגו להשלים כל פרשה ופרשה בשבוע א' וא"כ י"ל דאם קבלנו כהוראת הכנה"ג זהו במילתא דשכיח והווה ורגיל בטעיות דבוקים וחסרות ויתרות ונקרע אבל טעות גדול כזה בחסרון תיבות הרבה ושבא לקרותה בע"פ ושיארע כן בעולה ז' זה לא שמענו ולא דאינו שאירע מעשה כה"ג וכבר ידוע דבדבר דלא שכיח לא שייך לומר תורת מנהג וא"כ י"ל חדא מתרתי שמא בכה"ג גם הכנה"ג ודעימיה יודו ואם יהיה לפי האמת דאפי' בכה"ג ס"ל דאין להוציא ס"ת אחר וכנראה מפשט לשונו וכמש"ל כל כה"ג אם עבדינן עובדא להוציא ס"ת אחר אין קפידא כי בלא"ה יש לנו על מה לסמוך כמה מהפוס' דס"ל דבכל גוונא יוציאו ס"ת אחר ואם דלא נהגינן כוותייהו ומנהגינו לעשות מעשה כהוראת מרן החבי"ב שלא להוציא ס"ת אחר בשום טעות כגון דא דנ"ד דהוי מילתא דלא שכיח יש לומר כי בכל כה"ג אפי' אם דעת מוה"ר כנה"ג היה שלא להוציא ס"ת אחר אם מוציא ס"ת אין קפידא כיון שהדבר מוכרח וכדכתיבנא ובכה"ג לא שייך תורת מנהג וכאמור: ואף גם זו כי כפי ס' הרב כנה"ג שקיבלנו הוראתו שלא להוציא ס"ת אחר כשנמצא פיסול אחר קריאת עולה הז' ג' פסוקים היינו באופן כי אם יהיה הטעות בחסר תיבה א' או שתים כי מר ניהו רבה ס"ל כס' הרב תפארת ישראל דליכא איסור בדברים שבכתב לאומרם בע"פ בתיבה אחת או שתים וא"כ כשאירע טעות כוה בתיבה אחת או שתים חסרות דלשיטתיה אזיל דיכול לאומרם בע"פ אז אין מקום הכרח להוציא ס"ת אחר אבל כשהוא חסר יותר מבן תיבות כנ"ד דאיכא משום אמירה בע"פ אז תפסינ' כדעת האומרים להוציא ס"ת אפי' אם יהיה שהרב כנה"ג אינו מודה כל כה"ג לא קבלנו ונהגנו כמותו כאמור ומה גם כי יותר נראה לומר כי בכה"ג דעובר על איסור לקרות בע"פ לא אמרו הרב כנה"ג וכאמור. סימן סד שאלה מעשה שהיה בשבת פרה שעלה המפטיר לקרות ההפטרה ואחר שבירך הברכות ראשונות שבהפטרה במקום שהיה לו להתחיל בהפטרה מחמת זקנתו שהיה זקן טעה והתחיל לקרות הפרשת פרה עצמו ובעוד שכבר קרא כמה פסוקים הרגישו הצבור שהיה קורא הפרשה במקום ההפטרה ובו בפרק נסתפקו אי הוי הפסק קריאת פסוקי הפרש' במקום ההפטרה וצריך לחזור ולברך פעם שנית או לא הוי הפסק וא"צ לברך : תשובה נראה לי דא"צ לחזור ולברך וראיה ממ"ש הרב גו"ר בתשו' ח"א חא"ח כלל א' סי' ל"ה וסימן ל"ו במעשה ששכחו הצבור לקרות בפרשת שקלים והעלה שם שצריך להוציא ס"ת ולקרות מעניינו של יום עש"ב וכתב הרב שערי אפרים שער ח' סעיף צ"ב דהדבר פשוט שכן הוא ג"כ בפ' החדש ואצ"ל בפ' זכור ופ' פרה שהדין כן ומ"מ נלע"ד דאם כבר בירך ברכת ההפטרה בראשונה עצמה שבנביאים יאמרנ' בלא ברכה יע"ש. הרי דאפי' שהיה הברכה שבירך בראשונה על קריאת הפטרה אחרת שאינה מעניינו של חובת היום והיה בטעות עכ"ז אצ"ל פעם אחרת כ"ש כשקרא בפ' של פרה שהוא מענינו של יום אלא דעדיין יש לדחות דהתם שאני שהברכה שבירך אשר בחר בנביאים טובים וכו' הרי קרא בנביאים הא מיהא משא"כ כאן בנ"ד שלא קרא בנביאים כ"א בתור' דבר שאינו מענינו והנם שבברכת ההפטרה יש בה אשר בחר בתו' ובמש' עבדו וכו' מ"מ עיקרא על קריאת הנביאים ולא על קריאת התורה : איברא שראיתי להרב ד"מ ח"א חא"ח סי' כ"ה אות ג' במפטיר שבירך ברכות ההפטרה וקרא הפטרת השבוע ושוב נזכר שהיה ההפטרה מחר חודש דא"צ לחזור ולברך ועמ"ש הרב מחזה אברהם